המלחמה שקורעת את אתיופיה - והישראלים שנתקעו: "הפקרות"

הסכסוך הנוכחי בצפון אתיופיה, בין הממשלה הפדרלית למורדים מחבל תיגראי, מאיים להפוך להתלקחות מחודשת של מלחמת האזרחים במדינה, שבין השנים 2020 ל-2022 הובילה למותם של כ-600 אלף בני אדם, לפי הערכות. הסכם השלום שנחתם ב-2022 שמר על רגיעה מתוחה עד השנה שעברה, אך מעולם לא יושם במלואו. בין הלכודים באזורי הלחימה נמצאים גם עשרות מטיילים ישראלים.

החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) צמחה כתנועת גרילה במאבק נגד ה"דרג", החונטה הצבאית ששלטה באתיופיה לאחר שהדיחה את הקיסר היילה סלאסי ב-1974. אחרי הפלת החונטה ב-1991 הובילה החזית קואליציה של ארבע מפלגות על בסיס אתני, שבה נהנו בני תיגראי מהגמוניה במשך קרוב לשלושה עשורים.

ב-2018 מונה לראשות הממשלה אביי אחמד, שהיה הראשון מבני האורמו - הקבוצה האתנית הגדולה במדינה - להחזיק בתפקיד. אביי החל מיד לדחוק את השפעת ה-TPLF, וב-2019 זכה בפרס נובל לשלום על הסכם השלום ההיסטורי שחתם עם אריתריאה, שנפרדה מאתיופיה ב-1993.

באותה שנה פירק אביי את הקואליציה ששלטה במדינה עד אז והקים במקומה מפלגה ארצית אחת, מפלגת השגשוג. החזית הייתה היחידה שסירבה להצטרף, והנהגתה עקרה מאדיס אבבה למקלה. ב-2020 פרצה מלחמת האזרחים.

ביום ראשון שעבר הכריזה החזית על ברית עם שש קבוצות חמושות נוספות, ובהן גם כאלה שנלחמו נגדה בעבר, במטרה להפיל את ממשלתו של אביי. שלושה ימים אחר כך, ביום רביעי, השתלטו כוחות תיגראי על שלושה שדות תעופה בחבל ופתחו במתקפה רחבה נגד הצבא האתיופי, שהתפשטה גם למחוזות הסמוכים עפאר ואמהרה. באמהרה פועלים כוחות תיגראי לצד מיליציה מקומית, והקרבות מתנהלים גם סביב העיירה לליבלה, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו שמפורסם בכנסיות החצובות בסלע שלו.

אתמול (שני) הודיעו כוחות פרו-ממשלתיים כי השתלטו על עיירה אסטרטגית בדרום תיגראי, כ-120 ק"מ מדרום לבירת החבל מקלה. העיירה שוכנת על כביש מרכזי המוביל לתיגראי ומשמשת צומת אספקה חשוב של חיילים, מזון ודלק, ובמלחמה הקודמת עברה מיד ליד כמה פעמים.

בחזית אחרת, במחוז עפר שבמזרח המדינה, כבשו כוחות ה-TPLF בתחילת השבוע עיירה נוספת והמשיכו להתקדם מזרחה. נראה שהמטרה היא לנתק את נתיב האספקה מג'יבוטי. לאתיופיה אין מוצא לים, ודרך נמל ג'יבוטי עובר כמעט כל הסחר הבינלאומי שלה, כולל אספקת הדלק. לפי הערכות, בעפר כבר נמלטו מבתיהם 150 אלף בני אדם .

בתיגראי עצמה משובשות רשתות הטלפון והאינטרנט זה היום הרביעי, ולפי רויטרס הדבר נעשה בהוראות ה-TPLF.

הסכסוך התלקח מחדש בתקופה של אי יציבות בקרן אפריקה: בסודאן משתוללת מלחמת אזרחים, בצד השני של הים האדום החות'ים מתקדמים סביב מצר באב אל מנדב והשלכות המלחמה במזה"ת נותנות את אותותיהם.

מפקד צבא אתיופיה האשים אתמול את אריתריאה, סודאן ומצרים בתמיכה במורדים. "לא אריתריאה ולא ה-TPLF יכולות להשיג דבר לבדן, אלא אם הן מגובות, נתמכות ומצוידות בידי סודאן, מצרים ומעצמות חיצוניות אחרות", אמר.

צבא סודאן דחה את ההאשמות וכינה אותן "חסרות בסיס", ואילו אריתריאה ומצרים לא הגיבו. סודאן מצדה מאשימה את אתיופיה בתמיכה במיליציית ה-RSF, שנלחמת בצבא הסודאני מאז 2023, ובכך שהיא מאפשרת לשגר כטב"מים משטחה בתיאום עם איחוד האמירויות.

במלחמה הקודמת נלחמה אריתריאה לצד הצבא הפדרלי נגד החזית, אך היחסים בינה לבין אדיס אבבה הידרדרו מאז הסכם פרטוריה, שבו לא הייתה צד. כעת היא חוששת שאתיופיה תפלוש לשטחה כדי להשיג מוצא לים האדום, והמלחמה עלולה לגרור אותה פנימה, הפעם לצד המורדים.

גם מצרים, יריבתה הוותיקה של אתיופיה, מסוכסכת איתה זה שנים סביב סכר ה"רנסאנס" הענק שהקימה אתיופיה על מקורות הנילוס שמהווה את עורק החיים של הראשונה. אתיופיה מצדה מקיימת קשרים הדוקים עם איחוד האמירויות. בתחילת השנה אף דווח כי סעודיה מקדמת קואליציה צבאית עם מצרים וסומליה, שנתפסת כמהלך לבלימת ההשפעה האמירתית באזור.

אחת מקבוצות הישראלים נצורה בלליבלה. יובל פרטוק, ישראלי שיצא עם קבוצה של 20 איש לטיול מאורגן בתקופת החגים, סיפר ל"היום" כי אחרי שבוע בדרום המדינה טסה הקבוצה ב-22 בספטמבר לעיירה, ושם נקלעה ללחימה. "קמנו בבוקר, אמרו: אי אפשר להמשיך בטיול. למה? יש קרבות", סיפר. לדבריו, המורדים מכתרים את העיר אך טרם נכנסו אליה, והם "שולטים כרגע על כל דרכי הגישה והיציאה מהעיר".

לטענת פרטוק, איש לא הזהיר את הקבוצה מפני הלחימה. "אף אחד בכלל לא התריע על זה שאנחנו נכנסים לאזור הקרבות", אמר. לדבריו, ישראלים המתגוררים באדיס אבבה סיפרו לחברי הקבוצה ששגרירות ארה"ב הזהירה מפני הגעה לצפון כבר ב-17 בחודש, ואילו משרד החוץ הישראלי "בכלל לא פרסם שום אזהרה".

הטיסות ללליבלה הושעו ביום חמישי שעבר, ומאז הקבוצה תקועה במלון בעיר. חבריה בני 65 ומעלה, ולדברי פרטוק חלקם כבר בני 75-80, והתרופות של חלק מהם הולכות ונגמרות. יש להם אוכל, והחשמל מתחדש "פעמיים ביום, שלוש שעות כל פעם", אבל הקרבות נשמעים היטב. "כל יום, לפחות 4-5 פעמים יש כאן קולות ופיצוצים ממש לידינו", סיפר. "אני בעברי איש צבא. אתה שומע את היציאות, יש את השריקות האלה".

לדברי פרטוק, חברת הביטוח הפנתה את הקבוצה לחברות חילוץ ישראליות, אך אלה ממתינות לאישור משרד החוץ כדי לפעול. היום הודיע חדר המצב של חברת הביטוח פספורטכארד כי "החל פינוי מבוטחים מאחד מאזורי הלחימה בצפון המדינה", בתיאום עם חברת מגנוס איתור וחילוץ. לפי ההודעה, המבוטחים יצאו "בליווי ואבטחה", ו"כעת שוהה עוד קבוצת מבוטחים בחבל ארץ נוסף בצפון המדינה. כל חברי הקבוצה במצב תקין, עם אספקת אוכל ושתייה ואין אינדיקציה לסכנה מיידית".

"אנחנו לא רוצים טיסה מפה ישירות לתל אביב", אמר פרטוק. "יציאה מאזור הקרבות לאזורים הבטוחים באתיופיה, וגמרנו, ומשם ממשיכים הלאה". לדבריו, הם מוכנים לממן זאת בעצמם: "גם אם זה עולה כסף, אנחנו נשלם כסף טוב".

"התחושה היא של הפקרות, שמפקירים אותנו", אומר פרטוק, אף שהוא מספר כי נציגת השגרירות באדיס אבבה נמצאת בקשר עם הקבוצה. לדבריו, השיחות איתה אינן מניבות מענה של ממש. "עד עכשיו, כבר שבוע, אין לי עם מי לדבר. אף אחד לא עוזר, אף אחד לא פועל. לא יכול להיות שאזרחים ישראלים נמצאים פה כבר נצורים שבוע שלם, ולא יודעים מה קורה איתם". לדבריו, במשרד החוץ "כולם בחופש. סוכות, כולם יצאו לחופש".

במשרד החוץ מסרו בתגובה ל"היום" כי המשרד "וכלל הגורמים הרלוונטיים פועלים באופן רציף ואינטנסיבי על מנת לחלץ את הישראלים, כאשר השיקול המנחה הוא בראש ובראשונה שמירה על חייהם והימנעות מתנועה בצירים שעלולה לסכנם". לטענה על חברות החילוץ השיבו כי "משרד החוץ אינו יכול ובוודאי אינו מונע פעולות חילוץ של גורמים פרטיים". עוד הדגישו כי כבר בפברואר השנה התריעו מפני נסיעות שאינן הכרחיות לתיגראי, ולאחרונה אף החמירו את ההמלצה. לגבי אמהרה, באתר שגרירות ישראל באדיס אבבה מופיעה עוד מיוני 2025 המלצה להימנע מנסיעות שאינן הכרחיות למחוז.

לדברי ח"כ לשעבר גדי יברקן, מייסד מפלגת "בית ישראל", שהקים חמ"ל מתנדבים לסיוע לישראלים באתיופיה, מדובר ב"עשרות רבות" של ישראלים, "יותר קרוב למאה", רובם מטיילים. המצב הקשה ביותר, לדבריו, הוא בתיגראי, שבה נותקו הטלפונים והאינטרנט, ועם חלק מהישראלים שם אין כרגע קשר. "אתמול בערב שוחחתי עם שניים, היום כבר אין כלום", סיפר. גם יברקן מבקר את משרד החוץ, וטוען שאזהרת המסע פורסמה מאוחר מדי. "זה לא היה אמור לקרות", אמר.