המחיר עולה גם בישראל: הברית האזורית החדשה נגד איראן

האם המפגשים של ראש הממשלה נתניהו באבו דאבי בראשית השבוע היו חלק משגרת פגישות תיאום בטחוניות בעיקרן, או מבשרות על מהלך מדיני אזורי מרחיק לכת שישראל חלק מרכזי ממנו? ובכן, גם ובעיקר גם, כלומר פגישת תיאום בטחונית מדינית חשובה עם האמירויות ולצידה הנחת התשתית המדינית לרשת שיתוף פעולה אזורית הכוללת מדינות שבשלב הזה אין להן קשר דיפלומטי עם ישראל.

לפי שלושה מקורות דיפלומטיים מאזורנו ומעבר לאוקיינוס, הפגישה נולדה ביוזמה אמריקנית דווקא, לאחר פניות של כמה מדינות מהאזור להבין לאן לוקח הנשיא טראמפ את המלחמה. שתי בנות הברית המרכזיות של האמריקנים באזור: ישראל, האמריקנים בדרג צבאי ודיפלומטי והאמירויות הובילו את המפגשים, והיו יותר משניים.

מפגש אחד היה בין נתניהו למוחמד בין זאיד שליט האמירויות והמנהיג הערבי הקרוב ביותר לישראל. על הפרק חיזוק השתפ הבטחוני ובחינת בקשות של האמירויות בהיבט הזה אבל גם ובעיקר החלפת דעות ותיאום מדיניות בהקשר של איראן.

ישראל והאמירויות מאוחדות בדעה שהמלחמה צריכה להסתיים בכניעה מוחלטת של המשטר שמשמעה הסרת האיום האיראני, גרעיני, צבאי ככלל ואחר לרבות השיט החופשי בהורמוז. הקו המשותף הזה עלה בחלקו גם במפגשים שאחר כך ביום ראשון בנוכחות הנציגות האמריקנית והנציגים מהמדינות האחרות שהשתתפו.

ההכנה למפגשים הללו הגיעה הן מהאמריקנים והן מהאמירויות, שמקדמת את הרחבת התיאום האזורי המשותף שלו שותפה ישראל. כלומר המיקום באבו דאבי למפגש הרחב אינו מקרי, מוחמד בין זאיד הוא ברוקר חשוב של ישראל בעולם הערבי הוא לא ממתין לסעודיה אלא לוקח את ההובלה.

בין המדינות שהשתתפו היו לבד מנציגות מרוקאית בכירה גם בכירים מכוויית ועומאן. כוויית מוזכרת כאפשרות הבאה לכניסה להסכמי אברהם, בין השאר בעקבות סיוע ישראלי להגנתה מהתקיפות מאיראן באמצעות סנטקום.

עוד סוגיה מרכזית הייתה ההסלמה בתימן והאיום מצד החות'ים. בישראל היום חשפנו את הפניה הסעודית - בתיווך האמריקנים - לישראל לסיוע מודיעיני. ככל שנחתן לפרסם, סיוע כזה ניתן גם אם לא בהיקפים שביקשו הסעודים. נתניהו קיבל מסר בסוגיה במהלך המפגשים. והכיוון הכללי יהיה הרחבת הסיוע ככל שהאיום יגבר ובסעודיה חוששים לא רק מחסימת באב אל מנדב אלא גם מניסיון של החות‘ים לפלוש קרקעית לצפון הממלכה.

במסגרת הפורום המורחב מדינות נוספות דיברו על הצורך בהסתייעות בטכנולוגיות הישראליות להגנה על אינטרסים אסטרטגיים כמו בארות ומתקני הנפט.

אחד מהנציגים אמר כי איום על משק הנפט העולמי מעלה את המחירים לא רק בארהב אלא גם בתל אביב. וזה, היכולות הטכנולוגיות של ישראל הולך ומסתמן כאחד מהכלים האסטרטגיים/מדיניים החשובים של ישראל.

ברקע המפגש, סוגיית הנפט נמצאת בשיאו של מפנה חיובי. לפי נתונים מאומתים, היצוא מהמפרץ של נפט גולמי ומזוקק מגיע ליותר מ 70 אחוזים מהיצואשל לפני המלחמה, ומנגד יצוא הנפט של איראן הגיע לאפס. יש עדיין מספר מצומצם של מיכליות איראניות נושאות נפט שיצאו טרם ההסלמה האחרונה לאוקיינוס ההודי, אבל בתוך שבוע, כך לפי שר האוצר האמריקני סקוט בסנט, גם הנפט הזה יאזל ואיראן תאבד לחלוטין את מקור ההכנסה העיקרי שלה. למהפך הזה תרמו שני ארועים חשובים:

1. ארה"ב יצאה למתקפה ייעודית ב-1 בספטמבר נגד מתקנים איראניים ששימשו אותם לפגוע בספינות, כמו מכ"מים. בלעדיהם, האיראנים לא מצליחים לאתר בזמן את המיכליות העוברות בנתיב הדרומי הקרוב לעומאן.
2. האמריקנים מאבטחים באופן הדוק את המיכליות והם שכנעו חברה מקוריאה הדרומית סינוקור, לבצע את רוב ההעברות מהמפרץ והחוצה. שם הנפט מועבר למיכליות מהציים של המפרציות ומשם בעיקר למזרח.

המחירים שנמצאים עדיין ברמה גבוהה יחסית סביב 100 דולר, צפויים לכן לרדת גם אם לא בקצב שהנשיא טראמפ מייחל לו לפני בחירות האמצע.

למחיר הגבוהה יש כמה גורמים, ראשית, לא כל היקף היצוא מלפני המלחמה חזר, ובנוסף איראן יצאה כאמור משוק היצואניות. כמו כן, מדינות רבותהשתמשו במלאי חירום והן רוכשות כמויות גדולות כדי למלא אותם בחזרה. המחיר משקף גם את האיום הקיים עדיין מאיראן על תשתיות הנפט במפרץ.