הניסיון של קטאר להתנער מאחריותה למימון חמאס מהווה סימן חיובי. לאחר כמעט שני עשורים שבהם עטתה את גלימת המתווכת, האמירות נדחקה למגננה, כפי שמעידה גם העברת ישיבות הנהגת חמאס מדוחא לאיסטנבול. לראשונה, המשטר הקטארי משלם בפגיעה תדמיתית על מעלליו ומבצע בקרת נזקים. זהו הישג משמעותי בזירה הבינלאומית, שבה הכסף הקטארי מחלחל לכל פינה.
בעקבות כתבה נרחבת ב"ניו יורקר", שחשפה מסמך שלל עזתי ובו הודה בכיר בחמאס ב-2019 כי הכסף הקטארי הוא עורק החיים של הארגון, פרסמה דוחא הכחשה גורפת והאשימה את ישראל. קטאר טענה שמדובר במסמך מזויף ושכל הכספים הועברו בתיאום עם הישראלים – מפגן של צביעות והתנערות מאחריות לאחר שהעניקה לישראל "סוס טרויאני".
המענקים הקטארים נועדו לכאורה לתמיכה בתשתיות ובמיזמים אזרחיים, אך בפועל אפשרו את בניית מכונת הטרור שהופעלה ב-7 באוקטובר. עוד לפני תפיסת השלטון ב-2007, הזרים המשטר הקטארי מיליוני דולרים לרצועה, כולל מענקים לתשלום משכורות במערכת החינוך של הרשות – מערכת שכללה תכנים אנטישמיים ותומכי טרור.
ב-2012, עם ביקור האמיר הקטארי בעזה, התרחבה הזרמת הכספים. קטאר הציגה מענק של 407 מיליון דולר לבניית מיזמי דיור ותשתיות, ובפועל לקחה על עצמה את ניהול הפיתוח האזרחי. הדבר פינה לחמאס משאבים אדירים לבניית מנהרות, אימונים, רכישת אמל"ח וביסוס מנגנוני השליטה באוכלוסייה.
לאורך השנים הועברו עשרות מיליוני דולרים במסווה של "סיוע חירום", שיקום נזקי לחימה, תגמול פקידים ואספקת חשמל. כספים אלו הוזרמו למערכות ולגופים שיושבו ונשלטו על ידי נאמני חמאס, ובכך הפחיתו את הלחץ הכלכלי והפוליטי הפנימי מעל שלטון הטרור.
החל מ-2019 הוכפלו המענקים והגיעו למאות מיליוני דולרים בשנה, שהועברו במזוודות מזומנים. גם כאשר שונה המנגנון בתקופת ממשלת בנט-לפיד והכסף הועבר בצורת תלושי או"ם, חמאס לא התקשה למסות את הסיוע ולחלקו לתומכיו.
במצטבר, העבירה קטאר לעזה מעל מיליארד דולר גלויים, לצד כספים נוספים שהועברו ישירות לזרוע הצבאית. ממשלות ישראל אפשרו לזרימה זו להימשך כמעט ללא הפרעה. גם כיום ממשיכה קטאר להעביר סיוע הומניטרי שמתורגם בפועל למשאבים עבור חמאס.
קטאר הוליכה שולל את ישראל כשהציגה את עצמה כגורם מייצב, בעוד שבפועל גידלה את מפלצת הטרור. לצד התמיכה הכלכלית, העניקה קטאר לחמאס גב תקשורתי נרחב באמצעות רשת "אל-ג'זירה", ואף סיפקה אבטחה צמודה וחסות לבכירי הארגון בדוחא.
הדיון באזהרות שהועברו לדרג המדיני מפספס את העיקר: הצמרת הישראלית הייתה שבויה בקונספציה עמוקה ולא האמינה שסינוואר יממש את הצהרותיו להכחדת ישראל. ירושלים נלכדה באשליה שניתן להכיל את חמאס ולהתנהל לצדו, בשעה שכוחו הצבאי הלך ונבנה מתחת לפני השטח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו