המסמכים חושפים - ממשלת נתניהו ביקשה מקטאר להמשיך להזרים כספים לעזה

מסמכים שפרסם המגזין האמריקני "טיים" חושפים כי ממשלת נתניהו ביקשה מקטאר להמשיך להעביר כספים לרצועת עזה, גם בתקופות שבהן בכירים ישראלים מתחו ביקורת פומבית על המימון הקטארי. בין המסמכים מכתב ששלח ראש המוסד דאז יוסי כהן בדצמבר 2020, ובו הביע תודה והערכה על הסיוע ההומניטרי לרצועה ועל תרומתו ליציבות ולביטחון באזור.

במכתב כתב כהן: "בלי ספק, לסיוע הזה היה תפקיד מרכזי בהשגת השיפור המתמשך של המצב ההומניטרי ברצועה ובהבטחת היציבות והביטחון באזור". הדברים נכתבו על רקע שיתוף הפעולה בין ישראל לקטאר בהעברת הכספים לעזה, שהחל שנים קודם לכן והוסדר בהמשך באמצעות מנגנונים שכללו גם מעורבות של האו"ם.

על פי הפרסום, קטאר החלה להעביר כספים לרצועת עזה בשנת 2007, כאשר אהוד אולמרט כיהן כראש הממשלה וחמאס השתלט בכוח על הרצועה מידי הרשות הפלסטינית. בתחילה ממשלת ישראל לא הייתה מעורבת ישירות בהעברת הסיוע, אך המצב השתנה לאחר עליית נתניהו לשלטון.

המעורבות הישראלית בסיוע הקטארי

לפי "טיים", עד שנת 2012 אישרה ממשלת נתניהו מנגנון שהעניק לישראל תפקיד ישיר בסיוע הקטארי לעזה. המעורבות כללה העברת מזון וציוד רפואי, קביעת המשפחות הפלסטיניות שיקבלו סיוע וחלוקת הכספים, וכן אישור למימון קטארי שנועד להרחיב את אספקת החשמל לרצועה. הדברים אושרו, לפי הפרסום, בידי גורמים ישראליים וערביים ובמסמכים רשמיים שהגיעו לידי המגזין.

בתחילת הדרך ההסדר לא היה רשמי. קטאר העבירה את הכספים באישור ישראל, בעוד בכירים ישראלים מתחו ביקורת פומבית על דוחא בשל מימון חמאס. לפי גורם בממשל טראמפ הראשון, מאחורי הקלעים התנהלו הדברים באופן שונה לחלוטין.

"בכירים ישראלים נהגו לגנות את התשלומים בפומבי, אבל במקביל ביקשו בדלתיים סגורות מדוחא להמשיך להעביר אותם", אמר הגורם. על פי הדיווח, הפער בין הביקורת הפומבית לבין הבקשות שהועברו בחשאי עורר את זעמם של הקטארים.

קטאר דרשה הסכם בכתב

עד שנת 2018 ביקשה קטאר לקבל תיעוד בכתב של חלקה של ממשלת ישראל בהסדרי הסיוע לעזה. בעקבות זאת עוגן שיתוף הפעולה במסגרת מנגנון משולש, בהשתתפות קטאר, ישראל והאו"ם, שנועד לנהל את העברת הסיוע תחת פיקוח ישראלי ובינלאומי.

ב-2 באוקטובר 2018 חתמו ישראל וקטאר עם האו"ם על הסכם למימון אספקת דלק לרצועת עזה. ההסכם היה חלק מהסדרת מנגנוני הסיוע, לאחר שנים שבהן העברת הכספים נעשתה באישור ישראל אך ללא מסגרת רשמית.

ב"טיים" נחשפו גם פרטים על המתרחש מאחורי הקלעים בשנת 2019. בינואר אותה שנה הקפיא נתניהו לזמן קצר את התשלומים הקטאריים, במטרה להשתמש באפשרות חידושם כמנוף לחץ על חמאס להפסקת שיגורי הרקטות. אלא שלפי תכתובות שהגיעו לידי המגזין, אנשי נתניהו פעלו במקביל לשמר את הסדרי הסיוע.

במכתב מיולי 2019 הודיעה קטאר לממשלת נתניהו כי היא מעבירה שישה מיליון דולר ל-20 אלף תושבי הרצועה, שיקבלו 300 דולר כל אחד. המכתב פירט את סכום הסיוע ואת מספר מקבליו, חודשים לאחר שנתניהו הקפיא זמנית את התשלומים.

עוד נחשף כי בשנת 2020, במהלך מגפת הקורונה, הפציר ר"ל מעוז, חבר המטה לביטחון לאומי בתקופת נתניהו, בבכירים קטארים להמשיך בהעברת הכספים לעזה, למרות הביקורת מצד ממשלת ישראל. "אנחנו שבים ומדגישים את החשיבות שבהמשך העברת הסיוע הכספי ההומניטארי הקטארי דרך המנגנון הקיים", כתב מעוז.

בהמשך ביקש מעוז כי הכספים יועברו באמצעות השליח הקטארי מוחמד אל-עמעאדי, יו"ר ועדת השיקום הקטארית, ולא דרך מתווכים או מדינות אחרות. "אנחנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה ואת השיח הפתוח בינינו, שנועדו לשמר את היציבות והביטחון באזור, ולקרב בין המדינות והעמים שלנו", הוסיף.

הסיוע נמשך גם בתקופת בנט

שיתוף הפעולה נמשך גם לאחר סיום כהונתו של נתניהו. באוגוסט 2021, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, חתמה קטאר על הסכם נוסף שבמסגרתו התחייבה להעביר 40 מיליון דולר לתוכנית סיוע כספי. התוכנית נועדה להעניק לכ-100 אלף משפחות פלסטיניות 100 דולר בחודש, במשך ארבעה חודשים. הסדרים אלה הוארכו בהמשך.

לדברי דיפלומט המעורה בשיחות, קטאר ביקשה לוודא כי ארצות הברית מכירה את פרטי מנגנון הסיוע ואת אופן פעולתו. מטרתה הייתה למנוע מצב שבו גורמים ישראליים יאשימו בעתיד את דוחא במימון חמאס, אף שהעברת הכספים נעשתה במסגרת הסדרים שבהם הייתה ישראל מעורבת.

עוד דווח כי בעקבות הביקורת שמתח נפתלי בנט, שהחליף את נתניהו בראשות הממשלה בקיץ 2021, נערכה קטאר לאפשרות שתוכנית הסיוע תופסק. בפועל, רק העברת מזוודות המזומנים נעצרה, בעוד הסיוע הקטארי לרצועה נמשך במסגרת מנגנונים אחרים.

כשבועיים לפני טבח 7 באוקטובר 2023, נסע ראש המוסד דדי ברנע לדוחא וביקש מקטאר לחדש את המימון, כפי שדווח בעבר בכלי תקשורת זרים. לפי "טיים", הבכירים הקטארים הסכימו לבקשה, אך הזהירו כי "זו תהיה הארכה אחרונה", על רקע רצונם "לשנות את המודל".

לדברי גורמים המעורים בפרטים, ברנע ביקש הארכה של חודשיים, מתוך תפיסה שהמשך הסיוע מעניק לחמאס "משהו להפסיד" ומשמר בידי ישראל מנוף לחץ. בתום התקופה תוכנן לבחון מחדש את התנהלות חמאס ולגבש מנגנון חלופי.

יצוין כי באוקטובר 2025 דיווח העיתונאי שלומי אלדר כי מכתב דומה נשלח לקטאר גם בתקופת ממשלת בנט, ובו נוסח כמעט זהה: "אנחנו חוזרים ומדגישים את החשיבות שבהמשך העברת הסיוע ההומניטארי הקטארי דרך המנגנון הקיים. אנחנו מבקשים שהסיוע הקטארי לא יועבר באמצעות מתווכים או מדינות אחרות מלבד השליח מוחמד אל-עמאדי".