ביקורו של ראש הממשלה בנט בבחריין מתקיים בעיתוי רגיש, שבו עיני העולם נשואות אל המשבר באוקראינה, שיחות הגרעין נכנסו לישורת האחרונה והמתיחות במפרץ הפרסי מול איראן ושלוחיה בעיצומה.
קיומו של הביקור במנאמה, פחות משבועיים לאחר ביקורו של שר הביטחון גנץ, שכלל חתימה על הסכמים ביטחוניים והתנהל בפרופיל תקשורתי גבוה, משדר מסר של ציפוף השורות מול האיום האיראני ולנוכח מדיניות ממשל ביידן במזרח התיכון. ואולם, אין לראות את הביקור הזה כצעד בפני עצמו.
בזמן שבנט יתארח בארמונו של מלך בחריין חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, יתקיים ביקור היסטורי מקביל - גם אם לא תקדימי - אצל אחותה השכנה, איחוד האמירויות. נשיא טורקיה ארדואן יתארח שם לביקור גומלין אצל נסיך הכתר מוחמד בן-זאיד, לאחר תשע שנים שבהן לא דרכה כף רגלו על אדמת אבו-דאבי. ארדואן, כזכור, מאותת על רצונו בחימום היחסים גם עם ישראל.
סעודיה אמנם אינה נזכרת בשמה המפורש באף אחת מההתרחשויות הללו, אך קשה להניח שהן קורות שלא בעידודה או לכל הפחות על דעתה. הן משתלבות היטב בשורת המהלכים המדיניים שהיא הובילה מאז יולי אשתקד, בכללם הסכם הפיוס עם קטאר, ההתקרבות לעיראק והפריחה ביחסים עם עומאן.
ייתכן אפוא כי מה שאנו עדים לו הוא תחילתה של התארגנות מחדש של המחנות במזרח התיכון. זו התארגנות שבה המחנה הסוני הפרגמטי, שעליו נמנות גם סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות המפרץ (ללא קטאר), מכונן שותפות עם טורקיה ועם קטאר, שהיא משענתו של האסלאם הפוליטי מבית היוצר של האחים המוסלמים - תוך שישראל משולבת במחנה החדש הזה.
מחולליה העיקריים של ההתארגנות הזו הם המדיניות האמריקנית, איראן והכלכלה. התבוסה שספגו דאעש והמחנה הג'יהאדיסטי הסלפי מסייעת בהסטת הקשב לכך. במקביל, "הסכמי-אברהם" והקצב שבו הם מיתרגמים לצעדים מעשיים ולמחוות פומביות, מהווים פלטפורמה נוחה גם להתפתחות זו.
בהתארגנות המחודשת הזו מיטשטשים קווי הגבול המסורתיים שהפרידו בין המחנות. מאפיין זה, כמו גם התפקיד שישראל תמלא בה, יציבו אתגרים לא פשוטים לקיומה, לצד ההזדמנויות הרבות הנובעות ממנה.
הכותב כיהן כיועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי בין השנים 2017 עד 2021 ועמד בראש המשלחת הישראלית לכינון היחסים עם בחריין. משמש כיום כעמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו