"אני לא רוצה, לא מפני שאין לי מה להגיד ולא בגלל שאני חושש, אני גזרתי על עצמי התנתקות מהפוליטיקה הישראלית", כך הגיב הנשיא לשעבר בראיון הטלוויזיוני המלא עם כלי התקשורת Iran International המזוהה עם האופוזיציה האיראנית שבגולה.
כזכור, קצב ריצה עונש מאסר של חמש שנות מאסר בגין עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית. הוא שוחרר בדצמבר 2016 ומדובר בראיון ראשון שלו מאז. במהלך הראיון, העיתונאי באבק יצחקי ציין כי אמנם לקצב אין קשרים עם פוליטיקאים ישראלים היום, אך שאל אותו מה דעתו לגבי הממשלה שנפתלי בנט הוא הראש ממשלה שלה.
"אני לא רוצה (להשיב), לא בגלל שאין לי מה להגיד ולא בגלל שאני חושש. אני גזרתי על עצמי התנתקות מהפוליטיקה הישראלית, וזו הפעם הראשונה שאני מתראיין לתקשורת, בגלל שאני מכבד אותכם, מעריך אותכם. התקשורת הישראלית מאוד מאוד מחזרת אחריי, רוצה לראיין, ואני מסרב בעקשנות, התנתקתי גם מהתקשורת. אני חי תודה לאל חיים שלווים עם משפחתי, ילדיי ונכדיי, אנחנו חיים באותה עיר אליה עלינו לארץ לפני 72 שנה ולכן אין לי עניין כרגע להביע דעה פוליטית על מה שמתחולל בישראל, אבל אזרחיי ישראל הם אנשים מפוקחים, שיודעים לחשב צעדים בתבונה".
מדבר לראשונה לאחר השחרור: משה קצב התראיין - בפרסית צילום: באבק יצחקי, כתב של Iran International בישראל
השיחה החלה עם תיאור של ילדותו של קצב, לפני יותר משבעה עשורים בעיר יזד, שבמרכז איראן. "הייתי בן שנה כשמיזד באנו לטהרן ולמדתי בבית ספר כורש. אני נולדתי בבית חולים של הזורואסטרים בעיר יזד ושם המשפחה שלי גרה עם מוסלמים, זורואסטרים ובהאיים בכיף ובשמחה. הם הסתדרו ממש טוב ביחד", תיאר. "הייתה תקופה שגרנו באזור בשם טפט והיהודים היחידים שם היו המשפחה שלנו", נזכר הנשיא לשעבר כאשר הוא מדבר בפרסית, שפת האם הנוספת שלו.
עם זאת, מהר מאוד השיחה התמקדה בפוליטיקה ובתקופת המעבר של "הלפני והאחרי" תחת המהפכה האסלאמית שפרצה ב-1979.
"היו לנו ציפיות גדולות מאוד מאיראן. ראינו את איראן כמדינה שיכולה לסלול בכל המזרח התיכון יחסי שלום, כלכלה, רווחה לעמי האזור. איראן באמת יכלה לראות כפי שראינו אז, וגם היום אני רואה את זה כך, כמדינה מובילה לביסוס השלום, הכלכלה והרווחה של עמי האזור. קיווינו שדרך איראן, הודות לקשרים הטובים שלנו עימה, נצליח להביא יחסי שלום בין ישראל לבין עמי ערב, הודות לאיראן. ההיסטוריה התהפכה, כשאיראן הפכה להיות דווקא זאת שמקלקלת את השלום במזרח התיכון ועויינת לישראל".
אחד הנושאים העיקריים שעלו בשיחה היו הסכסוך עם הפלשתינים. קצב סיפר אנקדוטה אישית על יחסיו עם ההנהגה ברמאללה בתקופתו של יאסר ערפאת.
"אנו מאמינים שאנו לא יכולים לחיות על חרבנו, מישהו צריך לחתור לשלום. אני מאמין שגם יהיה שלום. בסופו של דבר ההכרה הזאת תחדור לתודעה הפלשתינית. כי אנחנו עשינו במשך 70 שנה הרבה מחוות. אני יודע על היחסים שהיו לי עם הפלשתינים, יאסר ערפאת הגדיר אותי כמישהו שסומך עליי שאני יכול להביא שלום עם הפלשתינים".
לדברי קצב, "ערפאת אמר את זה ושלח אליי את היועץ שלו, שלפני כן היה השגריר שלהם בטהרן, וישב בשגרירות הישראלית בטהרן. אחר כך הוא בא אליי כשהייתי נשיא המדינה, הוא אמר לי כמה יאסר ערפאת מאמין בתפיסה שלי, בגישה שלי, באמונה שלי ביחסי השלום עם הפלשתינים".
קצב עוד הזכיר כי "הרש"פ חזרה בה מצעדי הטרור. רק שלשום אמר יו"ר הרשות אבו מאזן לשר הביטחון שלנו בני גנץ שהוא חדל לגמרי מהטרור והוא לא רוצה לפגוע בביטחון ישראל. ברגע שחמאס והג'יהאד וחיזבאללה יאמצו את הגישה הזאת של מחמוד עבאס, אז אני מאמין שנוכל להתקרב יותר לשלום".
בוא נחזור לעניין הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות ובראשן ארה"ב. האם יש עתיד טוב להסכם הזה?
ההתרשמות שלי היא ש(איראן) מנסה לתעתע בעולם. הרי ברור שהיא רוצה לפתח נשק אטומי, הרי ברור שאין לה שום צורך, אף אחד לא מאיים על איראן. היא לא זקוקה להגנה שמצריכה לפתח נשק אטומי. ההסכם שהיה לאיראן עם אובמה עלה על מסלול שהיה צריך להתמיד בו, להמשיך אותו ולהרחיב אותו. לא טילים בין יבשתיים, בשביל מה הם צריכים אותו? לא נשק אטומי, בשביל מה איראן צריכה את זה? אבל אם איראן רוצה לפתח נשק להגנה עצמית אף אחד לא מונע בעדה. ולכן הכלכלה האיראנית נהרסה בגלל הסנקציות שהעולם המערבי מטיל על איראן בניסון שלה להשיג נשק אטומי. ברור לכל שאיראן לא נוהגת ביושר כלפי האנושות, כלפי העולם כולו.
באבק יצחקי, העיתונאי של Iran International שמתגורר כיום בחולון סיכם עבור "ישראל היום" את הראיון המיוחד לנשיא לשעבר משה קצב במשפט אחד: "שני איראנים שנפגשים על כוס תה ומשוחחים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו