ניצן אלון: "היינו יכולים להחזיר את כל החטופים אולי שנה קודם"
ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר התייחס למו"מ להשבת החטופים בכנס מקוון שנערך לציון 3 שנים ל-7 באוקטובר • עוד ציין כי "הסיסמאות של ניצחון מוחלט הן שקריות", וכי "היינו יכולים להשיג פחות או יותר את אותו הישג אסטרטגי קודם" • לדבריו, ישראלים רבים איבדו את האמון בצד הפלסטיני: "האכזריות החזירה זכרונות מהשואה" • ביחס לשינוי בתפיסת הביטחון, הביע אלון תקווה שאחרי הבחירות "הרטוריקה תתמתן"

"אני די בטוח שהיינו יכולים, והיינו צריכים, לקצר את המלחמה, להחזיר את כל החטופים אולי שנה קודם" טען הערב (שישי) האלוף במיל' ניצן אלון, ששימש כראש מפקדת השבויים והנעדרים.
עוד טען אלון כי: "ככל הנראה חלק מהחטופים שנהרגו או נרצחו בעזה היו יכולים לחזור למשפחתם בחיים". את הדברים אמר בכנס שנערך באופן מקוון ביוזמת מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, לציון שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר.
מנחה הכנס פנה לאלון ושאל: "היית במוקד של הכול, ואנשים תוהים, במו"מ על החטופים, ברור שיש שיקולים ביטחוניים לגיטימיים מאוד. אבל השאלה שאנשים רוצים לדעת, מה ניצן אלון חושב - האם נתניהו, ראש הממשלה, האם חלק מהשיקולים לא היו קשורים לביטחון ולא קשורים למלחמה?".
בתגובה השיב אלון: "המלחמה הייתה ארוכה מדי. ושוב, הסיסמאות האלה של ניצחון מוחלט הן שקריות. אצל מנהיגים, מנהיגים פוליטיים כמו בני אדם, יש יותר מפרספקטיבה אחת על מה שצריך לעשות. אני מניח שראש הממשלה נתניהו, כמו פוליטיקאים ובני אדם אחרים, בראשו, הוא הסתכל מפרספקטיבה אסטרטגית מסוימת, והייתה לו הפרספקטיבה האידיאולוגית שלו. במקביל, היו לו האילוצים הפוליטיים שלו, ואולי גם עניינים אישיים. והכול מעורב. אי אפשר להפריד ולומר שזה היה השיקול המרכזי וזהו".
"אבל אני די בטוח שהיינו יכולים, והיינו צריכים, לקצר את המלחמה, להחזיר את כל החטופים אולי שנה קודם ולהתקדם, ואולי, אתה יודע, להציל אלפי חיים בשני הצדדים, ורבים, וככל הנראה חלק מהחטופים שנהרגו בעזה או נרצחו בעזה היו יכולים לחזור למשפחתם בחיים" הוסיף אלון.
מנחה הדיון המקוון דיוויד מקובסקי הוסיף ושאל: "רק כדי שיהיה ברור, בזמן שאתה לא מייחס מניעים לעיכוב בקבלת ההחלטות, אמרת שייתכן שזה נבע מסיבות אחרות, משיקולים אחרים, אתה כן חושב שמערך החלטות אחר, יהיו המניעים אשר יהיו, היה יכול לקצר את המלחמה ולהחזיר הביתה חלק מהחטופים בחיים?".
"היה הרבה מתח, אולי סתירה מסוימת, בין יעדי המלחמה, בין חיסול חמאס להחזרת החטופים... אבל אם מסתכלים על מה שקיבלנו אחרי שנתיים של מלחמה אינטנסיבית, אינטנסיבית מאוד, היינו יכולים להשיג כמעט את אותם יעדים אסטרטגיים בנוגע לחיסול כוחו של חמאס הרבה קודם" השיב אלון, והוסיף: "ההסכם שקיבלנו באוקטובר היה מעט טוב יותר ממה שהיינו יכולים לקבל כמה חודשים קודם, אבל לא מפרספקטיבה אסטרטגית. היינו יכולים להשיג פחות או יותר את אותו הישג אסטרטגי".
"חברה בטראומה"
אלון התייחס גם למצבה של החברה הישראלית שלוש שנים אחרי הטבח. "החברה הישראלית היא עדיין חברה בטראומה, ואני מניח ש-7 באוקטובר והמלחמה ישפיעו על האמונות ועל התפיסות שלנו במשך עשורים", אמר. לדבריו, רבים בישראל איבדו את האמון בצד הפלסטיני ובפתרון שתי המדינות. כבר לפני 7 באוקטובר "הרעיון של ניהול הסכסוך, לא פתרון הסכסוך, צבר פופולריות", ואחרי הטבח "העמדות הפכו לקשות הרבה יותר, עם קריאות לצעדים קיצוניים יותר כמו עידוד הגירה מעזה ודחיקת פלסטינים מחלקים מהגדה המערבית".
אלון הסביר את השינוי בכך שחמאס תקף בתוך שטחה של ישראל שלפני 1967, ולכן ישראלים רבים חשו שהסכסוך אינו נוגע רק ליהודה ושומרון ולעזה. האכזריות, שצולמה ושותפה בשידור חי ברשתות, "החזירה זיכרונות מהשואה". "חטיפת נשים, ילדים וקשישים יצרה פחד עמוק וגרמה לאנשים להרגיש שאין פרטנר, אין פרטנר לשלום", אמר, "מה שמקשה על רבים להפריד בין חמאס לפלסטינים מן השורה".
לדבריו, גם החשיבה הביטחונית השתנתה, וכיום היא נשענת על אזורי חיץ בעזה, בלבנון ובסוריה. אלון הביע תקווה שאחרי הבחירות "הרטוריקה תתמתן", והוסיף שהוא מאמין ש"עם הזמן תהיה גם הבנה עמוקה יותר של גבולות השימוש בכוח".
"המחאות נתנו לי כוח"
מקובסקי שאל את אלון גם על המחאות למען החטופים. "ברמה האישית, לראות הרבה מאוד אנשים מסורים שהתגייסו כדי להחזיר את החטופים הביתה נתן לי את הכוח להתמודד עם התקופה הכואבת הזאת", אמר אלון.
"אבל ישראל צריכה הנהגה שמסתכלת על המציאות כפי שהיא ומציעה תקווה אמיתית, לא אשליה, לא הנהגה שנשענת על סיסמאות כמו ניצחון מוחלט, אלא כזו שמספקת תוכנית מציאותית ומאוזנת כדי להתמודד עם האתגרים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים שלנו".
לדבריו, למרות ש"אנחנו מדברים הרבה על הפסימיות כלפי היחסים הישראליים-פלסטיניים", התקדמות בלבנון ובסוריה עשויה להיות הצעדים הראשונים ליצירת "תקווה חדשה ואופטימיות חדשה בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי הרחב".
הדברים נאמרו בדיון מקוון שקיים מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון לקראת ציון שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, בהנחיית דיוויד מקובסקי, ובהשתתפות השליח האמריקני לשעבר דניס רוס, ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה ועמית מחקר במכון ויועץ לצוות המו"מ הפלסטיני עם ישראל בעבר ע'ית' אל-עומרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו