נעים זמירות: האקדמיה לפיוט נוסח מרוקו

הסכמי אברהם, שהביאו לנרמול יחסיה של ישראל עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו, חוללו לא מעט שיתופי פעולה היסטוריים בתחומי הכלכלה, התיירות, הרפואה ואיכות הסביבה. השבוע נרשם, הודות להסכמים, גם שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו.

משלחת של 11 חוקרים מוסלמים ממרוקו, העוסקים במשפט העברי, הגיעה לראשונה לישראל במסגרת כנס ישראל־מרוקו הראשון, שנערך באוניברסיטת בר־אילן.

הכנס, שנערך ביוזמת מרכז דהאן באוניברסיטה, נמשך יומיים. במהלך הכנס נחתם הסכם לשיתוף פעולה אקדמי בין האוניברסיטה לבין המרכז למחקרי המשפט העברי, הממוקם בעיירת החוף הציורית אסאווירה שבמרוקו, בראשותו של ד"ר עבדאללה אוזיתאן. את המשתתפים בירכו נשיא המדינה יצחק הרצוג, שגריר מרוקו בישראל עבד אל־רחים ביוד ומנהל מרכז דהאן באוניברסיטת בר־אילן, ד"ר שמעון אוחיון.

שיתוף הפעולה האקדמי התאפשר, כאמור, הודות להסכמי אברהם; אולם מי שדחף להוצאתו לפועל, בברכתו של מלך מרוקו מוחמד השישי, היה אנדריי אזולאי, יועצו ומקורבו של המלך ואחד מראשי הקהילה היהודית במרוקו.

האורחים ממרוקו ומשתתפי הכנס הייחודי סיירו בישראל, השתתפו בהרצאות וחתמו על הסכמים לפרסום מחקרים וקיום מיזמים מחקריים הנוגעים לערכים התרבותיים המשותפים לישראל ולמרוקו. 

"כולנו הופתענו"

"בעקבות הסכם זה עם אוניברסיטת בר־אילן, אנו מצפים לחיזוק הקשר של המשפט העברי למערכת המשפט המרוקנית, ובכך להדגיש את הקשר היהודי־מוסלמי במורשת מרוקו", אמר ד"ר אוזיתאן. שגריר מרוקו בישראל, שהתבטא ברוח דומה, אמר בנאומו כי הוועידה "בעלת משמעות רבה ליחסים בין המדינות".

ואולם, למרות הנאומים הנמלצים וההרצאות, אין ספק שרוב הנוכחים בכנס לא יוכלו לשכוח רגע מיוחד בו: בשעה שהתזמורת האנדלוסית הנעימה את זמנם של המשתתפים בניגונים יהודיים־מרוקניים מסורתיים, אחד החוקרים ממרוקו סדק את האווירה המעונבת - והחל, באופן ספונטני, ללוות את הנגנים בשירה.

"זה היה מדהים", סיפר ל"ישראל היום" אחד המשתתפים בכנס, "כולנו הופתענו. אפילו לחבריו החוקרים, שהגיעו איתו ממרוקו, לא היה להם שמץ של מושג שיש לו קול כה יפה והיכרות כה מעמיקה עם הפיוטים של יוצאי מרוקו היהודים".