לפעול ללא דיחוי לחידוש התיאום האסטרטגי עם רוסיה

הודעה חריגה של משרד ההגנה הרוסי, על הצלחה מרשימה של מערכות הנ"מ הרוסיות בסיכול התקיפות האחרונות של חיל האוויר בסוריה, הפתיעה גורמי ביטחון ומודיעין בישראל ומחוצה לה; ואף הובילה למסקנה שהמדובר באיתות רוסי, שמרחב הפעולה של ישראל בסוריה עומד להיסגר. המסקנה הזו נראית מוקדמת מדי, אבל ההודעה כשלעצמה מחייבת בירור מעמיק.

הפעם ההודעה יצאה לראשונה מפי קצין בכיר במטה הצבאי הרוסי בסוריה. התלוו אליה דיווחים בעיתונות הערבית, שטרם אומתו, לפיהם רוסיה החליטה לסייע באורח פעיל לסורים לשים קץ לפעילות האווירית של ישראל נגד מטרות איראניות בשטחם, ואף הודיעה זאת לארה"ב.

במקומות אחרים הועלתה השערה שהמדובר בעצם בסיומם של היחסים המיוחדים בין ישראל לרוסיה, שנגזרו מקשרי ידידות חמים שנרקמו בין פוטין לנתניהו; קשרים שאפשרו את חופש הפעולה של ישראל בסוריה, ונמוגו עם הקמתה של הממשלה החדשה בישראל.

אבל גורמים יודעי דבר העלו גם סיבות אפשריות אחרות להודעה הרוסית החריגה. כמו למשל, שהמדובר, בעצם, במאמץ רוסי להוכיח לסורים כי לא מערכות הנ"מ הרוסיות המשובחות מדגם PANTSYR־S ו־BUK-M2 הן שכשלו עד כה ביירוט הטילים הישראליים, אלא אוזלת ידם של המפעילים הסורים. וההוכחה: ברגע שהרוסים החלו לתפעל אותן - הושגה, לכאורה, הצלחה.

כך או כך, בלי קשר לסיבה שמאחורי ההודעה הרוסית, ברור שעצם האירוע מחייב את הממשלה בישראל לפעול ללא דיחוי לחידוש התיאום האסטרטגי עם רוסיה על גבולות ומרחב הפעולה הישראלי בסוריה.

ומה שחשוב ודחוף לא פחות הוא הכורח לחתור במהירות להגיע להבנות עם ממשל ביידן לגבי התפנית המסתמנת במדיניות החוץ האמריקנית: אחרי הנסיגה מאפגניסטן - הכוונה להקטין את הנוכחות האמריקנית בסעודיה ובעיראק, מה שעלול לסייע לאיראנים להעמיק את אחיזתם בסוריה.

מה שנכון לגבי הצורך בהבנות עם ממשל ביידן לגבי תמונת המצב האזורית, נכון שבעתיים לפרויקט הגרעין האיראני. נכון לרגע זה המו"מ בין המעצמות לאיראן על חזרה להסכם 2015 תקוע. חמינאי לא מוכן לשמוע על הסכם חדש "ארוך טווח יותר ומהודק יותר", כפי שרוצה ממשל ביידן. המשמעות: בתוך שמונה שנים יוסרו מגבלות הגרעין על איראן, ובתוך שנתיים - כל הסנקציות על ייצור הטילים הבליסטיים.

מבוכה בוושינגטון 

ובינתיים, איראן מנצלת את הזמן להגיע למדינת סף גרעינית: היא שילשה את כמות האורניום המועשר לדרגה של 60 אחוז, עצרה את מסירת המידע לפקחי הסוכנות לאנרגיה גרעינית, ומכניסה לפעולה צנטריפוגות מתקדמות ומהירות יותר.

ממשל ביידן במבוכה. מצד אחד, אין התקדמות להסכם; מצד אחר, אין בידו חלופות של ממש לסנקציות שהטיל הממשל הקודם והתבררו כלא מספיק יעילות. בנסיבות הללו יש מקום וצורך דחוף להידברות ולתיאום בין ארה"ב וישראל על החלופות הצבאיות.

דניס רוס, מבכירי הממשל האמריקני לשעבר, מציע לביידן - כדי להרתיע את איראן - לספק לישראל את הפצצה הענקית חודרת הבונקרים GBU-57, המסוגלת להרוס את המתקן הגרעיני התת־קרקעי בפורדו, וכן את המטוסים הכבדים שיישאו אותה. "איראן עשויה לפקפק אם ממשל ביידן יפעל צבאית, אבל יתייחס במלוא הרצינות לאפשרות שישראל תעשה זאת", אומר רוס, וגם על זה יש לדבר בדחיפות עם הבית הלבן.