המעורבות הרוסית בסוריה: כשפוטין חי בסרט אקשן

סרט פעולה חדש, "שמיים" שמו, יצא לאקרנים ברוסיה לפני כחודש. העלילה מציגה באור הרואי את לחימת הצבא הרוסי בסוריה, ומבקשת לשוות לה נופך של "הצלת המולדת".

אבל אל תחפשו ב"שמיים" איכות אמנותית ועומק: זהו מוצר תעמולה קלאסי, כמצופה מסרט שהוזמן בידי משרד ההגנה של רוסיה. ככזה, הוא עושה את העבודה - צורב בתודעת הציבור הרוסי את נכונות מדינתו לקדם בכל דרך, גם בכוח הזרוע, את מה שמוגדר בידי המשטר כאינטרסים של רוסיה.

מטבע הדברים, הסרט אינו מגלה מהם אותם אינטרסים שהמריצו את הנשיא פוטין להורות על שיגור הכוחות למדינה מזרח־תיכונית, במרחק של אלפי קילומטרים מגבולות רוסיה.

באופן רשמי, נימקו הרוסים את מעורבותם הצבאית בלוחמה לצד משטר אסד בצורך להגן על ארצם מפני קיצונים סונים - חלקם ילידי רוסיה ומדינות בריה"מ לשעבר - אשר עלולים להתבסס בסוריה אחרי תבוסת אסד. החשש הוא שאותם קיצונים יאיימו משם על האזורים הדרומיים של רוסיה; הסבר שמצטייר יפה, שהרי הוא ממקם את רוסיה במחנה הטובים לכאורה, ועל הדרך מסמן את כלל המתנגדים לאסד כקיצונים אסלאמיים ומחבלים בפועל.

אלא שהסיבות האמיתיות שהביאו את הרוסים לסוריה מורכבות יותר, ותמימות פחות. הן נעוצות בהחלטה האסטרטגית של פוטין להתייצב, כמו בימי בריה"מ, מול ארה"ב ובעלות בריתה בכל זירה אפשרית, כדי להחזיר את ארצו למעמד של מעצמת־על. הבחירה בסוריה כאחת הזירות היתה כמעט טבעית; סוריה היתה מבעלות בריתה של בריה"מ, ולכן החזרה אליה נתפסת כהחזרת עטרה ליושנה.

ההתקפלות ההדרגתית של ארה"ב מהמזרח התיכון סיפקה לרוסים הזדמנות טובה לשוב אליו: כשמעצמת־על נוטשת את האזור, קל יותר ליריבתה להיכנס אל הוואקום. גם המחיר, בחיי אדם ובכסף, שנדרשו הרוסים לשלם על המעורבות הצבאית בסוריה - היה נמוך יחסית: הם מיעטו "להתלכלך" בלחימה על הקרקע והעדיפו לכתוש את האויב מן האוויר, כך שהלחימה הפכה עבורם לסדרה ארוכה של אימון, ניסוי ותצוגת תכלית של מערכות הנשק החדשות.

מבחינת פוטין, התמורה הסורית עולה על המחיר. הוא כבר קיבל מאסד את הנמלים עבור הצי הרוסי בחופי הים התיכון. בשונה מן העבר הסובייטי, רוסיה של היום אינה מתכוונת לממן את גרורותיה. להפך, היא מתכננת להפיק רווחים כלכליים מן ההרפתקה הסורית - למשל, להקים עבורה פרויקטים של תשתיות במימון שהקהילה הבינלאומית תתרום לשיקום סוריה מן ההריסות.

כאשר מיליוני הרוסים יצפו ב"שמיים" ויתרגשו מגיבוריהם העשויים ללא חת, לפחות על המרקע, פוטין יסמן לעצמו "וי" על לוח השחמט הגלובלי. במקום שבו האמריקנים כשלו וברחו מעיראק ואפגניסטן, הוא בינתיים מצליח.