אישה מבוגרת, עטופה בחיג'אב, כורעת לצד הכביש ושותה משלולית. זו התמונה שהופצה ברשתות החברתיות ועוררה זעם וזעזוע באיראן ובעולם כולו. הסיפור מאחורי התמונה הוא סיפורן של מחאות המים האלימות שפרצו השבוע באיראן והעמידו את משטר האיתוללות במבוכה רבה מבית ומחוץ. המראות של אזרחים קוראים סיסמאות נגד המשטר, מניסים במכות אגרופים את אנשי מיליציית הבסיג' ומציתים ניידות משטרה וטנקים, נפוצו ברשתות החברתיות ושלחו את בכירי המשטר למסע התנצלויות, שידולים והבטחות.
אפילו מנהיגה העליון של המדינה, עלי חמינאי, שהמפגינים קראו למותו, פרסם בתגובה למחאה פוסט ברשת החברתית אינסטגרם בו כתב כי "על הבכירים להתייחס למשבר המים בחוזסטאן ברצינות". לצד המילים המנחמות ולקיחת האחריות המדומה של הבכירים, האלימות כלפי כל מי שמעז למחות רק גוברת. החשש שהמחאה תתפשט לבירה טהרן, לאחר סדרה של הפגנות קטנות בבירה בליל רביעי, גרם למשטר לשלוח כוחות גדולים של משטרה לעיר ממחוזות סמוכים.
אך על מנת להבין את המחאה החדשה, אחת מכמה גלי מחאה גדולים שפרצו באיראן בשנים האחרונות, צריך להכיר את הרקע של המחוז הבעייתי ומוכה הקשיים בו פרצה. מחוז חוזסתאן, ובירתו אהוואז, הוא המחוז הדרומי ביותר באיראן, ורוב אוכלוסיתו שייכת למיעוט הערבי באיראן. מבחינה דתית, מרבית התושבים הם מוסלמים שיעים, מה שיוצר חיבור מסוים עבור חלק מתושבי המחוז לאידיאולוגיה הדתית של המשטר, אך אילו רבים אחרים מרגישים ניכור כלפי השלטון בטהרן.
הדרום הפרוע של איראן
אין נתונים ברורים באשר לגודלו של המיעוט הערבי בחוזסתאן, אותם תושבים דוברי ערבית המכונים גם "ערבים אהוואזים", אך מומחים מעריכים כי הוא קרוב לשלושה מיליון נפש, מתוך קצת יותר מארבע וחצי מיליון תושביו של חבל הארץ.
במהלך מלחמת איראן עיראק, הצליחו כוחותיו של הרודן סדאם חוסיין לכבוש חלקים מהמחוז, אותו ראו חלק מעיראק הערבית, אך עד סוף המלחמה הדפו האיראנים אחורה את חיילותיו של סדאם. הסיבה להיותו של חבל הארץ המדברי והצחיח פרס מבוקש כל כך עבור בגדד וטהרן הוא העבודה שהוא עשיר בנפט וגז טבעי בצורה בלתי רגילה. חבל חוזסתאן לבדו הוא מקור ל-80 אחוזים מתפוקת הנפט ו-60 אחוזים מתפוקת הגז הטבעי של איראן, אחת מהמדינות העשירות במשאבים אלו בעולם.
אך על אף העושר האדיר שהרפובליקה האסלאמית שואבת מחבל הארץ, היא משיבה מעט מאוד בתמורה לתושביו. האזור, במיוחד החלקים הכפריים שבו, סובל מהזנחה קשה ונחשב לאחד האזורים העניים באיראן כולה. השילוב של הבדלים אתניים והזנחה מתמשכת מצד השלטונות עודדו במשך עשורים תנועה בדלנית במחוז, המתנגדת לשלטונה של טהרן. בשנים האחרונות, בשל זרם מהגרים פרסים לאזור, גברה מורת הרוח של התושבים והמחתרת שנותרה בלתי פעילה במשך שנים רבות חזרה לבצע פיגועים, כשהגדול שבהם היה פיגוע ירי במצעד צבאי של משמרות המהפכה בשנת 2018. במתקפה נהרגו 29 בני אדם והיא הביאה למבצע מעצרים נחרב של משמרות המהפכה ברחבי החבל.
בשנת 2019 פרצה במחוז מחאה גדולה בעקבות מחירי הדלק שהאמירו כתוצאה מהמשבר הכלכלי לו גרמו הסנקציות האמריקניות. המחאה הייתה אלימה כללה הצתת מבני ציבור ומרד אזרחי של ממש במחוז. המחאה התפשטה וסחפה גם ערים כגדולות אחרות במדינה, בהן הבירה טהרן, שם הציתו המוחים משרדי ממשלה וכמה תחנות משטרה. התגובה של הרשויות הייתה אכזריות בלתי מתפשרת. מפגינים נורו באש חיה וצעירים רבים שלקחו חלק במחאות נחטפו על ידי אנשי מיליציית הבסיג', עונו, נרצחו וגופותיהם הושלכו לנהרות במחוז.
שותים משלוליות
בנוסף לעוני והאכזריות, איראן ניהלה באופן הרה אסון את משק המים של הפרובינציה כשבצורות קלות יחסית גרמו למחסור כבד במים לחקלאות. איראן בנתה סכרים על הנהרות העיקריים העוברים במחוז, סכרים שמספקים חשמל ומי שתייה לתושביה הפרסים של המדינה, אך מייבשים את הנהרות עבור תושבי המחוז הצחיח. בחודש יוני השנה הודיע השירות המטאורולוגי של איראן כי לחוזסטן צפוי קיץ חם ושחון בהרבה מהרגיל. התחזית התבררה כמדויקת, והבצורת התבררה כאסון, כשמאגרי מים יבשו ואספקת מי שתיה לבתים הפכה לבלתי סדירה בהתחלה, ולאחר מכן פסקה לגמרי במקומות מסוימים.
בכלי התקשורת של המשטר מיהרו למצוא צידוקים למשבר המתהווה ובסוכנות הידיעות טסנים נטען כי מצוקת המים נובעת מכך שחלק מתושביה של חוזסתאן מתגוררים באופן בלתי חוקי ואינם מחוברים לרשת המים בשל כך. אלא שבינתיים המשבר הפך לאסון. יבולים חקלאיים הושמדו, בקר וצאן מתו מצמצא ורעב ותושבי הכפים, שנמלטו לחפש מים בערים הגדולות חבל הערץ, תועדו שותים משלוליות. גברים צעירים תועדו כשהם מחזיקים בקבוקי פלסטיק ריקים ומנסים לקושש מים בתחנות דלק.
"מעולם לא היו לנו מי שתייה ראויים מהברז. כבר שנים שאנחנו קונים מים מכל מיני עבריינים, ששואבים מכליות מים מהנהרות. אלא שכעת הנהרות גם הם התייבשנו ואנחנו נותרנו בלי כלום", סיפר לאל ג'זירה תושב חוזסתאן, שביקש להישאר אנונימי.
המצב המחפיר בחבל הארץ הביא גם כאלו שרגילים לכופף את ראשם מול השלטונות בטהרן להתפרץ. סרטון שנחשף על ידי העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" , מראה מנהיג שבטי מחוזסתאן, השיח' חליפה מרוואן, שנחשב בעל ברית של הרשויות במחוז, כשהוא מטיח את זעמו בפקידי השלטון המקומי: "אתם הבאתם עלינו שיטפונות, עכשיו הבאתם עלינו בצורת. אבל אנחנו לא נזוז מפה, זו ארץ אבותינו ונישאר בה גם אם תנסו להרוג אותנו מצמא", קרא המנהיג השבטי לעבר נציגי השלטון בסרטון המודלף.
גם בתוך הפרלמנט האיראני, ובסיעה השמרנית של הנשיא, נמצא מי שיעלה את המשבר תוך שימוש בשפה שרק לעיתים נדירות נשמעת בבית המחוקקים הממושטר הכנוע של איראן. "סייעו לחוזסתאן המדוכאת ולעמה, השיבו לאנשים האלו את מה שמגיע להם", קרא במהלך דיון במג'לס מוג'תבע מחפוזי, נציג מהעיר אבאדן במחוז חוזסתא'ן.
"מבצעים טיהור אתני"
אך החשש כי המחאה תתפשט ליתר המדינה, שגם היא סובלת ממחסור בחשמל, ממחירי דלקים שנמצאים בעלייה ומבצורת קשה, הביא את השלטונות בטהרן לנקוט בצעדי דיכוי קשים. כוחו תאדירים של צבא ומשטרה הוזרמו למחוז ולפחות שלושה מפגינים נהרגו בשבוע החולף מירי צלפים. ארגוני זכויות אדם טוענים שמספר הצעירים שנהרגו גדול בהרבה מהנתון שסיפקו הרשויות.
בראש המאמץ לחנוק את המחאה בטרם תתרחב עומדים אנשי מיליציית הבסיג'. אזרחים מהשורה המוחזקים בשגרה כמערך מילואים ומגויסים לצרכי דיכוי מהומות ומחאה. הם רכובים על אופנועים כשהם חמושים באלות ושוקרים ולעיתים הם מכים את קורבנותיהם עד מוות.
"המצב כאן הגיע לכדי קטסטרופה, פשוט מחריד להיות כאן", סיפר השבוע ל"ישראל היום" ח' מהעיר אחוואז (השמות המלאים שמורים במערכת במטרה להגן על המרואיינים מפני משטר האייתוללות). לדבריו, "העם האחוואזי יצא לרחובות כדי לדרוש את זכויות האדם הבסיסיות, כולל מים לשתייה עבור המפגינים ועבור בעלי החיים שלהם".
"הם הביאו לח'וזסטן כוחות מיוחדים ממחוזות סמוכים כדי לדכא את המפגינים", אומר ח', "הם מבצעים מעצרים שרירותיים, יורים ללא הבחנה ורוצחים פה אנשים. השוטרים מכים גברים ונשים".
הוא מוסיף: "עמנו חי תחת כיבוש מאז שנת 1925 אבל רמת האפליה והטיהור האתני הגיעה למצב שבו אנחנו לא יכולים לשתוק יותר, משום שאנחנו מתקדמים לעבר מוות איטי בשל המדיניות הפושעת של המשטר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו