נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר היום (שבת) בדבלין כי החות׳ים פנו לוושינגטון וביקשו שארה"ב לא תפעל נגדם, זאת לאחר שלפי ״אקסיוס״ דחה את בקשתו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לתקוף את הארגון. ״הם לא רוצים שנרדוף אחריהם. הם התקשרו, הם דיברו איתנו, והם לא רוצים שנעשה את זה. הם היו מעדיפים הרבה יותר שלא נהיה מעורבים״, אמר טראמפ.
הוא גם התייחס לשליטה של החות׳ים במצרי באב אל מנדב והמצור הימי שהטילו על סעודיה ואמר: ״הם מעבירים את רוב הספינות. יש רק מדינה אחת שהם לא מרוצים ממנה. נסדר את זה״.
על התקיפה שהשביתה את צינור הנפט האסטרטגי, שהפך מאז פרוץ המלחמה לעורק הייצוא המרכזי של סעודיה בעקיפת מצר הורמוז, אמר טראמפ כי איראן היא ככל הנראה האחראית. ״אני חושב שכן, כנראה שכן״, השיב כשנשאל על כך. הצינור, שקיבולתו כ-7 מיליון חביות ביום, נפגע בבוקר יום חמישי מכטב״מים ששוגרו מעיראק לעבר מקטעים באזורי ריאד ומדינה, ולפי משרד החוץ הסעודי נגרמו במקום פציעות ונזק. חשיבותו רק גדלה במהלך המלחמה, ולפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית הכפילה סעודיה עד תחילת יוני את הייצוא מנמל ינבוע ליותר מ-5 מיליון חביות ביום.
Trump on Yemen:
— Clash Report (@clashreport) September 12, 2026
Houthis called us and they don't want to fight with us.
They let us know they don't want us to go after them.
They are letting most ships go through. pic.twitter.com/TtaxuR0PXz
טראמפ המשיך לטעון כי ארה״ב שולטת במצר הורמוז, וטען כי המהלך הפתיע את כולם. ״אנחנו שולטים, כידוע לכם. שלטנו במצר הורמוז בעוצמה רבה מאוד, ואף אחד לא ראה את זה מגיע״, אמר, ״זה מצור ימי מדהים. אנחנו מוציאים משם הרבה סירות, בממוצע 25 סירות ביום, רובן בלילה״.
בהמשך נשאל טראמפ מתי תסתיים המלחמה באיראן, והשיב כי הדבר צפוי לקרות בקרוב מאוד, ״ככל הנראה מיד אחרי בחירות האמצע״ שייערכו בנובמבר. לדבריו, האיראנים ״מנסים להחזיק מעמד כמה שיותר זמן כדי לסבך את הבחירות, אבל אני חושב שאנשים מבינים את זה״. טראמפ הוסיף כי ״כשזה יקרה, מחירי הנפט יצנחו״, וחזר על עמדתו שלפיה לא יהיה לאיראן נשק גרעיני, עמדה שהגדיר ״פשוטה מאוד״.
בהמשך נשאל טראמפ מה יאמר לגבי הטענות האיריות ל״רצח עם״ בעזה. ״כיבינו את השרפה״, השיב, והוסיף כי בזכות ארה״ב הושבו כל החטופים וכי וושינגטון אפשרה ״סוג של שלום״. ראש הממשלה האירי מיהאל מרטין התערב ואמר כי העלה בפניו את הצורך בהמשך הסיוע ההומניטרי לרצועה. ״נדאג לזה, בהחלט״, השיב טראמפ.
הפגישה הראשונה של טראמפ בדבלין הייתה עם נשיאת אירלנד קת׳רין קונולי, פוליטיקאית מהשמאל האירי, מבקרת חריפה של ארה״ב, הנשיא טראמפ וישראל.
בקמפיין הבחירות שלה אמרה כי טראמפ מתנהג כמו בריון, וב-2019, בביקורו הקודם כנשיא, היא הפגינה נגדו מחוץ לנמל התעופה שאנון. קונולי נחשבת גם לאחד הקולות העוינים ביותר לישראל באירופה, אף יותר מקודמה בתפקיד מייקל היגינס. היא אמרה בעבר כי חמאס הוא ״חלק ממרקם החיים של העם הפלסטיני״, ובמאי האחרון, לאחר שאחותה נעצרה בפעולת חיל הים לעצירת המשט לעזה, אמרה כי היא ״גאה מאוד״ בה.
עם זאת, תפקיד הנשיא באירלנד הוא סמלי ברובו. קונולי קיבלה את פניו של טראמפ במדרגות ארמון הנשיאות והזמינה אותו לחתום בספר האורחים, ולאחר מכן נערך לו משמר כבוד והושמעו ההמנונים של שתי המדינות.
הרגע שעשוי עוד להתגלות כתקרית דיפלומטית נוספת הגיע כשטראמפ נשאל על איחודה של אירלנד. הוא השיב כי אינו רוצה ״לגרום לבעיות״, אבל היה "שמח לראות אותה מאוחדת״. לדבריו יש לו חברים בשני הצדדים, איחוד כזה ״יקרה בסופו של דבר״. ״לבריטניה יהיה מה לומר על זה״, הוסיף, ״אבל איך זה יכול להיות רע?״.
לפי כתב ה-BBC באירלנד, בקרב העיתונאים שנכחו במקום נשמעה אנחת הפתעה, ואיש לא ציפה לאמירה הזו.
מעמדה של צפון אירלנד מוסדר מאז 1998 ב״הסכם יום שישי הטוב״, שקבע חלוקת שלטון בין הפרוטסטנטים המבקשים להישאר חלק מבריטניה לבין הקתולים המבקשים להתאחד עם דבלין, וקבע כי איחוד ייתכן רק בהסכמת רוב בשני צדי הגבול. ההסכם הגיע לאחר כשלושה עשורים של סכסוך עקוב מדם שזכה לשם ״הצרות״ (The Troubles).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו