הנתון שמרעיד את ביירות: השיעים נוטשים את חיזבאללה?

המאבק על עתידה של לבנון אינו מתנהל רק בשדה הקרב או במסדרונות השלטון בביירות, אלא גם, ואולי בעיקר, באמצעי התקשורת. אלה הפכו בשנים האחרונות לזירת עימות נוספת בין תומכי חיזבאללה למתנגדיו, כאשר כל צד מבקש להציג את המציאות באופן המשרת את עמדותיו הפוליטיות.

אלא שבעוד בעבר התמקדה המערכה בשאלת הישגיו הצבאיים של הארגון, עתה היא מתמקדת בשאלה רגישה הרבה יותר: האם חיזבאללה עדיין נהנה מתמיכת הציבור השיעי, בסיס כוחו המרכזי

המאבק התקשורתי קיבל לאחרונה ביטוי מובהק בעקבות פרסום סקר שערך מכון Statistics Lebanon בקרב 800 שיעים לבנונים בספטמבר 2026. תוצאות הסקר, שפורסמו ב־9 באוקטובר, הצביעו על שינוי אפשרי בעמדות הציבור השיעי. 66.4 אחוזים מהנשאלים תמכו בהעברת נשקו של חיזבאללה לידי המדינה, ואילו 29.6 אחוזים תמכו בהמשך המצב הקיים. יתרה מכך, 71.1 אחוזים סברו כי ההחלטה על מלחמה ושלום צריכה להיות בידי המדינה בלבד.

תוצאות אלה זכו להבלטה בכלי תקשורת המזוהים עם הקו המתנגד לחיזבאללה, ובכללם ערוצי אל־ערביה ואל־חדת'. אלו הציגו את הנתונים כעדות לשינוי משמעותי המתחולל בתוך העדה השיעית. המסר היה ברור: גם בקרב הציבור שנחשב למעוז התמיכה של חיזבאללה הולכת ומתערערת הלגיטימיות להמשך פעילותו הצבאית העצמאית.

נתונים מטעים?

אלא שתמונה שונה לחלוטין הוצגה בעיתון אל־אח'באר, שמהווה מעין "שופר" של ארגון חיזבאללה. במאמר שפורסם ב־21 באוקטובר הועלו טענות בדבר כשלים מתודולוגיים בסקר, היעדר שקיפות בנוגע למימונו ופערים משמעותיים בינו לבין סקרים קודמים. כך למשל, סקר אחר שנערך כחמישה חודשים קודם לכן הצביע על התנגדות של 87.5 אחוזים מהשיעים לפירוק חיזבאללה מנשקו. מכאן ביקש העיתון לערער על המסקנה שלפיה הציבור השיעי מפנה עורף לארגון.

ואולם, גם הסקר האחרון מצביע על מציאות מורכבת יותר מזו שמציגים שני המחנות. לצד התמיכה בהעברת הנשק למדינה, 59.5 אחוזים מהנשאלים עדיין הביעו אמון בחיזבאללה. כלומר, ביקורת על מדיניותו הצבאית אינה מעידה בהכרח על התנגדות לקיומו הפוליטי.

למעשה, מלחמת התודעה המתנהלת בלבנון חושפת את אחת השאלות המרכזיות הניצבות כיום בפני המדינה. אין זו רק השאלה אם חיזבאללה יפורק מנשקו, אלא האם העדה השיעית מוכנה להפריד בין נאמנותה לארגון לבין תמיכתה בהמשך מאבקו המזוין. התשובה לשאלה זו עשויה להשפיע על עתידה של לבנון לא פחות מתוצאותיו של כל עימות צבאי.

הכותבת היא חוקרת לבנון, חיזבאללה והתיאולוגיה השיעית, מרצה במחלקה למזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל ועמיתת מחקר במכון MECARC