טרור ומשבר פיננסי: הכלכלה הגדולה באפריקה מתפרקת לגורמים

משרד החוץ הוציא אמש (חמישי) אזהרה חריגה לישראלים שלא לבקר בניגריה, זאת מתוך חשש גובר לפעילות ארגוני טרור במדינה האפריקנית. ארצות הברית וכמה מדינות מערביות אחרות הוציאו הודעות דומות בימים האחרונים לאזרחיהן, כשוושינגטון אפילו התריעה מפני מתקפה נקודתית על הבירה הניגרית אבוג'ה.

אך החשש מארגוני הטרור במדינה, בהם ארגון בוקו חראם, סניף מקומי ואכזרי בצורה יוצאת דופן של דאעש, רק משקפים חלק קטן מאוד מהמשבר הגדול שחווה הכלכלה הגדולה ביותר באפריקה ואחת הדמוקרטיות החשובות במערב היבשת.  ניגריה נמצאת במשבר כלכלי, משילותי וביטחוני ועמוק, והראיות לעומק המשבר יכולות להימצא, פשוטו כמשמעו, מתחת לקרקע.

מוקדם יותר השבוע פורסם בכלי תקשורת זרים כי הרשויות במדינה חשפו תשתית ענק של צינורות תת קרקעיים שהעבירו נפט גנוב מהמאגרים הלאומיים של המדינה, באזור הדלתא של נהר הניגר. רשת של פקידים מושחתים או ממורמרים סייעו לגניבה האדירה של הדלקים, שעלתה למדינה סכום מוערך של 3.3 מיליארד דולר בשנה החולפת בלבד.

הבלגן הבלתי נתפס בשוק הנפט ומוצריו, הייצוא העיקרי של ניגריה ואחד האפיקים הבודדים למטבע זר של המדינה, משקף היטב את הקיטוב והפירוק של המדינה לגורמים קטנים. גניבת הנפט נחשפה על ידי סוג של חברה פרטית, המנוהלת על ידי מלך של קבוצה אתנית מקומית, גוברמנט אקפמופולו, מלך ממלכת גברמטו ומורד לשעבר שהיה בראש רשימת המבוקשים של המדינה. אנשיו של אקפמופולו הם שחשפו את גניבת הנפט העצומה וכעת דורשים מהמדינה תמלוגים על החשיפה.

לטענתו של שר המלחמה המקומי, שבעבר פוצץ להנאתו בארות נפט על מנת לפגוע בכוחות הממשלה, הגנבים פועלים מאזורים בהם מוצבים כוחות של הצבא והצי. העובדה שהנפט היקר של ניגריה נגנב ממש מתחת לאף של הממשלה, ושמראש היא זקוקה לשרי מלחמה מקומיים על מנת לייצא את הנפט שלה,  הראה עד כמה פגיע שלטונו של הנשיא ושר הנפט, מוחמד בוחארי, ובאיזו רמה של התפרקות נמצאים מוסדות השלטון במדינה.

הירידה החדה ברווחים מתעשיית הנפט העמיקו את המשבר הכלכלי של ניגריה ויצרו מחסור חמור במטבע זר בכיסיה של הממשלה באבוג'ה, דווקא בתקופה של אינפלציה קשה. ניגריה נסמכה על קניית דגנים זולים מרוסיה ואוקראינה והמלחמה פגעה קשות בייבוא הדגן למדינה. המחסור במטבע זר גרם למשבר בענפים נוספים, הבולט מהם הוא שוק התעופה. בחודש ספטמבר כמעט כל החברות הזרות הטסות למדינה ביטלו את טיסותיהן, או צמצמו אותן משמעותי. בינתיים הממשלה העבירה כמה מאות מיליוני דולרים לידי החברות ומשבר התעופה הצטמצם, אך כרטיסי טיסה למדינה מועטים ויקרים ברובם וענפים רבים במשק הניגרי סובלים מכך.

גם הטבע לא האיר פנים לניגריה בחודש האחרון. סדרה של שיטפונות הרסניים בדרום מערב המדינה, אזור חקלאי חשוב המהווה את אסם התבואה של המדינה, גרמו למאות אלפי עקורים מבתיהם, נזק עצום לרכוש פרטי ותשתיות ולסכנת רעב בחלקים גדולים של המדינה. במדינת ביילסה תושבים נאלצים לשתות ממקורות מים מזוהים בשל השיטפונות ורבים ותרו ללא קורת גג. מקרים רבים של כולרה כבר נרשמו במדינה וכעת הם נמנים באלפים.  

אניסו הנדיי, בן 56, סיפר לרשת החדשות סי.אן.אן על מצבו: "נשארתי בבית המוצף שלי. מצאתי חדר יבש בקומה השנייה שהמים לא הגיעו אליו. המשפחה של ילא רצתה להישאר פה, אבל אני יכול לשחות ולמצוא פרנסה פה. אין שום הבטחה שיהיה לי ממה להתקיים במקום אחר".

הקריסה הכלכלית, האומללות כתוצאה מאסונות הטבע והמחלות שהם מביאים איתם והמלחמות הבלתי פוסקות בין הממשלה לבין ברונים חמושים, פקידים מושחתים וקבוצות אתניות שונות, סוללים דרך ברורה לארגוני הטרור למצוא את הנקודות החלשות של המדינה ולפעול בעוצמה. בעוד ממשלות זרות מושכות את ידן מהמדינה השוקעת באנרכיה ואלימות, נראה כי גם תושביה של ניגריה מתכוננים לגרוע מכל