"כמה התגעגענו אליכם" אמר הנסיך פליפה הרביעי, כיום מלך ספרד, בשנת 2015, בעת שהכריז על החלטת הפרלמנט הספרדי להעניק אזרחות ספרדית לצאצאי מגורשי ספרד.
למי התכוון יורש העצר? שאלה טובה שנדמה שבימים אלה קשה לענות עליה. את יחסי ספרד והיהודים ומדינת ישראל ניתן לתאר כסאגה של מפגש, נתק, מפגש מחודש, וכעת - משבר דרמטי, שעלול אף להגיע לניתוק היחסים הדיפלומטיים.
ראשית, יש להבין שספרד רואה ביהודי ספרד ומורשתם בשר מבשרה. המדינה פעולת באופן רשמי לשימור והפצת התרבות היהודית במדינה, בין השאר באמצעות הפעילות של Centro Sefarad Israel בלב מדריד, שמוקדש לתרבות יהודית וישראלית, כולל מדור שואה, שספרד לא נטלה בה חלק פעיל ואף קלטה באשרות מעבר פליטים יהודים. ב-2018 האקדמיה המלכותית הספרדית אף הקימה את האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו בראשות טובי חוקרי הלאדינו בישראל.
מה השתבש אפוא ביחסים בין שתי המדינות ושתי החברות? האם יש פער בלתי ניתן לגישור בין ההתרפקות על העבר היהודי לעומת הקשיים ביחסים עם מדינת ישראל?
התחלת היחסים בעידן המודרני (שב-2026 ימלאו להם רק 40 שנה) לא הייתה קלה. קצרה היריעה מלתאר את ריקוד החיזור בין שתי המדינות, שהיו מושפעים מהבידוד הבינלאומי של הרודן פרנקו ומקשריה של ספרד עם העולם הערבי. למעשה, גם ללא יחסים רשמיים התקיימו שיתופי פעולה ותיירים ישראלים הורשו לבקר בספרד, ובסופו של דבר, שמואל הדס שנשלח מטעם ישראל לקדם את הנושא השכיל להבין שיש לדבר מעל לראשי הפוליטיקאים ולפנות ישר לדעת הקהל - ללמדנו שכבר אז כמו היום היה פער של ממש ביניהם.
יחסי ישראל עם המפלגה הסוציאליסטית של רה"מ דאז פליפה גונסאלס, שאף התנדב בצעירותו בקיבוץ, היו תקינים, אלא שהסחף העולמי שחל בשנים האחרונות לא פסח אף על השמאל של ימינו בספרד.
המערכת הפוליטית בספרד, על אף ההגדרה שלה כמונרכיה חוקתית דמוקרטית, דומה למדי לישראל עם כוח גדול בידיהן של מפלגות מגזריות קטנות. למעשה, בבחירות האחרונות המפלגה שצברה את מספר המנדטים הגדול ביותר הייתה המפלגה הפופולרית (PP), מפלגת ימין מרכז אלא שהיא כשלה בהקמת קואליציה והמנדט עבר למפגלה הסוציאליסטית בראשות פדרו סאנצ'ס.
המפלגות המגזריות - ה"חרדים" שלו, אם תרצו - הם שמאל קיצוני מרקסיסטי מחד ומפלגות בדלניות ממחוז קטלוניה וארץ הבאסקים. הם הגורם המניע מאחורי המשבר הנוכחי עם ישראל, שרק הולך ומחריף, ומכתיבים את הרטוריקה הקיצונית.
המצב במחוז קטלוניה מאתגר מזה זמן עם אחוזי פשיעה גבוהים והגירה מואצת. מצב שנוצר עקב החלטה של הממשל האוטונומי להעדיף מהגרים ממדינות שאינן דוברות ספרדית, לטובת היכולת להנחיל בקלות את השפה הקטלאנית. הממשל האוטונומי בקטלוניה ניתק בהדרגה קשרים עם ישראל, תהליך שהתחיל עם ניתוק ברית ערים תאומות בין ברצלונה לתל אביב.
בעיר הבירה מדריד המצב שונה. נשיאת המחוז איסבל איוסו וראש העיר מרטינס אלמיידה, הם חברי המפלגה הפופולרית ומתייצבים בול עת לצד ישראל ויהודי מדריד. המטיילים הישראלים בספרד מדווחים על תחושת ביטחון בעיר והקהילה הישראלית משגשגת.
אולם, השיטפון האנטי-ישראלי הגיע גם למדריד. מפגיני פרו-חמאס אלימים טירפדו את מרוץ האופניים "וואלטה אספניה" שהקטע האחרון שלו התקיים במדריד, זאת אחרי שהפגינו נגד הקבוצה הישראלית שלקחה חלק במרוץ במקומות רבים אחרים במדינה ואף פגעו בקיום הסדיר של התחרות.
למרבה הצער, ראש הממשלה סאנצ'ס לא רק העלים עין מהאלימות, אלא שיבח את "מאבקם למען פלשתין".
נשיאת המחוז מיהרה להתייצב לצד הספורטאים הישראלים וניטור של דעת הקהל בתגובות לידיעות בתקשורת וברשתות מצביעה על סלידה הן מהתמיכה בטרוריסטים וגם על ביקורת בקרב מצביעי המפלגה הסוציאליסטית על הפגיעה באירוע ספורטיבי ועיסוק היתר של הממשלה בעזה במקום בענייניה הבוערים של ספרד.
מנגד, דמויות מפתח בעולם התרבות בספרד, ביניהם הבמאים המצליחים פדרו אלמודובר ואלחנדרו אמנבר והשחקן הידוע חאווייר בארדם התייצבו לצד ראש הממשלה והמפגינים האנטי-ישראלים.
הבחירות הכלליות, אלא אם יוקדמו, (תרחיש לא בלתי סביר, בשל פרשיות שחיתות שמעורבת בהן בכירים במפלגה ואשת ראש הממשלה), צפויות להתקיים רק ב-2027. כמו המגמה ברוב מדינות אירופה יש עלייה בתמיכה בימין פחות "ממלכתי", זה שמכונה בתקשורת תדיר "קיצוני". ראש מפלגת VOX בספרד, סנטיאגו אבאסקל מעלה בפרלמנט את בעיית הידרדרות הביטחון האישי בספרד עקב הגירה לא מבוקרת ולא חוקית בחלקה. הוא גם ידיד אמת של ישראל.
ההשקעה של ספרד במורשת היהודית שלה וביטויי תמיכה בישראל - כמו שנראו, למשל, בהצבעה לאירוויזיון האחרון - מצביעים על הפער בין הפוליטיקאים והשמאל במדינה לדעת הקהל ופותחים צוהר לתקנה ביחסים בין המדינות בתקווה שהגל העכור יעבור.
הכותבת היא מומחית ליחסי ישראל-ספרד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו