מקור המעורה בפרטים שביקר לאחרונה בדרום תימן מסר ל"היום" מידע חדש לגבי הקשיים בהתארגנות המחנה של מתנגדי החות'ים - ומזהיר כי אפילו כיבוש של צנעא ללא פגיעה בהנהגת הארגון, תהיה מתכון בטוח לתרחיש אפגניסטן.
על פי המקור, מסתמנת מוטיבציה בינונית בלבד באותו מחנה לפעול נגד תנועת הטרור שנתמכת על ידי איראן. הסיבה היא ששליש מהאוכלוסייה המרוכזת בדרום תימן הם למעשה תושבים שעזבו את הצפון, ולכל הפחות אוהדים את הרעיונות האידיאולוגיים שמזוהים עם החות'ים: אסלאמיזם, אנטי-אימפריאליזם, אנטי שלטון זר כלשהו (סעודיה, למשל), התנגדות לישראל והתנגדות ל"כופרים מכל דת". קיים גם זעם כלפי ההפצצות האוויריות של סעודיה לאורך שנים.
המקור מוסיף כי סיבה אחרת היא שלצפון תימן ולדרום תימן יש גבולות "מחוררים כמו גבינה שוויצרית". תושבים רבים נעים בין אזורים כדי להגיע למקומות עבודה בסעודיה, באיחוד האמירויות ואף בסולטנות עומאן. קיים גם קשר מסחרי בין דרום תימן לצפון תימן בכל הנוגע לצמח הגת המפורסם המכונה "הזהב הירוק". מקורם של רוב גידולי הגת נמצא בצפון תימן, בעוד בדרום סוחרים מייצאים את הגידולים לסומליה, לסומלילנד, לג'יבוטי וליעדים נוספים.
בעיות אחרות שמונה המקור הן העובדה שהסעודים החלישו את דרום תימן במאבקם באמירותים ובבני חסותם (הבדלנים). לדבריו, התנהלות זו יצרה "ירי בנגמ"ש" והחריפה את המתיחות בין המוקדים של עדן וחד'רמוות.
נאמנות חמולתית
הוא מוסיף כי אמנם אזור מצר באב אל-מנדב נכבש בחלקו, אך עדיין מתנהלים שם קרבות. חשוב מכך, בדרום תימן חסר אמצעים לטפל באזרחים שנעקרו מבתיהם בעקבות ההסלמה. הוא מציין כי החיילים הסעודים נותרים בעיקר במחנות שלהם, וכמעט ולא מופיעים בציבור למעט מעורבות מאחורי הקלעים בעמדות בידוק ביטחוניות.
קושי אחר שמונה המקור הוא הנאמנות החומלתית שמונעת פעולה יעילה של כוחות הצבא התימני. בדומה לשיעים בצבא הלבנוני, יחידות שמורכבות מבני חמולות מהצפון לא בהכרח יפעלו נגד החות'ים. ביחידות אחרות שמורכבות מבני חמולות שונות, מתפרצים סכסוכים פנימיים שמשליכים על יעילותן.
בכל הנוגע למצב הכלכלי-חברתי, חלה הידרדרות נוספת בדרום תימן. המקור מספר כי חלה עלייה בשחיתות המוסדית. במעמד הבינוני והגבוהה יש תופעה של "בהלה לזהב" - סימן ברור לחוסר אמון במערכת הפיננסית המקומית. אנשים מעדיפים להשקיע את הונם בזהב, ולעתים אף להגר, מאשר לרכוש נדל"ן או להשקיע בכלכלה.
על רקע הצהרות של השלטון הפרו-סעודי בתימן בדבר כיבוש צנעא, המקור מבהיר: "לכבוש את צנעא זה מהלך אפשרי, אך הוא כרוך במרחץ דמים, גם לאחר ריכוך אווירי ממושך". הוא מסביר כי "גורמים סעודים ותימנים מגדירים את החות'ים כבעיה עזתית. הם בודדו אותם, חשבו שהם יכולים להכיל אותם ולהעניק להם צינורות חמצן כלכליים דרך האוויר, הים והיבשה, והם לא ינשכו. הם עשו טעות. החות'ים מזמן אינם מיליציה של חמושים בכפכפים, אלא גוף מאורגן וממושמע".
לדבריו, "לכבוש את צנעא בלי עריפה יסודית של ההנהגה החות'ית וציד בהרים (מקומות המסתור של הנהגת הארגון; ש"ק), ובלי ייבוש ממושך של צפון תימן על ידי ניתוקה מהים, זה מתכון בטוח לוייטנאם, אפגניסטן ועיראק. בוץ. כיבוש שלאחריו תבוא גרילה. הצעד הראשון הוא פחות להתמקד במרכזה של צפון-תימן ואפילו בקווי החזית המסורתיים שלה, שהם גבולותיה היבשתיים, ולתת עדיפות לכיבוש של אזור החוף. זו תהיה מכה אנושה לחות'ים. כמובן, עם ריכוך אווירי פנימה כי הטילים והכטב"מים יומטרו מבפנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו