לאחר פארסת המשטר הצבאי: לחץ גדול על נשיא דרום קוריאה להתפטר

לאחר הניסיון אתמול (שלישי) של הנשיא הדרום קוריאני יון סוק-יאוללהכריז על ממשל צבאי, באופוזיציה במדינה האשימו אותו אותו בבגידה, קראו לו להתפטר באופן מיידי - עמדה אליה גם הצטרפה מפלגתו שלו.

אחרי הלילה הדרמטי בסיאול, הבוקר שעולה על בירת דרום קוריאה עשוי להיות מהאחרונים בתפקיד של נשיא המדינה, אחרי הפארסה שהכניסה את המדינה למשבר פוליטי חמור. גם כעת, כוחות משטרה גדולים נמצאים בסביבת הפרלמנט.

בשעות הערב במדינה, הכריז יון, שמכהן בתפקיד מאז 2022, במפתיע על מצב חירום במדינה ועל משטר צבאי.

״על מנת להגן על הדמוקרטיה הליברלית בדרום קוריאה מאיומים מצפון קוריאה ומפלגתה הקומוניסטית ועל מנת לחסל גורמים המתנגדים למדינה, אני מכריז על מצב חירום וממשל צבאי״, מסר הנשיא לאומה. מייד לאחר מכן נצפו משוריינים ברחובות הבירה, מסוקים מעל הפרלמנט וכוחות צבא במבנה.

בעוד מפגינים נאספו בחוץ, הצליחו חברי הפרלמנט להגיע למליאה - חלקם לאחר שנאלצו להתעמת עם חיילים או לדלג מעל גדרות המתחם. בהצבעה מהירה, כשהם מתבצרים במבנה, התנגדו 190 מתוך 300 החברים להצהרת הנשיא ואיש לא תמך בה. מייד לאחר מכן, עזבו החיילים שפרצו פנימה בדרמטיות.

יון המובך נאלץ לכנס את הקבינט שלו ולחזור בו מהחלטה על ממשל צבאי. ״ב-11 בלילה (שעון סיאול) הכרזתי כל ממשל צבאי מתוך רצון להציל את ארצנו מהכוחות שפעלו נגד במדינה בניסיון לשתק את פעולתה ולהרוס את הדמוקרטיה הליברלית שלנו. למרות זאת, האסיפה הלאומית ביקשה לבטלו, הוא יוסר מיידית עם החלטת הקבינט על כך״, לשון הצהרתו של יון שבאחריתה ביקש מהאופיזציה לחדול מ״הדחות חוזרות ונשנות ומניפולציות חוקתיות ותקציביות״.

מה שעומד מאחורי ההחלטה על מצב החירום לאו דווקא היה החשש מפני היריבה המושבעת והגרעינית צפון קוריאה. ההחלטה של יון, שמכהן מטעם מפלגת כוח העם, להכריז על ממש צבאי נבעה ככל הנראה מהתסכול בעקבות ״החיים הקשים״ שעשתה לו האופוזיציה בהובלת המפלגה הדמוקרטית שלה רוב בפרלמנט הדרום קוריאני. בנוסף, התמודד יון עם שביתת רופאים שהתנגדו לצעדיו במערכת הבריאות. כל אלה גרמו לכך שיון סבל מחוסר פופולאריות ושבעות רצון נמוכה (פחות מ-30%, לפי סקרים שונים) של הציבור ממנו.

דר' גיא פודולר, מומחה לקוריאה מהמחלקה ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה אמר ל״ישראל היום״: "זה בעיקר נראה כמו אובדן עשתונות של הנשיא, זהו מהלך חריג בכל קנה מידה״.

מפלגת האופוזיציה , המפלגה הדמוקרטית, דרשה עוד במהלך הלילה את התפטרותו כשהיא מקציבה לו לטובת כך 48 שעות - בטרם תנסה להדיחו מהתפקיד. אחד ממנהיגי המפלגה ומראשי האופוזיציה פארק צ׳ן-די אמר כי ״אי אפשר להימנע מהאשמתו בבגידה״.

גם במפלגתו של יון עצמו מראים לו את הדרך הביתה. רשת החדשות הקוריאנית MBC דיווחה כי הנהגת המפלגה דרשה את הדחתו של יון מהמפלגה, יחד עם התפטרות כל חברי הקבינט. ״כמפלגת השלטון, אנחנו מצטערים מאד בפני הציבור. הנשיא חייב לספק תשובות״, מסר יו״ר המפלגה של יון מוקדם יותר.

במקביל, ארגון העובדים הגדול במדינה הכריז על השביתה עד להתפטרותו של הנשיא והודיע שיקיים הפגנה מחר בכיכר מרכזית בבירה סיאול.

הפעם האחרונה שהוכרז ממשל צבאי במדינה היה ב-1980, אז נשלטה המדינה בידי דיקטטורה צבאית. השלטון הדמוקרטי במדינה הוקם רק 1987.

אלון לבקוביץ, ראש המחלקה ללימודי אסיה באוניברסיטת בר אילן, הסביר את כיצד נראה תהליך ההדחה במדינה: "האזרחים בקוריאה לא ישלימו עם המצב ההחלטה להכריז על ממשל צבאי במדינה, אחרי ארבעה עשורים של דמוקרטיה, זה מטריף את הקוריאנים. ההדחה של הנשיא צריכה להיות ברוב של שני שליש ואז הסמכויות עוברות לראש הממשלה ובית המשפט לחוקה צריך לאשר את ההדחה גם הוא ברוב של שני שליש".