הוויתורים המסוכנים של טראמפ לאיראן - והרווח שעשויים לגרוף בארה"ב

לצד נייר 14 הנקודות לסיום המלחמה, יש בין איראן לארה"ב בשיתוף קטאר הבנות נוספות שלא ייחשפו בשלב הראשון. הגרסה שפורסמה בתקשורת של הנייר כבר הוכחשה על ידי הבית הלבן - ויותר מכך הנשיא דונלד טראמפ טען כי היא אינה הסופית - אבל לפי גורמים דיפלומטיים מהמפרץ ומארה"ב, הוא בהחלט משקף את רוח ההסכמות.

שני הוויתורים העצומים של ארה"ב שמגיעים כמעט ללא תמורה מעשית של איראן הם בסעיפים 5 ו- 7. הראשון פתיחה, מלאה של הורמוז מהמצור האמריקני, ולצד זה הוויתור הלא יאמן של פטור מהעיצומים על יצוא הנפט, כלומר זרם של הכנסות של מיליארדי דולרים למשמרות המהפיכה החולשות על סחר הנפט.

אתמול פרסמנו כי איראן ממהרת לחתום על חוזי יצוא קצרי טווח עם מדינות נוספות זולת סין, הרוכשת העיקרית בתקופת העיצומים, ומדובר במדינות המזרח הרחוק, הודו, יפאן וקוריאה הדרומית. בסעיף השני מתחייבת ארה"ב להסיר את כל העיצומים נגד איראן מכל סוג. שוב ויתור מראש שאמנם מותנה ביישום ההסכם העתידי אבל גם בהסכם הקודם ה JCPOA של אובמה ושות' זה שטראמפ אוהב לבקר, לא היה ויתור גורף שכזה.

וכאמור, לצד הנייר יש גם הבנות והסכמות שעליהן דובר במגעים בתיווכה של קטאר. לפי הגורמים הדיפלומטיים, במסגרת אותה קרן השקעות של 300 מיליארד דולר ישתתפו חברות אנרגיה אמריקניות. הכוונה היא שחברות אלה יכנסו לענף הנפט והגז האיראני, ויפתחו בין השאר את שדה הגז העצום פארס, הגדול בעולם.

השדה הזה משותף גם לקטאר וממנו עיקר רווחיה והכנסותיה. לפני יותר מעשור היא חתמה עם איראן על הסכם לפיתוח הצד האיראני אך ההסכם לא מומש. באיראן זעמו על קטאר, האשימו אותה בגזילת הגז המשותף ובמלחמה אף הפציצו את אחד ממתקני הגז, וקטאר כאן מנסה לתקן את הסוגיה.

כן דובר על כניסה של חברות אמריקניות למהלך של חידוש ומודרניזציה של מתקני הפקת הנפט והקמת כמה בתי זיקוק מתקדמים באיראן. כיום איראן מזקקת חלק קטן בלבד מהנפט שהיא מפיקה, ובשל כך נאלצת לרכוש ביבוא נפט מזוקק לתחנות הכוח לתעשיה ולתחבורה. הממשל האמריקני כבר החל לעניין חברות אמריקניות בנושא. בנוסף דובר גם על הבטחה לרכש של מינרלים נדירים המצויים באיראן ונחוצים לתעשיות המתקדמות.

נציין כי המתווך הקטארי המרכזי במהלכים הללו היה עלי אל ד'ואדי, מאעכר שידו בכל, והשליח של המשטר בקטאר למשימות מיוחדות. בין השאר נקשר שמו למתן שוחד לאינספור אישים וארגונים כדי להביא לאירוח המונדיאל בקטאר, הוא מעורב עמוקות בחברה האמריקנית בהשקעות ובתרומות למוסדות חינוך והיה גם מעורב במהלכים של התשלומים והתרומות שהועברו לעזה, ממזוודות הכסף ועד לאספקת נפט סולר וסחורות אחרות. חלק לא קטן מאלה שימש להתחזקות חמאס ברצועה.

אבל כמו חלקים ניכרים במזכר ההבנות ובהסכמות הכל נמצא עדיין בגדר תכניות הנתונות תחת סימני שאלה כבדים. ערן אפרת, יזם ישראלי המעורה במשק האנרגיה העולמי, אמר ל"היום" כי ספק רב אם חברות אמריקניות ירצו להיכנס להרפתקה מסוג זה באיראן. לדבריו החברות האלה כבר נכוו בוונצואלה ומחפשות שלטון יציב, לא דיקטטורי, כזה שאין סכנה שילאים את התעשייה.

הוא מטיל ספק גם בסיכויים לרכש אמריקני של המינרלים הנדירים שכן לאיראן חוזים בלעדיים עם סין בתחום הזה. אפרת מעריך כי בטווח זמן ארוך שום חברה מערבים לא תיכנס להשקעות באיראן בשל חוסר היציבות, המלחמות האזוריות והמשטר וכן בשל העיצומים האירופים שעדיין קיימים. הדברים מקבלים חיזוק מהאיחוד האירופי שכבר הודיע כי לא יסיר את העיצומים עד למילוי כל ההתחייבויות האיראניות בסוגיית הגרעין וגם בהקשר של הפסקת האיום הצבאי על מדינות האזור.

האינטרס האירופי

דיפלומט אירופי אמר ל"היום" כי אף שטראמפ מאוד רוצה את זה, אירופה לא מחוייבת למו"מ שלו ולמזכר ההבנות. "אנחנו לא נמצאים בשולחן, האינטרסים שלנו לא בהכרח חופפים לאמריקנים ולא נקיים החלטות שיתקבלו בלי לשתף אותנו".

את אירופה מעניינת היציבות האזורית, משמע הפסקת התמיכה של איראן בארגוני הטרור ובראשם חיזבאללה המונע הגעה להסכם לבנוני ישראלי. וגם מעבר חופשי ללא אגרות ובעיקר ללא איום איראני לסגור את הורמוז בכל פעם שיחפוץ בכך.

בתוך כך, ארה"ב, איראן והמתווכות דנות על האפשרות לקיים את החתימה של מזכר ההבנות באופן אלקטורני מוקדם, ייתכן וכבר היום, במקום הטקס שתוכנן להיערך ביום שישי בשווייץ, כך מדווח האתר "אקסיוס" מפי מקור דיפלומטי מאחת המדינות המתווכות וגורם נוסף שמעורה בפרטים.

בעבר מסר בכיר בבית הלבן בתדרוך לעיתונאים כי החתימה הדיגטילית כבר התרחשה, והאירוע שמתוכנן ליום שישי הוא סמלי בלבד ואמור לסמן את תחילתו של המשא ומתן בין הצדדים להסכם סופי