מכבה מנועים ומכוון לקרקע: כשהטייס הופך לרוצח המונים

תקרית טיסת "פליי דובאי", שדיווח על אירוע חטיפה וצללה בחדות מעל שטחה של סעודיה, עוררה את החשד כי הקטטה שפרצה בין אנשי הצוות נסעה מכך שחד הטייסים ביקש לשים קץ לחייו על ידי ריסוק כלי הטיס.

אם אכן זה המקרה, לא מדובר בפעם הראשונה שנטייה אובדנית של הטייס גורמת לטיסה שגרתית להפוך לאסון תעופה או כמעט גורמת לאסון שכזה. בעוד ענף התעופה האזרחית נחשב לאמצעי התחבורה הבטוח ביותר בעולם, התרחשו מספר מצומצם של אירועי קצה מחרידים, שבהם האיום הגדול ביותר על הנוסעים לא נבע מכשל טכני או מפגעי מזג אוויר – אלא מהאדם שהופקד על חייהם. תופעת "התאבדות הטייסים" (או רצח המוני המשולב בהתאבדות) היא אחד האתגרים המורכבים והרגישים ביותר עמם מתמודדים כיום גופי הבטיחות העולמיים.

במקרים רבים, תופעה זו נגמרה באסון ובאבדן אדיר של חיי אדם. בטיסת אייר אינדיה 171, שהתרחשה בשנת 2025, זה ככל הנראה היה המקרה. מטוס בואינג 787 התרסק 32 שניות בלבד לאחר ההמראה בעיר אחמדאבאד אל תוך מבני מגורים, באירוע שבו נהרגו 260 בני אדם. ממצאים ראשוניים הראו כי מתגי בקרת הדלק של המנועים הועברו למצב "ניתוק" (Cutoff) – פעולה הדורשת משיכה ידנית מכוונת. מומחים זרים העלו היפותזה של התאבדות קברניט, בעוד איגודי הטייסים בהודו דוחים זאת בתוקף וטוענים לכשל מחשב או מערכת חשמלית.

במקרה ברור הרבה יותר, שאין לגביו חילוקי דעות, טיסת חברת ג'רמנווינגס 9525 התרסקה בשנת 2015 לאחר שטייס המשנה ריסק במכוון אתה מטוס. מדובר באחד המקרים המפורסמים והמתועדים ביותר. במהלך טיסה מספרד לגרמניה, ניצל טייס המשנה, אנדראס לוביץ, את יציאתו של הקברניט לשירותים, נעל את דלת קוקפיט מבפנים ופתח בצלילה מכוונת אל תוך הרי האלפים הצרפתיים. 150 נוסעים ואנשי צוות נספו. חקירה חשפה כי לוביץ סבל מבעיות נפשיות קשות והסתיר ממעסיקיו אישורי מחלה.

שנה קודם לכן, נעלמה ממסכי הראדר טיסה MH370 של מלזיה איירליינס באחד המקרים המסתוריים ביותר של היעלמות מטוס בהיסטוריה המודרנית. המטוס נעלם מעל האוקיינוס ההודי ועליו 239 בני אדם. התאוריה המובילה בקרב מומחים בינלאומיים היא כי הקברניט, זהארי אחמד שאה, ניתק במכוון את מערכות הקשר, שינה מסלול והטיס את המטוס עד שאזל הדלק, ככל הנראה כמעשה התאבדות מתוכנן.

מקרים אלו חושפים הרבה פעמים את המורכבות של נושא התאבדות הטייסים בהקשר תרבותי ופוליטי. במקרה של טיסת אג'יפאייר 990, הראיות ברורות למדי. מטוס מצרי שהמריא מניו יורק צלל לאוקיינוס האטלנטי. החקירה האמריקאית (NTSB) קבעה כי טייס המשנה המחליף, ג'מיל אל-בטוטי, ניצל את היעדרותו של הקברניט, ניתק את הטייס האוטומטי וגרם לצלילה תוך שהוא חוזר על תפילה. מצרים דחתה רשמית את הטענה שמדובר בהתאבדות. 217 בני אדם נהרגו.

במקרים רבים אחרים, כמו בטיסת "פליי דובאי", אנשי צוות ונוסעים הצליחו להציל את המצב ולמנוע אסון, או לפחות למנוע אסון גדול יותר. בטיסה של חברת התעופה היפנית, ג'פן אירליינס, בשנת 1982, הקברניט, שסבל מבעיות נפשיות, הפעיל את מהפכי הדחף של המנועים במהלך הנחיתה בטוקיו ודחף את אף המטוס מטה. טייס המשנה ומהנדס הטיסה נאבקו עמו פיזית בקוקפיט והצליחו להחזיר שליטה חלקית, מה שהוביל להתרסקות במים רדודים והציל את חייהם של רוב הנוסעים, זאת למרות ש-24 בני אדם נהרגו.

בשנת 1994 התרחש ניסיון לריסוק של מטוס חברת המשלוחים פדקס. מהנדס טיסה של החברה שעמד בפני פיטורים עלה לטיסת מטען כנוסע, כשהוא חמוש בפטישים ורובה צלילה. הוא תקף את אנשי הצוות במטרה לרסק את המטוס על מטה החברה כדי שמשפחתו תקבל פיצויים. למרות פציעות ראש קשות, הצוות נלחם בו בגבורה, ביצע תמרונים אוויריים קיצוניים והצליח לנחות בשלום.