הם חמקניים יותר, מהירים יותר, חכמים יותר – ובעיקר יודעים לעבוד בצוות עם רובוטים מעופפים. מטוסי הקרב מהדור השישי נמצאים כבר בפיתוח מתקדם בכמה ממדינות העולם, והם צפויים לשנות את פני הקרבות האוויריים בעשורים הקרובים. אז מה בעצם מגדיר את "הדור הבא" של מטוסי הקרב, ומדוע כולם – מהפנטגון, דרך מוסקבה ועד בייג’ין – ממהרים להצטרף למרוץ?
טראמפ, ה־F-55 והדור הבא של ה־F-22
בשנת 2020 עורר הנשיא לשעבר דונלד טראמפ גלים כאשר הזכיר בנאום כי "המטוס הבא אחרי ה־F-35 יהיה ה־F-55 " תוך שהוא מתייחס ליכולת האמריקאית להמציא מחדש את העליונות האווירית. בהמשך התברר שמדובר בהצהרה כללית, אולי אף סמויה מהקשר למיזם סודי יותר – תוכנית ה־NGAD (Next Generation Air Dominance) שמטרתה לפתח יורש ל־F-22 רפטור, מטוס העליונות האווירית הנוכחי של חיל האוויר האמריקאי. בחודש מארס הכריז טראמפ באופן רשמי על היורש: ה-F-47, שהחוזה החוזה לפיתוחו הוענק לאחרונה לחברת בואינג.
בעת ביקורו בדוחה, קטאר, ב-15 במאי השנה, הצביע הנשיא טראמפ על שלושה מטוסים חדשים ו/או משודרגים שנמצאים כעת על הכוונת: F-55 שהוא בעצם F-35 דו-מנועי פלוס שדרוג מערכות, מדור 5.5 שפיתוחו תלוי, כדברי הנשיא, "בתנאי שנשיג את המחיר הנכון"; שדרוג משמעותי ל F-22 רפטור מבית לוקהיד מרטין, שייקרא F-22 סופר, שהנשיא הבטיח "אנחנו גם נתקדם עם ה-F-22 סופר, שיהיה גרסה מודרנית מאוד של מטוס הקרב F-22."
המטוס השלישי הוא ה-F-47, מטוס חדש לחלוטין, דור 6, שהוא ה-NGAD והחוזה לפיתוחו הוענק לאחרונה לבואינג. ה- F-47 מתוכנן להחליף את ה-F-22 החמקן של לוקהיד והוא בעצם יכלול מטוס מאויש מלווה בצי של כטב"מים.
האמריקאים פועלים בשני ערוצים: חיל האוויר מוביל את תוכנית NGAD בעוד הצי האמריקאי מפתח גירסה מותאמת לנושאות מטוסים. לפי דיווחים שונים, אבטיפוס כבר ביצע טיסות ניסוי, אך כל הפרטים נותרו חסויים. חברות כמו לוקהיד מרטין, בואינג ונורת'רופ גרומן משתתפות בתחרות העיצוב.
מטרת תוכנית NGAD היא לא רק שיפור ביצועים, אלא שינוי תפיסת עולם שלמה באשר לניהול מערכה אווירית; לא עוד מטוס בודד, אלא מערכת משולבת הכוללת מטוס מאויש מרכזי ו"להק דיגיטלי" של כטב"מים אוטונומיים.
אם מטוסי הדור החמישי – כמו ה־F-35 או ה־F-22 הציבו רף חדש ביכולות חמקנות, חיישנים מתקדמים ושילוב מערכתי, הרי שהדור הבא לוקח את הקונספט הזה צעד קדימה.
יכולות הדור השישי
שליטה בלהק כטב"מים (Manned-Unmanned Teaming)
המטוס יהפוך למפקדה אווירית ניידת – שולטת, מתאמת ומנתבת כמה כטב"מים במשימות מגוונות: סיור, שיבוש אלקטרוני, לוחמה אווירית ואפילו תקיפה ישירה. כך יקטן הסיכון לטייס האנושי – ויגדל טווח ההשפעה של כוח קטן יחסית.
יכולות חמקנות מתקדמות במיוחד
שימוש בחומרים "חכמים", עיצוב דינמי שמסתגל לתנאי הקרב, ואולי אף אפשרות לשנות תצורת המטוס באוויר – אלה רק חלק מהחידושים שנבחנים כדי להקשות עוד יותר על מערכות גילוי אויב.
מהירות וחתימה תרמית
מטוסי הדור השישי ינועו ככל הנראה במהירויות של מאך 2 ומעלה, תוך שימוש במערכות פליטת חום מדוללות ומבוזרות – כדי לצמצם את הסיכוי לזיהוי בטווחים ארוכים גם על ידי חיישני אינפרה-אדום.
בינה מלאכותית (AI) בלב התכנון
המטוס לא רק יופעל בידי טייס אנושי – אלא יעבוד איתו יחד, באמצעות בינה מלאכותית. המטוס והטייס הופכים בעצם לצוות לחימה. המערכות יהיו מסוגלות לזהות איומים, לייעץ בזמן אמת ואף להפעיל נשק בעצמן אם יידרש.
שילוב על־חלל
חלק מהמדינות רואות בדור השישי גם שלב מעבר אל מערכות שיכולות לפעול בשולי האטמוספירה – מרחב שפעם היה שמור לטילים וללוויינים בלבד. לא מן הנמנע כי בעתיד יכללו במטוסים רכיבים קרביים נגד איומים על־חלליים.
מה קורה בצד השני?
סין, שכבר הצליחה להפעיל את מטוס ה־J-20 מהדור החמישי, עובדת על יורש פוטנציאלי. לפי הערכות, מדובר במטוס שישלב שליטה אוטונומית, כטב"מים תוקפים, וחתימה נמוכה במיוחד. ישנן גם הערכות שסין מתכננת "מטוס בלתי־מאויש־למחצה" – שילוב של יכולות בינה מלאכותית עם אפשרות שליטה אנושית מהקרקע.
בחודש דצמבר הרשת געשה סביב תיעוד של כלי טיס בעל תצורה חדשנית, כאשר מרבית האנליסטים טענו כי מדובר בפיתוח של אב-טיפוס במסגרת תוכנית "הדור השישי הסינית".
לפי הטענות, המטוס צולם מעל אזור העיר צ׳נגדו שבמחוז סצ׳ואן בדרום-מערב סין. בתיעוד נראה המטוס החדש מלווה ככל הנראה במטוס קרב סיני מסוג J-20.
לצד ממדיו הגדולים, מומחים הצביעו על תצורת הכנף הייחודית שלו המשתלבת בגוף המטוס ונמשכת לכל אורכו ועל היותו חסר זנב. תצורה זו יכולה להצביע על יכולותיו החמקניות של המטוס המסתורי. באתר החדשות הצבאיות WAR ZONE העלו אפשרות שמבנה המטוס, שנראה שמאפשר נשיאת כמויות דלק גדולות לצד חימוש רב, מצביע על יכולות טיסה למרחקים ארוכים ולאורך זמן רב. מומחים נוספים אף העלו את האפשרות שהמטוס הוא בעל שלושה מנועים – דבר יוצא דופן למטוסי קרב.
רוסיה מציגה לעיתים תוכניות לדור שישי – בין היתר במסגרת תוכנית ה־PAK-DP כיורשת ל־MiG-31 – אך נכון להיום, המאמצים נתקלים בקשיים כלכליים וטכנולוגיים. לא ברור אם הרוסים יצליחו לגשר על הפער מול ארה"ב וסין בזמן הקרוב.
ומה עם ישראל?
גם ישראל עוקבת בדריכות אחר מרוץ הדור השישי, ובוחנת כיצד להשתלב בו – אם כמשתמשת, ואם כשותפה בפיתוח טכנולוגיות מפתח. למרות שישראל אינה מפתחת מטוסי קרב בעצמה, מעמדה כשותפה קרובה של ארצות הברית – ובפרט של לוקהיד מרטין – מאפשר לה גישה ייחודית למידע וליכולות עתידיות. בתעשייה האווירית ובחברות כמו רפאל ואלביט כבר שוקדים על מערכות מתקדמות של לוחמה אלקטרונית, תקשורת ובינה מלאכותית – שיכולות להשתלב בפלטפורמות הדור השישי האמריקניות.
מעבר לכך, ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום כטב"מים – תחום שיהיה מרכיב מרכזי בדור השישי – ולכן ייתכן שבעתיד תספק "חוליות רובוטיות" שישולבו בלהק הלחימה של מטוסים אמריקאיים. כבר היום ישנם דיאלוגים ביטחוניים על השתלבות ישראלית בתוכנית NGAD גם אם ברמה טכנולוגית בלבד ולא כמפעילה ראשונית של המטוס.
למעשה, ייתכן שדווקא יתרונה של ישראל בחדשנות תוכנה, בינה מלאכותית ולוחמה מבוססת רשת – יאפשר לה להשפיע על עתיד הקרב האווירי לא פחות ממדינות המפתחות את המטוס עצמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו