העדויות הולכות ומתרבות: האם אזרחי צפון קוריאה גוועים ברעב?

האם צפון קוריאה סובלת מרעב המוני? סימנים המגיעים מהמדינה המסוגרת מעידים על משבר הומניטארי עצום שמוסתר מהעולם על ידי משטרו של קים ג'ונג און ובעזרת ביצור חסר תקדים של גבולותיה הצפוניים.

כמה ראיונות שקיימה רשת החדשות הבריטית BBC עם תושבים בתוך שטחה של צפון קוריאה, חשפו עדויות לרעב בקנה מידה גדול יותר משהיה ידוע עליו קודם לכן. שלושת המרואיינים, תושבי אזורים שונים של המדינה המבודדת, מספרים כולם על החמרה משמעותית בקיום הכלכלי במדינה, ממצב של מחסור תמידי.

אחת המרואיינות, תושבת הבירה פיוניאנג, סיפרה כי היא מצאה כמה משכניה מתים לאחר שרעבו במשך שבועות רבים. "אני ובעלי היינו מביאים להם מים מדי יום, ואז מצאנו אותם מתים", סיפרה האישה תחת שם בדוי. עוד סיפרה כי היא נהגה בעבר לגנוב מוצרי מזון מהחנות הממשלתית שבה עבדה, אך כעת אנשי המשטר מחפשים בתיקיהם של העובדים בשל הנדירות של מוצרי המזון. בנוסף, בעלה נהג לקבל סיגריות כשוחד מחבריו לעבודה, אך כעת אין להן כל ערך בסחר חליפין מול מוצרי מזון בסיסיים כמו אורז, שהפכו יקרי מציאות.

מרואיין אחר, פועל בניין המתגורר בצפון המדינה, מספר כי בעבר חשש להידבק בנגיף הקורונה ולחלות, אך כעת הוא חושש שהוא ומשפחתו יגוועו ברעב. "אני רוצה שאנשים יידעו שאני מתחרט על שנולדתי במדינה הזו", אמר האיש למראייניו.

הדיווחים על מחסור אקוטי במזון בצפון קוריאה אינם חדשים. כבר יותר משנתיים שמתקבלים מהמדינה דיווחים על כישלון יבולים, אסונות טבע ופעולות הולכות וגוברות של המשטר למנוע הברחת מוצרי מזון דרך השוק השחור מגבול סין.

בסוף חודש פברואר, כינס השליט קים ג'ונג און כינוס מיוחד שבו הודיע כי "ענף החקלאות צריך לעבור רפורמה משמעותית". במהלך חודשי האביב, העריכו מומחים כי ייתכן שצפון קוריאה כבר חווה רעב ברמות המזכירות את הרעב הקטלני במדינה בתחילת שנות ה-90, שלפי הערכות מתו בו יותר ממיליון בני אדם.

"קים צריך לבצע רפורמות שלא בטוח שהוא יכול"

ד"ר אלון לבקוביץ', מומחה להיסטוריה, חברה ותרבות של חצי האי הקוריאני, מסביר: "יש ויכוח בין המומחים עד כמה חמור המצב כיום. יש הטוענים שהמצב עדיין לא דומה לזה של שנות ה-90, אך הוא בעייתי בגלל כמה גורמים. כלפי חוץ, מנסה קים לשווק מודל אידיאלי. הוא מצייר את ארצו ככזו שמגיעה להישגים צבאיים וטכנולוגיים מרשימים, אבל מצבה של החקלאות בה מאוד בעייתי".

לבקוביץ' מצביע על כך שקים הפנה בעבר אצבע מאשימה כלפי החקלאים במדינה, ואומר: "לא סתם קים האשים בכינוסי המפלגה את החקלאים שהם מסתירים מידע ואוכל. לאורך השנים, כאשר יש משבר רעב, תמיד מאשימים אותם. ולא את המנגנון שלא מתפקד כמו שצריך. מבחינתו של קים, כל עוד הוא דואג להאכיל את הצבא, המפלגה והאליטה המקורבת, הוא יכול להיות בטוח שיתמודד עם משברים הומניטריים. הבעיה היא שאם המשבר יחריף, הוא יאלץ להתמודד, כפי שאביו נאלץ בזמנו, בלהודות שיש בעיית רעב בקוריאה הצפונית ה'מושלמת'".

הוא הוסיף: "כפי שהיה בעבר, ארגוני הסיוע לא ירצו לתת מזון להנהגה. הם ידרשו לחלק את המזון ישירות, ולקים יש בעיה עם הנושא הזה, כפי שהיה לאביו".

לבקוביץ' טוען כי החקלאות בצפון קוריאה, בשל מחסור בציוד מכני ודשנים חקלאיים, נמצאת שלושה עשורים מאחורי יתר העולם בכושר ייצור ותפוקה. "בכדי לשפר את המשק החקלאי, ייאלץ קים לבצע רפורמות שלא בטוח שיוכל לבצע. ההשקעה שלו בבניית ההרתעה הבליסטית והגרעין תקטין את פוטנציאל הסיוע מהחוץ בעת החרפת המשבר", הוא אומר.

"לצערה של המדינה, רוסיה איננה יכולה להעניק לה סיוע בגלל המשבר באוקראינה. לסגירת הגבול בתקופת הקורונה הייתה השפעה כלכלית כואבת על המשק הקוריאני. מגבלות על הייצוא הצפוני מקשים על המשטר לגייס סיוע או להגדיל את הייצוא. בנוסף, יון, הנשיא בדרום, נוקט גישה ניצית יותר כלפי הצפון. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מתעניין פחות בצפון ואיננו מוכן לפתוח במו"מ ללא ויתורים, במיוחד בנוגע לביטול הסנקציות. לאורך זמן, המצב רק יחמיר", סיכם ד"ר לבקוביץ'.