אסור ליפול בפח: טהרן מתפללת שהזמני יהפוך לקבוע

ראש הממשלה בנט ונשיא המדינה הרצוג התייחסו לאיום האיראני לאחר הסבב הכושל האחרון בווינה. הם פנו לארה"ב ולעולם בדרישה לא לאפשר לאיראן להמשיך ולהכתיב את הטון ואת גרירת הרגליים במו"מ, בד בבד עם המשך פיתוח יכולותיהם והתקרבות לסטטוס של מדינה סף-גרעינית.

כפי שציין הרצוג, ישראל תשמח לראות הסכם טוב ומקיף שישבית לתמיד את היכולת האיראנית להגיע לגרעין - אבל זה ממש לא מה שקרה בווינה, ולא מה שיקרה בהמשך.

גישתם של ביידן ומאלי, שאליה מצטרפים בחריקת שיניים האירופים, היא לא להעניש את האיראנים על ההפרות החוזרות ונשנות של אמנת ה-NPT, על אי שיתוף הפעולה עם חקירות סבא"א ועל אי העמידה בכל הסכם שעליו חתמו, כולל ה-JCPOA. ארה"ב רוצה לשמור בכל מחיר על תמונה פיקטיבית של התקדמות לקראת פתרון דיפלומטי, ולו זמני, והוא צפוי להיות גרוע מאוד.

השאיפה האמריקנית היא להגיע להסכם המכונה "פחות תמורת פחות - Less for Less", או הסכם שונה, "Different for different". מדובר בעצם על הסכם "More for less" , "הרבה יותר תמורת הרבה פחות": הסרת הסנקציות, גם אם תהיה חלקית, תזרים לאיראן מיליארדי דולרים, תאפשר לה לשקם את כלכלתה ולתמוך בטרור - ותשלח מסר לשווקים כי מותר וכדאי לעשות עסקים עם איראן.

האורווה מחכה לסוסים

בדיוק כפי שחזיתי במאמר לפני כשבוע, איראן הגיעה לשולחן המו"מ עם דרישות מקסימליסטיות ואבסורדיות. האיראנים דיברו רק על הסרה מלאה של הסנקציות; קבלת ערבויות אמריקניות שממשל עתידי לא ייצא מההסכם; וסגירה מלאה של חקירות סבא"א, כולל כל השאלות הפתוחות. על שינוי התנהגותם בגרעין ובאזור - לא נאמר דבר.

זה לא מפתיע את מי שמכיר את הדוקטרינה האיראנית, המבוססת על ההנחות הבאות: ארה"ב חלשה ולא תתקוף; לישראל אין יכולת לתקוף (ופרסומים לא מדויקים ולא אחראים בישראל, עוזרים להם לחשוב שהם צודקים); הכלכלה האיראנית יכולה לעמוד בלחצים; ונוסף על כך, אין איום צבאי וכלכלי אמין על המשטר, על חיי המנהיגים ועל רכושם האישי.

בישראל התפרסמו מאמרים וראיונות של גורמים חסרי אחריות, חלקם בעלי תפקידים בכירים מאוד בעבר, שממליצים לקבל את העובדה שאיראן תהפוך למדינה סף-גרעינית ולהיערך לכך - מכיוון שזה בלתי נמנע. מדובר בטעות חמורה שאסור להיגרר אליה ובפגיעה בביטחון המדינה.

מאידך גיסא, בשלב זה נראה שמקבלי ההחלטות בישראל לא נופלים בפח. כל מי שמציע לעודד או לקבל הסכם חלקי, לא הפנים שמדובר בפתרון הגרוע מכולם. לא מדובר בהסכם זמני, אלא בהסכם שיהפוך לקבוע. מי שחושב שבכך נרוויח זמן וניערך טוב יותר לטיפול בתוכנית בעוד כמה שנים, טועה ומטעה.

הסכם מסוג "יותר תמורת פחות", שאליו שואפים האמריקנים, יאפשר לאיראן בוודאות להגיע במהירות לאזור החסינות ולהפוך למדינה סף-גרעינית, כלומר מדינה שיש בידיה כל היכולות לבנות פצצה בהתאם להחלטתה הבלעדית - בלי ששום גורם יוכל לעצור אותה, וללא קשר למשך הזמן שיידרש לה לעשות זאת. ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב והמעצמות לחזור ללחץ כלכלי מקסימלי, ולוודא שיש על השולחן איום צבאי אמין.

אנחנו מתקרבים לרגעי האמת מול תוכנית הגרעין האיראנית, וייתכן שישראל תצטרך לממש את הבטחת מנהיגיה לשמור על בטחון המדינה ואזרחיה בכוחות עצמנו. זו תהיה טעות קשה לשחק על זמן כדי לבנות אורוות לסוסים, שלא יהיו שם כשהאורוות יהיו מוכנות.

תא"ל (מיל') יעקב נגל הוא Senior Fellow ב-FDD ופרופ' אורח בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון. כיהן כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המל"ל בפועל