"ככה לא נחזיק מעמד": הדאגה מהמשבר הכלכלי באיראן - והמכה שמכינה ארה"ב

בעוד מחר (ראשון) צפוי ממשל טראמפ להכריז על מה שהגדיר מזכיר האוצר סקוט בסנט כ"סנקציות הכבדות ביותר בהיסטוריה" נגד איראן, אתמול שער העיתון האיראני "סאזנדגי", המזוהה עם המחנה הרפורמיסטי, הצליח לזקק את הלך הרוח בקרב תומכי הפשרה בצמרת המדינה שחוששים מהמחירים הכלכליים של המשך המערכה.

"ייצוא הנפט: אפס", הכריז העיתון בכותרת הראשית, מעל דבריו של נגיד הבנק המרכזי עבדולנאסר המתי, שאמר ביום רביעי בראיון לטלוויזיה הממלכתית כי "זו עובדה שאנחנו לא מייצאים נפט". בראש העמוד הובאה הצהרת הנשיא מסעוד פזשכיאן, "המלחמה חייבת להסתיים", ולצדה אזהרת יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, "כך לא נחזיק מעמד".

קאליבאף אמר את דבריו ביום חמישי בפני אנשי עסקים איראנים ועיראקים. "כמה שיהיה לנו כוח צבאי, לא נחזיק מעמד אם העם רעב ואין לנו תזרים כספי, צמיחה כלכלית וייצור לאומי", אמר, והוסיף כי "עלינו לגבש תוכניות להתמודדות עם הסנקציות הבלתי צודקות כדי שנוכל להתגבר עליהן".

פזשכיאן, שנאם למחרת בטהרן, אמר כי "עדיף שנסיים את המלחמה היום, כשאנחנו במצב של כוח וכבוד וכל העולם מכיר בניצחון שלנו". את עיקר נאומו הקדיש הנשיא להגנה על ההסכם מול ארה"ב, שאותו תיאר כ"מכובד ובעל ערך", על רקע הביקורת הקשה שספגה ממשלתו מצד הגורמים הניציים בטהרן. "לא ימצאו בהסכם הזה אפילו סעיף אחד שמעיד על כניעה, כל ההתחייבויות מוטלות על הצד השני", אמר, ויצא נגד מבקריו מבית: "יש כאלה שיושבים מחוץ למגרש, ומכיוון שאינם יודעים באיזה מצב נמצאת הממשלה, הם מחווים דעה ומנתחים בלי חשש. שום סבל וקושי לא הגיע אליהם, ואחר כך הם מדברים על יוקר המחיה".

ירידה של 90% בייצוא הנפט

לעומת החשש של הרפורמיסטים מאיבוד מה שהם רואים כהישגיה של המערכה הצבאית שניהלה איראן, בעיתונים אחרים השתדלו להפגין אדישות. "האמשהרי", עיתונה של עיריית טהרן, פרסם תמונה של טראמפ מכוון אקדח שהכותרת מצהירה כי הוא ריק, ובהמשך נטען כי האיום האמריקני נתקל ב"לא" נחרץ מצד סין ורוסיה. "ג'אם ג'ם", המזוהה עם רשות השידור הממלכתית, הציג קריקטורה של טראמפ שוקע בחול טובעני.

ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, האלוף עלי עבדאללהי, הבטיח ביום שישי כי הכוחות "יגיבו לאיומים החדשים של האויב בתגובות מוחצות, מענישות והרסניות", ולמחרת פורסם בתקשורת האיראנית כי ביקר באתר תת-קרקעי לייצור טילים.

הנתונים ברורים למדי: לפי נתוני חברת המודיעין העסקי Kpler, איראן העמיסה החודש כ-287 אלף חביות נפט ביום, לעומת כשני מיליון חביות ביום לפני המלחמה. 

המעקף "האפל" של חסימת מצר הורמוז

סימן נוסף למחסור התקבל השבוע בשוק: ההיצע האיראני לקונים הסינים עבור חוזי ספטמבר ואוקטובר ירד לעומת החודשים הקודמים, ונפט איראני, שנמכר לסין בדרך כלל בהנחה, מוצע כעת בתוספת של 2 דולר לחבית מעל מחיר השוק, כך לפי שלושה מקורות בענף שדיברו עם רויטרס.

מיכלית דלק עוברת בצד העומאני של מצר הורמוז

מרכז הסטטיסטיקה האיראני, גוף ממשלתי, מדד ביולי אינפלציה של 87.9% בהשוואה לאותו חודש בשנה שעברה, ובסעיף המזון נרשמה עלייה בכ-128% ביחס לשנה שעברה.
המלחמה, כבר כמעט ונשכח, הפכה להיות "מלחמת מצר הורמוז" - והדרישה האיראנית להכרה בריבונותה עליו גם הובילה לפיצוץ המגעים להסכם שיסיים את המלחמה.

ביום שישי, ברקע הדיווחים על הצלחה אמריקנית להגדיל את היקפי התנועה במצר דרך הנתיב העומאני, הצהיר הנשיא דונלד טראמפ כי "יש לנו שליטה מוחלטת בכל האזור הזה בכל הנוגע למצר הורמוז, וזה אומר עמוק לתוכו, לשטחי היבשה", והוסיף על איראן: "הם היו רוצים מאוד לעשות עסקה, אבל לדעתי הם לא מוכנים לעסקה הנכונה".

לפי CNN, ובהמשך לדיווחים בתקשורת המערבית וגם ב"היום", חברות הנפט של סעודיה, כווית, קטאר ואיחוד האמירויות שוכרות מכליות, מכבות את משדריהן ומעבירות את הנפט בלילה מהמפרץ הפרסי דרך המצר אל מפרץ עומאן, שם הן פורקות את המטען אל מכליות של הלקוחות וחוזרות פנימה, כל זאת בליווי הצי האמריקני. כך עברו נטל הביטוח היקר והסיכון הפיזי מהתקפות איראניות מחברות הספנות המסחריות אל ממשלת ארה"ב ואל יצרניות הנפט עצמן.

לפי נתוני Kpler, כ-80% מהתנועה במצר בשבועיים האחרונים היתה "אפלה", בנתיב החולף סביב חופי עומאן והמתרחק מאיראן ככל האפשר. מזכיר האנרגיה האמריקני כריס רייט מסר כי הצבא האמריקני מסייע להעביר במצר ממוצע שבועי של 8 מיליון חביות ביום, לעומת יותר מ-20 מיליון לפני המלחמה.

המסר האמריקני: "אתם איתנו או שאתם נגדנו"

מה שכונה "D-Day כלכלי" על ידי הנשיא אינו אמור להיות סבב של סנקציות שניוניות על איראן, כלומר לחץ על מי שעדיין סוחר איתה. טראמפ כתב בפוסט שבו הכריז על התוכנית על יעדיה: "הברחות נפט, קווי החלפה, העברות מזומנים, בתי חלפנות, רישומי ספינות, חברות קש, כל זה צריך להיפסק עכשיו", והזהיר כי כל מדינה שתאפשר למוסדותיה הפיננסיים, לעסקיה, לשדות התעופה או לגופי הממשל שלה לספק לאיראן "חבל הצלה מכל סוג שהוא" תספוג "השלכות כלכליות עצומות".

בסנט, שיציג את הפרטים מחר בשעה 21:00 שעון ישראל, הגדיר זאת כ"מכה כפולה" של מצור וסנקציות יחד, וכ"בידוד הכלכלי המתואם הגדול ביותר בהיסטוריה של העולם".

לדבריו, המסר לבעלות הברית הוא "אתם או איתנו או נגדנו", והוא אף הצהיר כי המהלך "יעבוד ויפיל את המשטר הזה", אמירה חריגה ביחס למטרה שהממשל ניסה להתנער ממנה לאחר כישלון השלב הראשון של המלחמה.

הכתובת המרכזית היא סין, שקונה את מרבית הנפט האיראני ומספקת לו את התמיכה הכלכלית המרכזית. בסנט לא הסכים לומר אם בייג'ין תיכלל ברשימת הנפגעות, אך רמז כי "הסינים מקבלים 50% מהאנרגיה שלהם מתוך המפרץ, אז זה ישרת אותם היטב להצטרף לתוכנית". למרות זאת לא ברור לכמה שיתוף פעולה תזכה ארה"ב, שאיימה לאורך השנה האחרונה במכסים כנגד כמעט כל מדינה בעולם, וכן לא ברור עד כמה תצליח לכפות זאת עכשיו גם על מדינות יריבות כמו רוסיה, סין וכדומה.

בנוסף, לא רק המשטר באיראן מתמודד עם קשיים פנימיים. טראמפ עצמו ניצב בפני מערכת בחירות אמצע קריטית בנובמבר, כשהוא סובל משיעור התמיכה הנמוך ביותר בכהונתו. לפי סקר רויטרס/איפסוס שפורסם בתחילת השבוע, רק 33% מהאמריקנים מרוצים מתפקודו, לעומת 64% שאינם מרוצים.

הנתונים מגיעים על רקע מה שהציבור האמריקני רואה כפגיעה ישירה בו בעקבות המלחמה: מחיר הדלק הממוצע נותר מעל ארבעה דולרים לגלון לאורך כל הקיץ, לעומת פחות משלושה דולרים יומיים לפני שהחלה. 80% מהנשאלים סבורים שהמעורבות האמריקנית באיראן "תימשך תקופה ארוכה", ובהם 71% מהרפובליקנים, ורק אחד מכל חמישה סבור שהמלחמה היתה שווה את המחיר. לראשונה מזה כעשור, יותר מצביעים מעדיפים את הדמוקרטים על פני הרפובליקנים בניהול הכלכלה.