ישראל, מצרים ויוון זועמות - ארה"ב לא עוצרת את ארדואן

מחלקת המדינה האמריקנית נמנעה הלילה (בין רביעי לחמישי) מלגנות את אישור ההסכם הימי בין טורקיה ללוב בפרלמנט שבמזרח לוב, המזוהה עם המצביא ח'ליפה חפתר. בעוד ישראל, יוון, מצרים והאיחוד האירופי יצאו נגד המהלך, בוושינגטון הסתפקו בקריאה למדינות האזור לפתור את המחלוקות הימיות באמצעות משא ומתן.

"אנחנו מעודדים את שותפותינו במזרח הים התיכון ליישב מחלוקות ימיות במשא ומתן בתום לב", מסר דובר מחלקת המדינה. בהתייחסו למחלוקת בין אתונה לאנקרה הוסיף: "יוון וטורקיה הן שתיהן בעלות ברית בנאט"ו. אנחנו מעודדים אותן לנהל דיאלוג דו-צדדי כדי לטפל בכל תחום של אי-הסכמה".

ההחלטה ששינתה את התמונה

המזכר נחתם בנובמבר 2019 בין טורקיה לממשלה שישבה אז בטריפולי, וקובע את גבולות תחומי השיפוט הימיים של שתי המדינות במזרח הים התיכון. הגבול שנקבע נמתח מחופי דרום-מערב טורקיה ועד לחופי לוב, תוך התעלמות, לטענת יוון, מהזכויות הימיות של איים יווניים הנמצאים באזור, בהם כרתים ורודוס.

ההסכם עורר התנגדות חריפה מצד יוון, מצרים וקפריסין כבר עם חתימתו. גם הפרלמנט במזרח לוב דחה אותו בשנת 2020, בטענה שהוא פוגע בריבונות המדינה, ואף החליט לנתק את היחסים המדיניים עם טורקיה.

אלא שביום שלישי האחרון שינה הפרלמנט את עמדתו ואישר את המזכר פה אחד. במקביל ביטל את החלטותיו הקודמות נגד ההסכם וטורקיה. מדובר בשינוי משמעותי ביחסים בין אנקרה למחנה של חפתר, שנחשב בעבר לאחד ממתנגדיה הבולטים בלוב.

ישראל ומצרים מגנות

האישור המחודש עורר גל גינויים באזור. משרד החוץ המצרי הודיע אתמול (רביעי) כי ההסכם "מהווה פגיעה ברורה בזכויותיה הריבוניות של מצרים באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי שלה". עוד הבהיר כי המזכר "בטל ומבוטל, חסר כל תוקף משפטי, ואישורו בבית הנבחרים הלובי אינו נושא כל השלכות משפטיות עבור מצרים".

גם משרד החוץ הישראלי פרסם גינוי חריף. "ישראל מגנה בחריפות את ההחלטה", נמסר בהודעה שפורסמה ברשת X. "ההסכם הזה פוגע בזכויות הריבוניות של בעלות בריתנו הקרובות באזור. למרבה הצער, שוב אנחנו רואים את טורקיה פועלת לערער את היציבות במזרח הים התיכון".

באיחוד האירופי הביעו התנגדות להסכם וקבעו כי הוא פוגע בזכויותיהן הריבוניות של מדינות אחרות באזור. בבריסל אף הבהירו כי מבחינת האיחוד מדובר במזכר חסר תוקף משפטי.

יוון פונה למועצת הביטחון

יוון לא הסתפקה בגינוי והעלתה את הסוגיה אתמול לדיון במועצת הביטחון של האו"ם, שבה היא מכהנת כחברה לא קבועה. שגרירת יוון באו"ם, אגלאיה בלטה, הציגה את עמדת אתונה במהלך התייעצויות בדלתיים סגורות, בהוראת שר החוץ ג'ורג' גרפטריטיס.

לפי דיווחים בתקשורת היוונית, בלטה הזהירה כי אישור המזכר עלול לפגוע ביציבות ובביטחון במזרח הים התיכון. היא הדגישה בפני חברות המועצה כי "הגיאוגרפיה לא משתנה", וכי החלטות חד-צדדיות אינן יכולות לשנות את דיני הים הבינלאומיים.

משרד החוץ היווני הבהיר כי אישור המזכר בפרלמנט הלובי אינו משנה את עמדתו שלפיה ההסכם בלתי חוקי, והתחייב לנקוט את הצעדים הנדרשים להגנה על זכויותיה הריבוניות של יוון.

וושינגטון משנה את הטון

על רקע התגובות החריפות באזור, בולטת דווקא עמדתה המאופקת של ארה"ב. בתשובה לפניית העיתון היווני "קתימריני", מחלקת המדינה לא גינתה את אישור המזכר ולא התייחסה לשאלת חוקיותו או לזכויותיהם הימיות של האיים היווניים.

במקום זאת, הדגיש הדובר את היתרונות הכלכליים שבהסדרת המחלוקות: "פתרון הסוגיות הימיות משרת את האינטרסים של כל הצדדים ופותח את הדרך להשקעות מסחריות ולחיפושים שיועילו לכל אגן הים התיכון".

מדובר בשינוי בטון לעומת עמדתה הפומבית של וושינגטון בעבר. בינואר 2020, במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ, הבהירה מחלקת המדינה כי בניגוד לעמדה הטורקית, לאיים יש ככלל זכויות לאזור כלכלי בלעדי ולמדף יבשתי, בדומה לשטחי יבשה אחרים. בהצהרות נוספות באותה תקופה אף הגדירה את המזכר הטורקי-לובי "לא בונה ופרובוקטיבי".

העיתון היווני "טו וימה" מתח ביקורת על השינוי בגישה האמריקנית. "ב-2020 וושינגטון הסבירה לאנקרה מה קובע המשפט הבינלאומי. היום היא מסבירה לאתונה ולאנקרה כמה הן יכולות להרוויח אם יסכימו", נכתב בעיתון.

בטורקיה מברכים על ההסכם

באנקרה, מנגד, בירכו על החלטת הפרלמנט הלובי. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן התייחס אתמול לאישור המזכר במהלך ישיבת סיעת מפלגתו ואמר כי הוא "מקווה שההחלטה החשובה הזו תביא תועלת", כך לפי סוכנות הידיעות הטורקית אנאדולו.

משרד החוץ הטורקי טען כי ההסכם מבוסס על המשפט הבינלאומי ועל עקרון ההוגנות, ודובר הנשיאות, בורהאנטין דוראן, הבהיר כי טורקיה "תמשיך להגן על זכויותיה ועל האינטרסים הלגיטימיים שלה במולדת הכחולה".

בעוד מדינות האזור ממשיכות להתנגד להסכם, אנקרה רושמת הישג מדיני משמעותי דווקא מצד המחנה הלובי שהתנגד לו במשך שנים. ארה"ב, לפחות בשלב זה, בוחרת שלא להצטרף לגינויים ומעדיפה להדגיש את הצורך בהידברות.