המתיחות באתיופיה מסלימה: המורדים בתיגראי הודיעו היום (חמישי) כי הם נמצאים במצב של "מלחמה כוללת" מול הממשלה הפדרלית, לאחר ימים של עימותים ומתקפות ארטילריה. החשש המרכזי הוא שהלחימה תתרחב ותגרור לתוכה גם את אריתריאה.
העימותים מתרחשים על רקע חודשים של מתיחות בין הממשלה הפדרלית לבין הרשויות במדינת תיגראי שבצפון המדינה. שני הצדדים מאשימים זה את זה בהצתת הסבב הנוכחי של הלחימה, לאחר מתקפות הדדיות שהחליפו השניים במהלך השבוע.
ביום רביעי השתלטה החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF), השולטת במדינה, על שלושה שדות תעופה מידי המשטרה הפדרלית, ובמקביל פתחה במתקפות לעבר המדינות השכנות אפאר ואמהרה. "אנחנו נמצאים כעת במצב של מלחמה כוללת", אמר סגן נשיא ה־TPLF, אמנואל אספה, לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP. הוא אישר כי כוחותיו נלחמים לצד קבוצות חמושות מקומיות במדינות אפאר ואמהרה.
מקור הומניטרי באפאר מסר ל־AFP כי ביום חמישי התרחשו באזור מתקפות ארטילריה כבדות מצד המורדים, בניסיון להשתלט על העיירה יאלו, הסמוכה לגבול עם תיגראי.
לפי מקור ביטחוני זר המוצב באתיופיה שוחח עם סוכנות הידיעות הצרפתית, המורדים השתלטו ביום רביעי על אבאלה, הנמצאת גם היא בגבול בין טיגראי לאפאר. מקור ב־TPLF טען כי המורדים השתלטו על כמה עיירות נוספות באפאר, אך טענות אלה לא אומתו. עוד מסר המקור הביטחוני הזר כי מתנהלים קרבות באזור העיירה וולדיה שבאמהרה - אחת מדרכי הגישה הבודדות לבירה אדיס אבבה.
שרשרת האירועים מזכירה אסטרטגיה בה השתמשו המורדים במלחמת האזרחים הקודמת, שהתרחשה בין השנים 2020 - 2022: בה ניסו לנתק נתיבי אספקה ולהתקדם לכיוון הבירה: "מטרתם המוצהרת היא לכבוש את עיר הבירה, אך התמרונים הטקטיים שלהם בדרך לעיר עדיין אינם ידועים", אמר קייטיל טרונבול, מומחה לאזור מאוסלו ניו יוניברסיטי קולג'.
לדבריו, המתקפה באפאר נועדה ככל הנראה לנתק את נתיבי האספקה מג'יבוטי, שממנה מגיע כמעט כל מטען הסחר הבינלאומי של אתיופיה, כולל דלק.
המערכה הנוכחית משקפת שינוי במפת הבריתות באתיופיה: ה־TPLF נלחם כעת לצד ארגון מורדים המכונה פנו במדינת אמהרה. בסוף השבוע כרתו שתי הקבוצות ברית נגד הממשלה, יחד עם חמישה ארגונים חמושים נוספים.
המצב שונה באופן משמעותי מזה שהיה במלחמת האזרחים הקודמת: אז נלחמו פנו ואריתריאה לצד הממשלה נגד כוחות תיגראי, אך שתי הקבוצות התאכזבו לאחר שנחתם הסכם השלום ב־2022.
ה־TPLF שלט באתיופיה כולה בין 1991 ל־2018, לפני שנדחק לשוליים בעקבות עלייתו של ראש הממשלה אביי אחמד - התפתחות שהובילה בסופו של דבר למלחמת האזרחים.
פרשנים טוענים כי מיליציית המורדים זוכים לתמיכה מאריתריאה, החוששת כי אתיופיה, מדינה ללא מוצא לים, מתכננת לפלוש לשטחה כדי להשיג גישה לים האדום. עם זאת, סגן נשיא ה־TPLF אמר כי לארגונו אין מידע בנוגע לתוכניותיה של אריתריאה. כשנשאל אם המורדים יבקשו התערבות אריתראית, השיב: "עדיין לא".
נשיא אתיופיה, טאיה אטסקה סלאסי אמדה, התייחס לעימותים בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם ביום רביעי, וגינה את "כוחות ההרס והמהומה" ואת "ההתערבות בעניינינו הפנימיים מצד גורמים עוינים".
גם אריתריאה אינה הגורם האזורי היחיד המעורב במתיחות. צבא סודן כועס על אתיופיה בשל טענות לתמיכתה בכוחות האויבים למחצה הצבאיים של סודן, כוחות התמיכה המהירה (RSF). במקביל, קיימות מתיחויות בין אתיופיה לבין טורקיה, סומליה ומצרים סביב שורה של סוגיות.
העימות הנוכחי מגיע שנים ספורות בלבד לאחר מלחמת האזרחים הקודמת בתיגראי, 2020 ל־2022 וגבתה, לפי הערכות האיחוד האפריקני, את חייהם של יותר מ־600 אלף בני אדם.
בהמשך למלחמה נחתם ב־2022 הסכם השלום בפרטוריה, שהביא לרגיעה מתוחה באזור. בסוף השנה שעברה התחדשו העימותים, ומאז הממשלה הפדרלית ביצעה תקיפות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים בתיגראי וריכזה כוחות לאורך הגבול האזורי. במקביל, ארגוני זכויות אדם האשימו השנה את ה־TPLF במסע לגיוס כפוי לקראת אפשרות של חידוש המלחמה.
זאת בעוד שכמיליון בני אדם עדיין נותרו עקורים מבתיהם בעקבות המלחמה הקודמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו