עם עז א-דין אל-קסאם: כך מקדמים בסוריה ג'יהאד ואנטישמיות

מסתמן כי חילופי השלטון בסוריה לא הביאו לשינוי ביחס לישראל וליהודים, אלא לעיצוב מחדש של האידיאולוגיה המועברת לדור הצעיר. דו"ח חדש של מכון המחקר IMPACT-se, שפורסם היום (שני), חושף כי ספרי הלימוד במערכת החינוך הסורית תחת ממשלת אחמד א-שרע מקדמים תכנים של ג'יהאד, מות קדושים ואלימות, לצד הצגת ישראל והיהודים באור שלילי. במקביל, תכנים מדעיים כמו אבולוציה ותיאוריית המפץ הגדול הוסרו מתוכנית הלימודים.

הדו"ח בחן 130 ספרי לימוד לכיתות א' עד י"ב, ששימשו בשנת הלימודים 2025-2026, והשווה את התכנים החדשים לאלו שנלמדו בתקופת משטר אסד. לפי הממצאים, הלאומיות הפאן-ערבית שאפיינה את השלטון הקודם מפנה את מקומה לתפיסת עולם אסלאמיסטית, שבה הדת הופכת למרכיב המרכזי בזהות הלאומית. השינוי בא לידי ביטוי כבר בכיתה ד', באמצעות תכנים המפארים הקרבה עצמית ומאבק דתי.

"למען אללה"

אחד השינויים הבולטים שנמצאו בספרי הלימוד נוגע לאופן שבו מוצגים מאבק מזוין והקרבה עצמית. המונח "לוחמי ההתנגדות", שהיה בשימוש בתקופת משטר אסד, הוחלף ב"לוחמי הג'יהאד". מות קדושים מוצג כהקרבה "למען אללה", ולמי שנהרגים כ"שהידים" מובטחים "חיי נצח בגן עדן".

לפי הדו"ח, ספרי הלימוד מעניקים מקום של כבוד גם לדמויות המזוהות עם טרור, ובהן עז א-דין אל-קסאם, שעל שמו נקראת הזרוע הצבאית של חמאס, ודלאל אל-מוגרבי, שהשתתפה בפיגוע כביש החוף ב-1978. לעומת זאת, נושאים העוסקים בשלום, בפיוס ובדו-קיום זוכים למקום מצומצם בתוכנית הלימודים.

השינויים אינם מסתכמים בתכנים הנוגעים למאבק מזוין. לפי החוקרים, האסלאם מוצג כמקור המרכזי לצדק, לזכויות אדם ולחקיקה, בעוד שהשריעה מתוארת כסמכות אלוהית העומדת מעל חוקי המדינה החילוניים והמוסדות הדמוקרטיים. בכך, לטענתם, מתעצבת זהות סורית חדשה המבוססת על השתייכות ל"אומה האסלאמית", על חשבון הזהות הלאומית הסורית.

היהודים - "האויב, הזוהמה"

למרות חילופי השלטון, העוינות כלפי ישראל והיהודים נותרה חלק מרכזי מספרי הלימוד. על פי הדו"ח, היהודים מתוארים באמצעות סטריאוטיפים אנטישמיים, הכוללים בוגדנות, חוסר נאמנות ועוינות, המוצגים לעיתים כתכונות קבועות. זהותם הלאומית נשללת, והם מתוארים כ"תערובת של עמים, ולא אומה אחת".

ישראל ממשיכה להיות מוצגת כמדינה חסרת לגיטימיות, ובספרי הלימוד נעשה שימוש בכינויים כמו "האויב", "החומס" ו"הזוהמה". לפי החוקרים, אלימות פלסטינית זוכה להצדקה, בעוד שהסכמי שלום עם ישראל מוצגים באור שלילי.

עם זאת, המחקר מזהה שינוי ביחס לרמת הגולן. בעוד שבעבר הוצגה הסוגיה כחלק מרכזי בסכסוך בין סוריה לישראל, בספרי הלימוד החדשים היא זוכה לפחות תשומת לב ומוצגת כחלק ממכלול רחב של שטחים מוסלמיים הנתונים, לפי התוכנית, תחת כיבוש.

האבולוציה נמחקה, הנשים נדחקו

לצד התכנים הפוליטיים והדתיים, מצביע הדו"ח על שינויים משמעותיים גם בלימודי המדעים ובייצוג של נשים ומיעוטים. לפי החוקרים, תכנים העוסקים באבולוציה ובתיאוריית המפץ הגדול הוסרו מספרי הלימוד, כחלק מהתאמת התוכנית לתפיסת העולם הדתית של השלטון החדש.

גם ייצוג הנשים השתנה. בספרים החדשים הן מתוארות בעיקר בתפקידים משפחתיים, ובראשם אימהות, ומופיעות יותר בלבוש אסלאמי שמרני. החוקרים מזהים בכך צמצום של מגוון התפקידים המיוחסים לנשים בחברה הסורית.

במקביל, שיעורים שעסקו בסובלנות דתית הוסרו או שונו. הנוצרים עדיין מוצגים כחלק מהחברה הסורית, אך מעמדם מתואר ככפוף לאסלאם ולחוקיו. מיעוטים אחרים, ובהם כורדים ודרוזים, כמעט שאינם זוכים לייצוג בתוכנית הלימודים. גם סמלים המזוהים עם האסלאם השיעי והעלאווי מוצגים באופן ביקורתי.

איראן וחיזבאללה הפכו לאויבים

שינוי בולט נוסף נוגע לאופן שבו מוצגים משטר אסד ובעלי בריתו לשעבר. פולחן האישיות של משפחת אסד הוסר מספרי הלימוד, ובמקומו מוצגים חאפז אסד ובנו בשאר כשליטים מושחתים, סמכותניים והרסניים. ההתקוממות שהחלה בשנת 2011 מוצגת כמאבק מוסרי וצודק לשחרור סוריה.

איראן וחיזבאללה, שזכו בעבר לתיאורים חיוביים בשל תמיכתם במשטר אסד, מוצגות כעת כאויבות וכשותפות לפשעיו. מנגד, טורקיה זוכה ליחס חיובי יותר. כך למשל, מחוז האטיי, שבעבר היה חלק מסוריה, מוצג במפות כחלק מטורקיה, בעוד שאזכורים ביקורתיים לתקופת השלטון העות'מאני הוסרו.

גם היחס למעצמות המערב נותר שלילי. אירופה מתוארת כנחשלת בתקופת ימי הביניים וכמונעת מאינטרסים קולוניאליים בתקופות מאוחרות יותר. צרפת ובריטניה מקושרות לניצול, לביזה ולמאבק בשפה הערבית, ואילו ארצות הברית מוצגת כמעצמה אימפריאלית ואלימה, שפעלה בעיראק כדי להשתלט על משאבי הנפט שלה ותומכת בציונות.

לפי ממצאי הדו"ח, מערכת החינוך הסורית אינה מסתפקת בהסרת מורשתו של משטר אסד, אלא מקדמת שינוי אידיאולוגי רחב בתכנים המועברים לתלמידים. החוקרים מזהירים כי המעבר מתפיסה לאומנית לתפיסה אסלאמיסטית, לצד המשך הצגתם השלילית של יהודים, ישראל ומיעוטים, מעורר חשש בנוגע לחינוך לסובלנות ולדו-קיום במדינה.