ונצואלה מגייסת את רוסיה וסין: כך מתכונן מדורו לעימות עם וושינגטון | דיווח

בעיצומה של מתיחות צבאית גוברת בים הקריבי, נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו מבקש את עזרתן של רוסיה, סין ואיראן כדי לחזק את מערך ההגנה המתפורר של ארצו.

לפי מסמכים פנימיים של הממשל האמריקני שהגיעו לידי ה"וושינגטון פוסט", מדורו שלח מכתבים אישיים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ולנשיא סין שי ג'ינפינג, ובהם בקשה להרחבת שיתופי הפעולה הצבאיים - ואף לאספקת ציוד מתקדם, רדארים, טילים ותיקוני מטוסי קרב.

על פי הדיווח, המכתב המיועד לפוטין נמסר באמצעות יועץ בכיר שביקר במוסקבה באוקטובר, במקביל למגעים של שר התחבורה הוונצואלי, רמון סלטינו ולאסקז, שנפגש עם מקבילו הרוסי.

ולאסקז אף תיאם במקביל משלוח ציוד צבאי מאיראן, הכולל רחפנים, מערכות זיהוי פסיביות ומשבשי GPS, וציין בפני גורם איראני כי ונצואלה זקוקה בדחיפות ל"רחפנים בעלי טווח של כאלף קילומטרים".

במכתבו לנשיא סין הדגיש מדורו כי ארצו ניצבת בפני "הסלמה מסוכנת מצד ארצות הברית", וקרא להאיץ את ייצור מערכות הרדאר הסיניות כדי להגן על שמי ונצואלה. לדבריו, כל פעולה צבאית של וושינגטון נגד קראקס היא למעשה "מתקפה גם על סין", בשל האידיאולוגיה המשותפת לשתי המדינות.

תמיכה רוסית: הצהרות רבות, מעשים מועטים

רוסיה, שהייתה שותפתה המרכזית של ונצואלה במשך שני עשורים, ממשיכה להצהיר על תמיכתה "בהגנה על הריבונות הוונצואלית".

דובר משרד החוץ הרוסי מסר כי מוסקבה "מוכנה להגיב בהתאם לבקשות שותפיה לנוכח האיומים הגוברים". עם זאת, מומחים מעריכים כי האמצעים שעומדים כיום לרשות הקרמלין מוגבלים מאוד, בשל המלחמה המתמשכת באוקראינה והסנקציות המערביות הכבדות.

בימים האחרונים נצפתה נחיתת מטוס תובלה רוסי מדגם Ilyushin Il-76, שהוטל עליו סנקציות אמריקניות ב-2023, בשדה התעופה בקראקס - לאחר מסלול טיסה עוקף מעל אפריקה כדי להימנע ממעבר באוויר המערב. במקביל, מוסקבה אשררה הסכם אסטרטגי חדש עם ונצואלה, אם כי ניסוחו הכללי משאיר מקום רב לפרשנות, ללא התחייבות צבאית מפורשת.

היחסים בין שתי המדינות החלו להתהדק כבר בימי הנשיא המנוח הוגו צ׳אבס, שהחל מ-1999 בנה מערכת קשרים כלכלית וצבאית ענפה עם רוסיה - כולל רכישת טנקים, מטוסי סוחוי ומערכות נ"מ.

אולם, לפי גורמים צבאיים לשעבר בוונצואלה, חלק גדול מהציוד שנרכש כבר יצא מכלל שימוש. "צ׳אבס קנה מרוסיה גרוטאות", אמר אחד מהם ל"וושינגטון פוסט".

מדורו, לעומת זאת, ממשיך להציג את כלי הנשק הרוסיים כסמל לעוצמה לאומית. החודש הוא הכריז כי פרס ברחבי המדינה כחמשת אלפים טילי כתף, כדי "להרתיע כל תוקפנות אמריקנית אפשרית".

במקביל, ארצות הברית הגבירה את נוכחותה הצבאית בים הקריבי. לפי ההערכות, מעל עשרה אחוזים מהצי האמריקני הועברו לאזור, כולל נושאת המטוסים USS Gerald Ford, הגדולה והמודרנית ביותר של הצי.

מאז ספטמבר ביצעו כוחות אמריקניים לפחות 12 תקיפות נגד כלי שיט שהואשמו בהברחת סמים מוונצואלה - תקיפות שבהן נהרגו יותר מ-60 בני אדם. ממשלת מדורו דחתה את ההאשמות וטענה כי מדובר ב"פעולות טרור מצד וושינגטון".

מומחים בינלאומיים מציינים כי העימות הנוכחי מציב את ונצואלה בפני האתגר החמור ביותר מאז עליית מדורו לשלטון ב-2013. ד"ר ג'יימס סטורי, לשעבר שגריר ארה"ב בוונצואלה, הסביר כי עצם ריכוז הכוחות האמריקניים באזור הוא "ניצחון מסוים לפוטין", משום שהוא מסיט את תשומת הלב של וושינגטון מאוקראינה.

אינטרסים כלכליים הדוקים

למרות היחלשות המעורבות הרוסית, מוסקבה ממשיכה לשמור על נוכחות כלכלית נרחבת בוונצואלה.

לפי נתונים שצוטטו בדו"ח של אוניברסיטת רייס, חברות רוסיות מעורבות בשלוש חברות משותפות המפיקות יחד כ-107 אלף חביות נפט ביום - כ-11 אחוזים מתפוקת הנפט הנוכחית של המדינה - ומניבות הכנסות של כ-67 מיליון דולר בחודש.

בנוסף, לרוסיה זכויות חיפוש והפקה במאגרי גז ימית עשירים מול חופי ונצואלה, ששווים נאמד בכמה מיליארדי דולרים.

עם זאת, נפט ונצואלי הוא מתחרה ישיר לנפט הרוסי בשוק הסיני - יעד יצוא מרכזי לשתי המדינות הסובלות מסנקציות אמריקניות - ולכן מומחים מעריכים כי הקרמלין אינו נלהב להשקיע משאבים נוספים בקראקס.

"הרוסים פשוט לא משקיעים שם יותר", אמר פרופ' פרנסיסקו מונאלדי, ראש תוכנית האנרגיה הלטינו-אמריקנית באוניברסיטת רייס. "הם שומרים על מה שכבר יש להם, אבל לא מזרימים הון חדש".

הברית בין רוסיה לוונצואלה נבנתה על יסודות אידיאולוגיים וכלכליים שהונחו עוד בתקופת צ'אבס. במשך שני עשורים היא כללה עסקאות נשק, השקעות נפט, שיתופי פעולה במטבעות קריפטוגרפיים ותיאום תקשורתי נגד המערב. אך בשנים האחרונות היחסים התקררו, ומוסקבה מעבירה את מוקד תשומת הלב ללחצים הקרובים יותר בגבולותיה.

כיום, בעוד ונצואלה מבודדת ומדולדלת מבחינה צבאית וכלכלית, נראה כי מדורו מנסה בכל כוחו לגייס תמיכה ממזרח - אך גם שותפיו לשעבר אינם ממהרים להושיט יד.

ד"ר ויקטור ג'ייפץ, עורך כתב העת הרוסי Latin America, הסביר כי ההסכם החדש בין רוסיה לוונצואלה "עמום מאוד" ואינו כולל סעיפים מחייבים. לדבריו, "רוסיה לא תתערב ישירות במקרה של פעולה אמריקנית - זה פשוט לא בתוכניותיה".

בינתיים, ונצואלה ממשיכה לבקש סיוע, לשלוח מכתבים ולחפש בעלי ברית. אבל על רקע הבידוד הבינלאומי, המשבר הכלכלי המתמשך והלחץ הצבאי מצד ארצות הברית, גם בעלי בריתה הוותיקים במוסקבה ובבייג'ינג נראים זהירים יותר מתמיד.