לאחר שנדמה היה שהממשל האמריקני נחוש לאלץ את אוקראינה לחתום על הסכם קשה עבורה לסיום המלחמה, בתום שיחות בזק שנערכו בז'נבה הודיעו אמש (שני) נציגי קייב ווושינגטון על "מסגרת שלום מתוקנת" שגובשה במשותף.
מזכיר המדינה מרקו רוביו כינה את השיחות "היום הפרודוקטיבי ביותר שהיה לנו בנושא הזה", והנשיא טראמפ רמז להתקדמות: "האם באמת יש התקדמות גדולה בשיחות השלום? אל תאמינו עד שתראו, אבל משהו טוב אולי קורה".
לנוכח תנאיה הקשים - שנראו כהגשמת כל חלומותיה של מוסקבה - הוביל פרסום התוכנית בסוף השבוע להלם באוקראינה ובאירופה. טראמפ הכריז על אולטימטום להסכמה "עד יום חמישי", כשברקע איום להפסיק את הסיוע הצבאי והמודיעיני לקייב. נשיא אוקראינה התייצב מול עמו בנאום דרמטי ואמר כי "אנחנו עומדים בפני בחירה קשה - לאבד את הכבוד או להסתכן באובדן שותף מרכזי".
השיחות בז'נבה התקיימו ביום ראשון, והיום חזרו המשלחות לבירותיהם כדי להציג את התוצאות. מזכיר המדינה רוביו הוביל את המשלחת האמריקנית לצד וויטקוף, קושנר והמזכיר הצבאי דן דריסקול.
לפי "אקסיוס", האווירה הייתה מתוחה: האמריקנים האשימו את האוקראינים בהדלפת פרטים שליליים לתקשורת. בסוף יצאו הצדדים עם הצהרה משותפת על "מסגרת מתוקנת", ורוביו כינה זאת "היום הפרודוקטיבי ביותר שהיה לנו בנושא".
לפי ״פייננשל טיימס״, הצדדים גיבשו תוכנית חדשה בת 19 נקודות. סגן שר החוץ האוקראיני סרגיי קיסליציה, שנכח בחדר, אמר לעיתון כי ״מעט מאוד נותר מהגרסה המקורית״. לדבריו, הגבלת הצבא האוקראיני לגודל של 600 אלף חיילים ״כבר לא על השולחן״, והסעיף על חנינה גורפת לפשעי מלחמה עבר עיבוד מחדש.
הנושאים הרגישים ביותר - היקפי הנסיגה, ההכרה בכיבושים הרוסיים ויחסי נאט"ו-רוסיה - ״הושמו בסוגריים״, בהמתנה להחלטת המנהיגים. קיסליציה הוסיף כי לאוקראינים אין מנדט להחליט על ויתור טריטוריאלי, שדורש לפי החוקה משאל עם. יש לציין כי גם בהסכם המקורי לא הייתה דרישה מאוקראינה להכיר באופן רשמי בריבונות הרוסית על השטחים שיוותרו בידי משטר פוטין.
״השעות הראשונות היו תלויות על חוט השערה״, תיאר קיסליציה ל״פייננשל טיימס״, שהוסיף כי נדרשו כשעתיים של שיחות כדי ל"הוריד את הטמפרטורה" ולהתחיל בדיונים. עם זאת, הוא הזהיר מאופטימיות יתר: ״לא ישבנו במטה נטפליקס וכתבנו תסריטים שיזכו באוסקר. לא צריך להיסחף מהתרגשות, אלא מאחריות ומורכבות הנושאים״.
חלק מהדיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כאוס וקרע בתוך הממשל סביב התוכנית, שהושקה למעשה בסדרת הדלפות סביב אופיה. לפי "בלומברג", התוכנית גובשה בחשאי על ידי סגן הנשיא ג'יי.די ואנס והשליח סטיב וויטקוף, כשטראמפ עצמו ומזכיר המדינה רוביו "נותרו באפלה", אך הנשיא אימץ אותה ברגע האחרון. רוביו נתפס לעיתים כשריד למפלגה הרפובליקנית "הישנה", שוודאי נוחה יותר לעמדה תקיפה נגד רוסיה ובעד בעלות הברית המסורתיות של ארה"ב.
ב"אקסיוס" לעומת זאת הציגו תמונה מעט אחרת. לפי האתר, וויטקוף וקושנר קיבלו מטראמפ "אור ירוק" מראש, ורוביו "היה מעודכן בכל שלב". התוכנית החלה להתגבש כבר באוקטובר, כשוויטקוף וקושנר השלימו את החתימה על ההסכם בעזה. ימים אחר כך הם נפגשו במיאמי עם השליח הרוסי קיריל דמיטרייב - ומשם יצאה הטיוטה הראשונה.
לאחר השיחות מול הרוסים, וויטקוף וקושנר נפגשו עם יועץ הביטחון הלאומי של זלנסקי, רוסטם אומרוב, בביתו של וויטקוף במיאמי, ואף שילבו חלק מהערותיו. אומרוב הציע להתקשר לזלנסקי כדי שישמע את התוכנית ישירות, אך "אי אפשר באמת לעשות דבר כזה בטלפון", סיפר גורם אוקראיני רשמי ל"אקסיוס".
הצד האמריקני יצא אופטימי, אך פגישה מתוכננת בין וויטקוף לזלנסקי בוטלה - האמריקנים חשו שקייב מתנערת מההסכמות. באוקראינה האשימו בתקשורת לקויה: הצוות של זלנסקי חשב שמדובר ברעיונות ראשוניים, האמריקנים ראו בכך הצעה רשמית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו