מהו מפעל פטרוכימי, ומדוע הוא חשוב לתעשייה של משטר הטרור?

דובר צה"ל אישר הבוקר (שני) כי חיל האוויר בהכוונת אמ"ן תקף מספר יעדים במתחם הפטרוכימי "קארון" במאהשהר שבדרום-מערב איראן, סמוך לגבול עם עיראק. לא מדובר בפעם הראשונה שמפעלים פטרוכימים באיראן מותקפים, בשל היותם דו-שימושיים. אז מהו בכלל מפעל פטרוכימי? ומדוע הוא חשוב לתעשייה הצבאית של משטר הטרור בטהרן?

ייצור "אבני הבניין" של התעשייה

במילים פשוטות, תעשייה פטרוכימית לוקחת חומרי גלם טבעיים - כמו נפט וגז טבעי - ובתהליכים של בישול ועיבוד כימי, הופכת אותם לחומרים שמרכיבים את החיים של כולנו. במקום סתם לייצר דלק לרכבים, המפעלים הללו מייצרים את "אבני הבניין" של התעשייה: הפלסטיק, הגומי של הצמיגים, דשנים לחקלאות, חומרי ניקוי ואפילו תרופות.

מדינה שאין לה תעשייה פטרוכימית עצמאית, תלויה לחלוטין בייבוא של כמעט כל מוצר בסיסי. עבור איראן, שחיה תחת סנקציות בינלאומיות כבדות, מפעלים אלו הם צינור חמצן שמחזיק את המדינה בחיים.

מפעל "קארון"

בתוך מתחם הענק של מאהשהר, המפעל הפטרוכימי בקארון (Karoon Petrochemical Company) בולט במיוחד. מדובר במתקן מתקדם וייחודי המשתרע על פני כ-34 דונם בתוך האזור הכלכלי המיוחד הפטרוכימי.

המפעל, שהוקם בתחילת שנות האלפיים והחל את ייצורו המסחרי המלא בשנת 2008, עשה היסטוריה כשהפך למפעל הראשון במזרח התיכון כולו שמייצר איזוציאנטים - חומרים כימיים מתקדמים בעלי ערך כלכלי רב. קארון פועלת כחברת בת של התאגיד הממשלתי "Persian Gulf Petrochemical Industries Company", ונחשבת באיראן למפעל "מבוסס ידע" טכנולוגי גבוה, שאף זכה בעבר בפרסים לאומיים יוקרתיים על ניהול פיננסי ותעשייתי.

כושר הייצור של מפעל קארון הופך אותו לחוליה קריטית בשרשרת האספקה המקומית והאזורית. לפי המידע באתר הרשמי של המפעל, המפעל מייצר מדי שנה כ-40,000 טונות של החומר טולואן דיאיזוציאנט (TDI) וכ-40,000 טונות נוספות של מתילן דיפניל דיאיזוציאנט (MDI).

חומרים אלו מהווים את אבני הבניין העיקריות וההכרחיות של תעשיית הפוליאוריתן - משפחה רחבה של חומרים פלסטים שיש בהם שימוש רב גוני - מספוגים למזרן של מיטה, ועד חומר בידוד לשמירה על הקור במקרר.

הגדולה של החומר הזה היא השילוב המנצח שלו: הוא קל משקל בצורה יוצאת דופן, אבל אפשר להקשיח אותו כך שיהיה חזק ועמיד במיוחד. מפעל "קארון" הוא ספק מרכזי של "חומרי הקסם" הכימיים שבלעדיהם אי אפשר לייצר את הפלסטיק והספוגים הללו באיראן.

בנוסף למוצרי הדגל הללו, לפי המידע הרשמי של המפעל, האתר מפיק כ-30,000 טונות של אנילין, למעלה מ-92,000 טונות של חומצה חנקתית, לצד חומצה כלורית, ניטרובנזן ותמיסות ניקוי ואקונומיקה. המפעל הפחית משמעותי את תלותה של איראן בייבוא חוץ.

למקרר הביתי - או ישירות לטילים

הסיבה שמתקנים כמו קארון נמצאים על הכוונת, טמונה בעובדה שהצבא האיראני זקוק בדיוק לאותם חומרים אזרחיים, כדי לבנות את מכונת המלחמה שלו. על פי דוחות מודיעין ורשימות פיקוח בינלאומיות על חומרים דו-שימושיים, החומרים שמייצר מפעל קארון חיוניים לתעשיית הנשק האיראנית, כתוצאה מכך, על תעשייה הזו יש סנקציות כבדות של מחלקת המדינה ומשרד האוצר האמריקני.

בניית רחפנים וכטב"מים: בגלל שהפוליאוריתן הוא פלסטיק קל מאוד וחזק מאוד, תעשיית הנשק האיראנית משתמשת בו כדי לבנות את הגוף והכנפיים של הכטב"מים. המשקל הקל מאפשר לכטב"ם לטוס למרחקים ארוכים יותר.

בידוד רכבי הטיל: טילים בליסטיים סובלים מרעידות אדירות ומחום קיצוני בזמן השיגור. קצף הפוליאוריתן משמש כ"שכבת מגן" העוטפת את הרכיבים האלקטרוניים העדינים בתוך הטיל, ומונעת מהם להתרסק או להישרף.

חומרי נפץ: חלק מהכימיקלים שמיוצרים במפעל הם "דו-שימושיים". המשמעות היא שבעזרת שינוי כימי קל, במקום לייצר מהם דבק תעשייתי למפעל רהיטים, אפשר להפוך אותם לרכיבים המאיצים בערה בדלק של טילים ארוכי טווח, כאלה שמשוגרים לישראל או למדינות המפרץ.