קנוניה במסעדת המבורגרים: כך תכנן נשיא קוריאה המודח את ההפיכה הצבאית שכשלה

אחד האירוע המטלטלים ביותר בפוליטיקה של דרום קוריאה, ההפיכה הצבאית שהתרחשה במדינה בחודש דצמבר, החלה בארוחת ערב אינטימית שאירח הנשיא המודח, יון סוק-יאול במתחם מאובטח השייך למשרד הנשיאות. בפגישה השתתפו רק ארבעה אנשים מלבד הנשיא, שבישל את הארוחה שהוגשה בעצמו, שר ההגנה קים יונג-היון, ועוד שלושה גנרלים בכירים בצבא.

מלבד ארוחת ערב, הנשיא ושותפיו מהצבא בישלו מהלך נועז, שיכול היה להציב את יון כשליט יחיד של המדינה הדמוקרטית, ללא עוררין. בין המטרות שהציב הנשיא במהלך השיחה בין הבכירים היו כלי תקשורת שביקרו אותו בחריפות, כולל בעל חשבון יוטיוב פופולרי וכמה עיתונים ותחנות שידור. בנוסף הופיעו ברשימה השחורה של הנשיא ועדת הבחירות, שגורמים קונספירטיביים בימין הטילו דופי באמינותה לאחר תבוסת הימין בבחירות לפרלמנט במדינה, ומעל כולם בית המחוקקים הלעומתי, שהצר את צעדיו של הנשיא.

כעת, בתחקיר גדול של העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס", שנשען על תזכירים ממשפטו של הנשיא המודח, נחשפת ההתארגנות של יון סוק יאול לבצע הפיכה צבאית, תכנון שהחל הרבה לפני שנחשד בתחילה. בסדרה של ישיבות ופגישות שהתקיימו במסעדת מזון מהיר המגישה המבורגרים, הבכירים תוו יחד את כל פרטי הקנוניה, כולל באילו יחידות צבאיות ישתמשו על מנת לדכא כל התנגדות למהלך.

אווירת הסודיות בה יון קיים את הפגישות וכן החוג המצומצם מאוד של מפקדים ששותפו בקנוניה אפשר לנשיא לתפוס את האומה כולה בהפתעה. על אף התבטאויות עבר מפי הנשיא ובסביבתו על הצורך לבצע שינוי במערכת הפוליטית, ואימוץ שפה שאפיינה בעבר את המשטר הצבאי במדינה, גם בלב האופוזיציה לא חשדו בכוונתו של יון לבצע הפיכה צבאית.

על פי החשיפה של ה"ניו יורק טיימס" יון היה נתון לשינויים קיצוניים במצב הרוח ולתגובות רגשיות חריפות לעיכובים ופגיעה בתכוניותיו. הנשיא הדיח את שר ההגנה הקודם שלו שין וון-סיק, לאחר שהלה גילה עוינות לרעיון של ביצוע הפיכה צבאית. שין אף ניגש לשר ההגנה החדש שמינה הנשיא וביקש ממנו שישכנע את יון שלא "לפתור בעיות פוליטיות באמצעות שימוש בצבא". הניסיון נכשל ושר ההגנה קים יונג-יהון נמצא כעת עם הנשיא על ספסל הנאשמים.

על אף ההצלחה בלשמור את המבצע כולו סודי, ב"ניו יורק טיימס" טוענים כי יון סוק-יאול ביצע שני משגים קריטיים. הראשון הוא תזמון ההפיכה. הנשיא המודח בחר להכריז על משטר צבאי בשעות הערב, כשרוב הציבור ער ומסוגל להגיב ולהתנגד להכרזה. הוא נכשל לחזות את ההתנגדות הציבורית מכל שדרות האוכלוסיה לחזרה לשלטון צבאי במדינה ואת חוסר הפופולריות שלו בקרב הציבור.

המשגה השני של יון היה בהערכת נאמנותו של הצבא לתוכניתו ולו באופן אישי. מפקדי השטח שנשלחו להשתלט על האסיפה המחוקקת ועל משרדי כלי התקשורת הורו ללוחמים שלא לקחת עמם מחסניות לכלי הנשק שלהם ולהצטייד, תחת זאת, באמצעים לפיזור הפגנות. החיילים עצמם סירבו להתעמת עם המפגינים ובחרו לסגת כשנתקלו בהתנגדות נחרצת. חלקם אפילו חיבקו את המפגינים הזועמים. מעל הכל, המשגה הטקטי של הנשיא חשף יותר מכל עד כמה עמוק הסנטימנט הדמוקרטי בשמאל ובימין בדרום קוריאה ועד כמה השתרשו המוסדות הדמוקרטיים בתפיסה הפוליטית של הציבור.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו