שירות הביון האוקראיני טען אתמול (שישי) כי איראן פנתה לבלארוס בניסיון להיעזר בה לטובת שיקום יכולות ההגנה האווירית שלה שנפגעו בעקבות המלחמה עם ישראל.

דיווח זה מגיע יממה לאחר שנשיא איראן מסעוד פזשכיאן ביקר בבירה מינסק ונפגש עם השליט הבלארוסי אלכסנדר לוקשנקו.

על פי סוכנות הידיעות הבלארוסית Belta, לוקשנקו הצהיר כי ״אנחנו מוכנים לדון בכל נושא, אין לנו נושאים סגורים״, והוסיף כי שתי המדינות יכולות לשתף פעולה במגוון תחומים כולל ״שיתוף פעולה צבאי-טכני״.

"בתנאים של טלטלה גיאופוליטית, מינסק וטהרן נוקטות צעדים עקביים ומאוזנים להמשך פיתוח שיתוף הפעולה, ועובדות קשה להפוך כל אתגר חדש להזדמנות חדשה", אמר לוקשנקו.

"שיתוף פעולה צבאי"

פזשכיאן מצידו הזכיר במהלך ביקורו כי שתי המדינות נמצאות תחת סנקציות מערביות מזה עשורים אך למרות זאת שמרו על עצמאותן. ״כמובן, הדעות המשותפות שלנו צריכות להיות מיושמות בתחומים הכלכליים והתרבותיים, בפיתוח התיירות בין מדינותינו, וגם, כפי שציינת, בפיתוח שיתוף הפעולה הצבאי-טכני״, אמר הנשיא האיראני.

לפי שירות הביון האוקראיני (FISU) עבור טהרן נושא המרכזי "היה האפשרות לשקם מערכות הגנה אווירית ויכולות לוחמה אלקטרונית, שנפגעו קשות במהלך המלחמה האחרונה עם ישראל. עוד נכתב בהודעה האוקראינית כי "בלארוס, בניגוד לרוסיה, פחות מוגבלת בסנקציות בתחום הצבאי-טכני ויכולה להפוך לערוץ לשיקום יכולות ההגנה של איראן״.

לעקוף את הסנקציות

בהמשך מציינים האוקראיניים כי ״טהרן מעוניינת לטפל במחסור החריף בציוד לייצור חשמל ובציוד חקלאי״, וכי ״איראן מתכננת להשתמש בבלארוס כערוץ נוסף לגישה למוצרים שעליהם הוטלו סנקציות״.

בהרבה בחינות, מאז שנאלץ לוקשנקו להגביר את הדיכוי הפוליטי במדינה בעקבות זיוף הבחירות ב-2020 והמהלכים נגד האופוזיציה הפנימית לשלטונו בן היותר מ-30 שנים, תלותו במוסקבה הלכה וגברה.

בסוף השבוע האחרון, טרם פגישתו באלסקה עם פוטין, שוחח דונלד טראמפ עם הרודן הבלארוסי והודה לו על שחרור של 16 אסירים. "דנו בשחרורם של עוד 1,300 אסירים", כתב טראמפ, שכינה את לוקשנקו "נכבד מאוד".

ייצוג אינטרסים ותלות

עם זאת, לפי אחת ההערכות, לא מן הנמנע שלוקשנקו מבקש באמצעות המגעים עם טראמפ להקטין את האחיזה של פוטין בבלארוס. למעשה, עד ל-2020 תמרן לוקשנקו בין המערב למוסקבה כדי לשמור על עצמאות ולא להפוך ללוויין הרוסי.

לאחר דיכוי המחאה הדמוקרטית, תלותה של מינסק ברוסיה גברה משמעותית, אבל היא המשיכה לפתח קשרים עצמאיים - בין השאר עם מדינות באפריקה, אך גם עם סין ואיראן, שלא תמיד נראו כייצוג האינטרסים של מוסקבה.