"עלילה שטנית של מעצמות המערב בהובלת ארה"ב" - כך הגדיר נשיא איראן לשעבר אחמדיניג'אד את השתלטות הטליבאן על אפגניסטן. הן איראן והן הטליבאן חולקים עוינות לארה"ב. אולם, נראה כי האיום המיידי שמהווה ארה"ב לא מספיק כדי לחבר ביניהם.
השיח שהגיע לאחרונה מטהרן מצביע על כך שהאיראנים לא מרוצים עד תום מהנסיגה האמריקנית ומהשתלטות הטליבאן על המדינה.
דובר משרד החוץ האיראני גינה את תוקפנות הטליבאן בעמק פנג'שיר, שבו אחמד מסעוד מנהל את ההתנגדות להשתלטות הטרוריסטים על אפגניסטן. הוא אף רמז ל"התערבות זרה", מה שהדהד את החששות שנשמעו גם בתקשורת ההודית בנוגע למעורבות פקיסטן בעמק.
איראן בחרה מבחינתה לסמן את הקווים האדומים שאסור לחצות, לשיטתה, באפגניסטן. חששותיה של טהרן בנוגע למעורבות הזרה באפגניסטן נראים ברורים לכל, שהרי איראן מואשמת בהתערבות בענייני מדינות אחרות. אם זה חיזבאללה בלבנון, ארגון באדר בעיראק ותנועת סבירין הפלשתינית, טהרן מעוניינת להישאר מעורבת במתרחש באזור - ואפגניסטן אינה יוצאת דופן.
ההיסטוריה המתוחה, לצד הסוגיות הדתיות, לא מאפשרות את הפשרת הקרח בין איראן לאפגניסטן. כזכור, בשנת 1998, איראן והטליבאן - ששלט אז על אפגניסטן - היו על סף מלחמה, לאחר ש־11 אנשים, כולל דיפלומטים איראנים ועיתונאי, נרצחו במזאר א־שריף.
ההנהגה הנוכחית באפגניסטן מוגדרת על ידי פרשנים בתור "טליבאן 2.0", אך בני השבטים הסונים עדיין לא התחברו לאיראן השיעית, בעלת ההשקפות התרבותיות, האידיאולוגיות והגיאו־פוליטיות שמנוגדות ביחס לטליבאן. זו הסיבה שבאופן היסטורי מדינות המפרץ קרובות יותר לטליבאן, כולל סעודיה ואיחוד האמירויות.
בה בעת, קטאר הפכה לאחרונה לשחקנית מפתח במו"מ בין הטליבאן לבין העולם. האומה הזעירה אך העשירה הצליחה למצב את עצמה כחשובה בכל הנוגע לאפגניסטן, כאשר נציגות הטליבאן בדוחא מהווה גשר יציב לעולם החיצון.
באמצעות יחסיה עם איחוד האמירויות ועם קטאר, ישראל יכולה למנף את נוכחותן באפגניסטן, במטרה לסכל את האינטרסים האיראניים. המתיחות הגוברת בין איראן לטליבאן עשויה להועיל לישראל שתוכל לממש הזדמנויות וליצור בריתות שכרגע נראות לא סבירות. פקיסטן מארחת 1.45 מיליון פליטים אפגנים, יותר מכל מדינה. לא רק שפקיסטן ואפגניסטן חולקות 2,670 ק"מ של גבול, יש להן גם רקע תרבותי, שבטי ודתי. 43 מיליון פשטונים מתגוררים בפקיסטן, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באפגניסטן ששולטת גם בממשל החדש בקאבול.
למרבה ההפתעה, נטען כי מקורם של הפשטונים הוא בישראל. האנתרופולוג הישראלי, פרופ' אביגדור שחן, הציע שבין השנים 856-723 לפני הספירה, השבטים האבודים של ממלכת ישראל הגיעו לאפגניסטן של היום, אחרי כיבוש אשור.
אף שטענות מסוג זה טרם השפיעו על יחסי ישראל עם הטליבאן, משתנים אחרים - למשל, הקשר בין ישראל לסין - ממחישים שלישראל יש כמה אפשרויות לתמרון באפגניסטן. מנגד, בהתחשב במעורבותה הגוברת בסוריה ובתימן, תוך התמודדות עם ההשפעות הסעודיות, האמריקניות והישראליות באזור, איראן משחקת משחק קשה עם הטליבאן באפגניסטן.
בהתחשב במצבה הרעוע, האם איראן יכולה להרשות לעצמה אויב נוסף? רק הזמן יגיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו