פרופ' ישראל-אמריקני זכה בפרס נובל בכלכלה: "הסבר לצמיחה כלכלית מונעת חדשנות"

ועדת פרס נובל לכלכלה הכריזה היום (שני) כי הזוכים השנה הם הכלכלן הישראלי-אמריקני יואל מוקיר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, פיליפ אגיון מאוניברסיטת INSEAD ופיטר האוויט מאוניברסיטת בראון.

השלושה זכו בפרס ״על הסברת צמיחה כלכלית המונעת על ידי חדשנות״, כך נמסר מהאקדמיה המלכותית השבדית למדעים. זה פרס נובל האחרון שהוכרז לשנה הנוכחית, אחרי שבשבוע שעבר פורסמו הזוכים ברפואה, פיזיקה, כימיה, ספרות ושלום. הזוכים בפרס מקבלים 10 מיליון קרונה שוודית, כ-900 אלף דולר.

מוקיר, בן 79, נולד בהולנד ב-1946 למשפחה יהודית ששרדה את השואה. כשהיה בן שנה נפטר אביו מסרטן, ואמו עלתה איתו לארץ וגידלה אותו בחיפה. הוא סיים תואר ראשון בהיסטוריה וכלכלה בהצטיינות באוניברסיטה העברית ב-1968, ולאחר מכן תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל. ב-1974 החל ללמד באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שם הוא עובד עד היום.

הוא גם מכהן כעמית מחקר בבית הספר לכלכלה על שם באוניברסיטת תל אביב. מוקיר נשוי למרגלית ואב לשתי בנות.

מוקיר זכה למחצית ממענק הפרס ״על זיהוי התנאים המוקדמים לצמיחה מתמשכת באמצעות התקדמות טכנולוגית״. בנימוקיה כתבה ועדת נובל כי מוקיר ״הדגים שאם חדשנויות אמורות לעקוב אחת אחרי השנייה בתהליך המייצר את עצמו, אנחנו צריכים לא רק לדעת שמשהו עובד, אלא גם להחזיק בהסברים מדעיים למה כך״.

מחקריו הראו כיצד תרבות, ידע ומוסדות יוצרים קרקע פורייה לחדשנות. עבודתו מקשרת בין המהפכה התעשייתית להתפתחות רחבה יותר של רעיונות, ומדגישה שחברות משגשגות כאשר סקרנות וניסויים זוכים לתגמול.

המחצית השנייה של הפרס מחולקת בין אגיון והאוויט ״על התיאוריה של צמיחה מתמשכת באמצעות הרס יצירתי״. השניים פיתחו מודל מתמטי למושג ה״הרס היצירתי״ - התהליך שבו חדשנויות חדשות דוחקות החוצה טכנולוגיות ועסקים ישנים.

״העבודה של הזוכים מראה שצמיחה כלכלית אינה דבר מובן מאליו. עלינו לשמור על המנגנונים שעומדים בבסיס ההרס היצירתי, כדי שלא נחזור לקיפאון״, אמר ג'ון האסלר, יושב ראש הוועדה לפרס במדעי הכלכלה.

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "חיפה ממשיכה לככב על מפת פרסי הנובל. חיפה כולה גאה בפרופ' יואל מוקיר על זכייתו בפרס נובל לכלכלה. מוקיר גדל והתחנך בעירנו, והוא בוגר תיכון "חוגים" - עדות חיה לכך שהחינוך בחיפה הוא חינוך לחיים, המשלב סקרנות, ערכים ומצוינות, ומוביל להישגים חסרי תקדים.

הזכייה הזו מצטרפת למסורת מפוארת: שלושה חיפאים נוספים כבר זכו בפרס נובל - פרופ' אהרון צ'חנובר, גם הוא בוגר 'חוגים', פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' דן שכטמן. גם היום מערכת החינוך בחיפה ממשיכה לטפח דור של תלמידים ותלמידות בעלי סקרנות אינטלקטואלית, מצוינות וערכים אנושיים. אני בטוח שפרופ' מוקיר לא יהיה זוכה פרס הנובל האחרון שייצא מחיפה וממערכת החינוך שלה.ובמילים אחרות: חיפה היא המקום הכי טוב בעולם לגדל בו זוכי פרס נובל עתידיים!"