"אין כסף - אין עתיד": האיראנים מוותרים על מוצרי יסוד ומאבדים תקווה

המשבר הכלכלי שגרם המצור האמריקני על שוק הנפט האיראני ממשיך להחריף והאינפלציה במדינה משתוללת • אפילו שר הכלכלה נאלץ להתנצל בפני הציבור על מחירי המזון המאמירים • "הכסף נגמר ונמאס לנו לחיות בפחד מהמתקפה האמריקנית הבאה", מספר לסוכנות הידיעות רויטרס אזרח איראני

קונים בבזאר המרכזי בטהרן בירת איראן , אי.פי.איי
קונים בבזאר המרכזי בטהרן בירת איראן | צילום: אי.פי.איי

משפחות באיראן מצמצמות את הוצאותיהן על מזון, דיור וחינוך, בעוד המלחמה מול ארצות הברית, הנמשכת כבר שמונה חודשים  מחוללת את אחד מגלי האינפלציה החמורים ביותר שידעה המדינה מזה עשורים. המצב שוחק את ההכנסות ודוחק משקי בית רבים אל סף תהום.

טהרן: פירות וירקות שלא נמכרו נערמים בשווקים בגלל זינוק המחירים רשתות חברתיות

הלחץ מורגש היטב גם הרחק מחוץ לערים הגדולות. עובדים מדווחים כי שכרם אינו מספיק עוד לכיסוי הוצאות בסיסיות, בעוד עסקים מתמודדים עם עלויות גואות וירידה בביקוש, שכן משפחות נאלצות להפנות את מרבית תקציבן לרכישת מזון, תשלום שכר דירה וצרכים חיוניים אחרים.

מבצע עם כלביא ומבצע שאגת הארי שאחריו הובילו לסגירת מצר הורמוז על ידי טהרן ולהטלת מצור אמריקאי על נמלים איראניים במפרץ, שיבש את ייצוא הנפט, את הפעילות המסחרית ואת הכנסות הממשלה. טלטלה זו החריפה את השפעותיהם של עשורים של סנקציות וניהול כלכלי כושל.

אישה עורכת קניות בשוק בטהרן בירת איראן | צילום: אי.פי.איי

סוכנות הידיעות רויטרס שוחחה עם למעלה מ-24 בני אדם ברחבי איראן, המגיעים מרקעים חברתיים וכלכליים מגוונים. כולם ציינו כי הידרדרות המצב הותירה אותם במאבק יומיומי להשיג מזון, דיור, שירותי בריאות וחינוך.

"אין לנו כסף, אין לנו עתיד ואין לנו תקווה. נמאס לנו לחיות בפחד,פחד מתקיפה אמריקאית נוספת, ופחד מכך שלא נצליח 'לגמור את החודש'", אמר מוחמד-עלי, בעל חנות בן 47 ואב לשניים מהעיר משהד שבצפון-מזרח המדינה.

כשמוצר צריכה בסיסי הופך למותרות לעשירים בלבד. קצבייה בטהרן | צילום: אי.פי

שר הכלכלה האיראני, עלי מדניזאדה, התנצל ביום שלישי על הלחצים הגוברים הנובעים מיוקר המחיה, כך דיווחו כלי תקשורת ממלכתיים. לדבריו, גמלאים, עובדים ועובדי מדינה הם אלו הנושאים בנטל הכבד ביותר של המחירים המאמירים והאינפלציה הגבוהה.

גל האינפלציה באיראן אינו מראה סימני רגיעה. על פי נתונים רשמיים שפורסמו בכלי התקשורת הממלכתיים, מחירי הצריכה בחודש ספטמבר היו גבוהים בכמעט 90 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעוד שהאינפלציה השנתית הגיעה ל-73.6 אחוזים.

אזרחים איראניים בקניות בשוק בטהרן | צילום: EPA

מחירי המזון עלו בקצב מהיר אף יותר; עלות המזון והמשקאות הייתה גבוהה ב-121.8 אחוזים בהשוואה לשנה שעברה, דבר שאילץ משפחות רבות לקצץ בהוצאות בתחומים אחרים. המחירים עוקפים את השכר, ומקומות העבודה הולכים ומתמעטים. עבור מחמוד, עובד ממשלתי בן 44 מהעיר אספהאן שבמרכז המדינה, הפער בין השכר לבין יוקר המחיה הולך וגדל מדי חודש. "עם משכורת של פחות מ-100 דולר, אפשר לשרוד רק 10 ימים... אשתי ואני משקרים לבנותינו כל הזמן, כשהן מבקשות צעצוע או בגדים חדשים", הוא אומר.

על פי הערכות רשמיות, העלות החודשית המינימלית למחיה של משפחה בת שלוש נפשות ממעמד הפועלים עומדת על כ-336 דולר, סכום הגבוה פי שלושה ויותר מהשכר החודשי הממוצע, העומד על כ-92 דולר (לפי שער החליפין בשוק החופשי).

אזרחים מוציאים כספים מכספומט בטהרן |

מכיוון שהשכר אינו מדביק את קצב האינפלציה, משפחות רבות נאלצו לכלות את חסכונותיהן, לצמצם את הצריכה או ללוות כספים כדי לכסות את ההוצאות היומיומיות. העלאות שכר שנכפו על ידי הממשלה נבלעו במהירות על ידי העלייה במחירים.

עבור איראנים רבים, האתגר אינו עוד שמירה על רמת החיים, אלא הימנעות מקריסה כלכלית. "נאלצנו לעבור לבית הוריי בחודש שעבר, מכיוון שבעלי פוטר ממפעל קטן לאריחים בחודש מאי. בזבזנו את כל חסכונותינו, אך בעלי עדיין מחוסר עבודה, ולא יכולנו להרשות לעצמנו לשלם יותר שכר דירה", מספרת חמידה, אם לשניים בת 39 מהעיר רשת שבצפון המדינה.

העלייה בעלויות הדיור החריפה עוד יותר את הלחץ על תקציבי המשפחות. על פי נתונים רשמיים, בחודש ספטמבר היו דמי השכירות גבוהים ב-32.8 אחוזים בהשוואה לשנה קודם לכן, בעוד שההוצאות על דיור, שירותים (חשמל, מים וכדומה) ודלק עלו בכמעט 38 אחוזים.

הלחץ ניכר גם בשוק העבודה. שיעור האבטלה הרשמי טיפס באביב ל-9.1 אחוזים, עלייה של 1.8 נקודות אחוז לעומת השנה הקודמת. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ל-40.7 אחוזים, נתון המצביע על כך שפחות איראנים בגיל העבודה מועסקים או מחפשים עבודה באופן פעיל. קרוב לרבע מהצעירים בגילאי 15 עד 24 הם מובטלים. "אני מחפשת עבודה מאז שסיימתי את לימודי הפרסום, אך לאחר חודשים של חיפושים, התחלתי לאבד תקווה. חברות מקצצות בתקציבים ואינן מגייסות עובדים. רוב חבריי לספסל הלימודים מובטלים, או עוסקים בתחומים שאינם קשורים למה שלמדו", סיפרה פירוזה, בת 23, המתגוררת עם הוריה בעיר אורמיה שבצפון-מערב המדינה.

"לימודים בחו"ל? חלום רחוק"

היחלשות הריאל סוגרת גם היא הזדמנויות שבעבר נתפסו כנתיבים למוביליות חברתית. המטבע האיראני איבד יותר ממחצית מערכו בשנה החולפת, מה שהפך את האפשרות ללמוד בחו"ל לבלתי-מושגת עבור משפחות רבות.

"שני הוריי עובדי מדינה. החלום שלהם היה לשלוח אותי ללמוד רפואה בחו"ל. אך לאחר שנתיים של לימודים בטורקיה, לא יכולתי לשלם את שכר הלימוד לשנה זו, ואני חוזר הביתה", אמר שהריאר, בן 25, מאיסטנבול. הוא ציין כי כמה מחבריו נמצאים במצב דומה.

לדברי אנליסטים, הסנקציות המורחבות של וושינגטון, עליהן הוכרז ב-24 באוגוסט במסגרת "מבצע מנודה כלכלי" (Operation Economic Outcast), ושמטרתן לקטוע את מימון המלחמה על ידי טהרן, החמירו את הנטל הכלכלי המוטל על האזרח האיראני הממוצע.

עסקים נתונים תחת לחץ. הסנקציות והשיבושים הקשורים למלחמה...

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר