רוסיה חוששת מריגול סיני נגדה ופועלת לסכלו, כך עולה ממסמך פנימי של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי (פס״ב) שהושג על ידי ניו יורק טיימס ופורסם אתמול (שבת).
המסמך בן שמונה העמודים, שחובר ככל הנראה בשלהי 2023 או בראשית 2024, שופך אור חדש על מערכת היחסים המורכבת בין מי שמגדירות זו את זו ״בעלות ברית אסטרטגיות״ ונתפסות כמי ששואפות יחד לקדם סדר עולמי חדש שיחליף את מאזן הכוח החד-מעצמתי בראשות ארצות הברית.
המסמך נכתב על ידי השירות ה-7 של המחלקה לפעולות ריגול נגדי (D.K.R.O.) בפס״ב, האחראי על סיכול ריגול מסין ומדינות אסיה. בעוד שבפומבי מדבר הנשיא ולדימיר פוטין על ידידות בלתי מעורערת עם סין ועל שיתוף פעולה אסטרטגי שנכנס ל״תקופת זהב״, במסדרונות לוביאנקה - מטה הפס״ב במוסקבה - מתייחסת יחידת ביון חשאית לסינים כאל ״האויב״.
שבועות אחדים לפני הפלישה לאוקראינה, רוסיה וסין חתמו על הסכם אסטרטגי חדש בדבר "שיתוף פעולה ללא גבולות". הפלישה עצמה הפתיעה בזמנו את בייג'ינג, שנתפסה לא מוכנה להתפתחות כזו מצד בעלת הברית, אבל היא המשיכה להעניק לרוסיה גיבוי תוך שמירה על ניטרליות: לא השתתפה בסנקציות נגד מוסקבה, הפכה לקניינית מרכזית של הנפט הרוסי הזול, מכרה ציוד דו-שימושי ועוד.
למעט הווטו שהטילה על שימוש בנשק גרעיני טקטי ואי אספקה של אמל"ח, שיתוף הפעולה בין השתיים פרח - גם אם היה לגמרי אסימטרי: שעה שרוסיה שלחה אנרגיה, בכיוון ההפוך זרמו מכוניות (סין כמעט השתלטה על שוק הרכב הרוסי), אלקטרוניקה והמון יואנים, שדחקו משמעותית את הדולר. שי ג'ינפינג נפגש פעמיים מאז תחילת המלחמה עם פוטין (לא כולל מצעד הניצחון ב-9 במאי האחרון) והתקבל בכבוד רב.
אבל מתחת לפני השטח התמונה ורודה הרבה פחות, כך נראה. המסמך שנחשף מגלה כי שלושה ימים לפני הפלישה לאוקראינה, אישרה הפס״ב תוכנית ריגול נגדי חדשה בשם ״אנטנט-4״ (Entente-4). שם הקוד, שהוא ככל הנראה רפרנס אירוני לברית מעצמות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה בה לקחה חלק רוסיה.
שם הקוד הזה מסתיר את הכוונה האמיתית של המסמך: למנוע ממרגלים סינים לפעול בהצלחה ברוסיה. העיתוי כמעט בוודאות לא היה מקרי - רוסיה הסיטה את כמעט כל המשאבים הצבאיים והביוניים שלה לאוקראינה, במרחק של יותר מ-6,400 קילומטרים מגבולה עם סין, וחששה שבייג׳ינג תנסה לנצל את הסחת הדעת הזו.
לפי המסמך, במסגרת התוכנית עקבה הפס״ב כיצד הגבירו הסינים את הניסיונות לגייס פקידים רוסים, מומחים, עיתונאים ואנשי עסקים המקורבים לקרמלין. הפס״ב הורתה לסוכניה ליירט את ״האיום״ ו״למנוע את העברת המידע האסטרטגי החשוב לסינים״. הקצינים קיבלו הוראה לערוך פגישות פנים אל פנים עם אזרחים רוסים שעובדים בשיתוף פעולה הדוק עם סין ולהזהיר אותם שבייג׳ינג מנסה לנצל את רוסיה ולהשיג מחקר מדעי מתקדם.
הפס״ב גם הורתה על ״צבירה מתמדת של מידע על משתמשים״ באפליקציית ההודעות הסינית "ווי-צ'אט", כולל פריצה לטלפונים של יעדי ריגול וניתוח הנתונים בכלי תוכנה מיוחד שבידי יחידה של הפס״ב.
לאחר תחילת הפלישה, המוקד הסיני עבר לחקר הלוחמה המערבית המודרנית ואמל״ח המערבי, מתוך הנחה שייתקלו בו במקרה של פלישה לטייוואן. זמן קצר לאחר שהכוחות הרוסיים חצו את הגבול לאוקראינה, החלו פקידים מחברות הגנה סיניות וממכונים הקשורים לביון הסיני להציף את רוסיה. המסמך מתאר כי ״עניין מיוחד לבייג׳ינג הוא מידע על שיטות לחימה באמצעות רחפנים, מודרניזציה של התוכנה שלהם ושיטות להתמודדות עם סוגים חדשים של נשק מערבי״. הצבא הסיני לא נלחם במלחמה מאז עימות בן חודש עם וייטנאם ב-1979, מה שיוצר בסין עניין בניתוח אמל"ח מערבי שעשויים לפגוש בו בעתיד ובביצועי צבאה מולו.
סין גם מנסה לגייס טייסים רוסיים, חוקרים בתחומי האווירודינמיקה וכדומה. במיוחד מחפשים מומחים רוסים שעבדו על האקרנופלן - כלי טיס ייחודי המשייט בעזרת כרית אוויר ופותח לראשונה על ידי ברית המועצות. ״עדיפות בגיוס ניתנת לעובדים לשעבר של מפעלי מטוסים ומכוני מחקר, כמו גם לעובדים נוכחיים שאינם מרוצים מסגירת תוכנית פיתוח האקרנופלן על ידי משרד ההגנה הרוסי או שחווים קשיים כלכליים״, נכתב בדו״ח.
המסמך גם רומז על עניין סיני בקבוצת "וגנר", כאשר לפי המסמך ״הסינים מתכננים להשתמש בניסיון של לוחמי וגנר בכוחות המזוינים שלהם ובחברות צבאיות פרטיות הפועלות במדינות דרום מזרח אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית״, נכתב במסמך.
למוסקבה יש עוד סיבה אסטרטגית להיות מוטרדת מהידידות עם סין: הגיבוי הסיני להמשך המלחמה למרות הרטוריקה "בעד שלום" משרת באופן גובר את האינטרסים של בייג'ינג - גם מכיוון שרוסיה נחלשת יותר ויותר והופכת לתלויה בה (מכאן גם האינטרס המובהק של פוטין לקרב עד כמה שניתן את ארה"ב ולשמור על קשרים הדוקים עם הודו), עד כדי כך שהיא עלולה לשמש עורף אנרגטי ואסטרטגי בלבד במקרה של מלחמה טוטאלית סביב טייוואן.
סוגיה נוספת היא הכרסום הגובר של סין בהשפעה הרוסית במרכז אסיה (אזור סובייטי לשעבר עבור פוטין ולכן גם חשוב להמשך הפרויקט השיקום האימפריאלי שלו); וגם בגלל שלסין עצמה יש כמה חשבונות לסגור עם האימפריאליזם הרוסי ולמשל להחזיר לשליטתה שטחים כבירים מצפון למנצ'וריה, כולל ולדיווסטוק, שאבדו לסין האימפריאלית המוחלשת בהסכמי אייגון ובייג'ינג (1858 ו-1860).
על פי המסמך של הפס״ב, סין מחפשת במזרח סיביר ״שרידים של אתנוסים סיניים״ - אולי כדי לבסס את טענותיה לשטחים. במקרה או שלא, ב-2023 פרסמה הממשלה הסינית מפה רשמית, שבה ניתנו ליישובים בתוך האזורים האבודים בתוך רוסיה שמותיהם הסיניים. אז הצדדים גימדו את הבעיה, אבל דומה שדווקא היו לה השלכות.
ואם לא די באלה, במוסקבה החלו לחשוש שסין תשתלט גם על אפיקים שרוסיה עצמה פתחה לשיתוף פעולה. המסמך מדגיש את העניין הסיני בשטח העצום של רוסיה באזור הארקטי ובנתיב הים הצפוני, שחובק את החוף הצפוני של רוסיה. היסטורית, המים האלה היו קפואים מדי לשיט אמין, אך הם צפויים להפוך לסואנים יותר ויותר בגלל שינויי האקלים.
המסמך טוען שבייג׳ינג מאמינה שהסנקציות המערביות יאלצו את רוסיה לפנות לסין כדי לתחזק את ״התשתית הארקטית המזדקנת שלה״. כבר עכשיו, ענקית הגז הרוסית נובטק נאלצה להסתמך על סין כדי להציל את פרויקט הגז הטבעי הנוזלי הארקטי שלה, לאחר שבעבר השתמשה בחברת שירותי נפט אמריקנית.
המסמך מציג אתגר עדין עבור סוכני הריגול הנגדי הרוסים: הם מנסים להכיל את הסיכונים שמציב הביון הסיני מבלי לגרום ל״השלכות שליליות על היחסים הדו-צדדיים״. הקצינים הוזהרו להימנע מכל ״אזכור פומבי של שירותי הביון הסיניים כאויב פוטנציאלי״.
המסמך, כאמור, חובר לפני כשנה וחצי עד שנתיים, אבל אין סביר שדרגת החשדנות הרוסית ירדה. אם כבר, ניתן להניח שההפך הוא הנכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו