"דיפ סטייט" לבנוני: הבטן הרכה של חיזבאללה - שישראל חייבת לזהות

כשנתיים וחצי אחרי שחיזבאללה פתח חזית נגד ישראל, הנהגתו החלופית חזרה על אותן טעויות אסטרטגיות שהובילו לתבוסתו ב-2024.

ב-8 באוקטובר 2023, ארגון הטרור החל בשיגורים לצפון כדי לכפות משוואה: שקט מדומה תמורת הפסקת אש בעזה, שתשמר את מלוא האיום של חמאס ולא תכלול עסקת חטופים. גם אז חיזבאללה פעל להתשת ישראל כשהוא נהנה מהפינוי של המוני תושבים.

בדאחייה סברו שהחשש מהבוץ הלבנוני יוביל את ההנהגה בירושלים להיכנע לתכתיביהם ולחיות עם איומי הפלישה. במילים אחרות, להשלים עם החיים בתוך "טבעת האש" בזמן שטהרן מתקדמת בפרויקט להשגת פצצה גרעינית.

אף על פי כן, ישראל שברה את המשוואה של נסראללה. התמרון הקרקעי, מבצעי הביפרים, החיסולים של ראשי חיזבאללה ומבצעים נוספים – כולם הובילו את הארגון לקבל הפסקת אש בתנאים גרועים מבחינתו. הלחימה בעזה נמשכה, צה"ל המשיך להחזיק בחמש נקודות שליטה בדרום לבנון והתקיפות נגד מחבלי חיזבאללה נמשכו.

מעבר לכך, בתוך לבנון קמה הנהגה חדשה ופרו-מערבית, שמוכנה לשתף פעולה כדי לפרוק את חיזבאללה מנשקו, ולא רק באזור שמדרום לנהר הליטני.

סט דרישות חדש

כ-15 חודשים חלפו מאז אותו הסכם, וחיזבאללה חזר ב-2 במארס עם סט חדש של דרישות: על צה"ל לסגת לחלוטין מדרום לבנון, לנצור את האש, לשחרר את עצורי הארגון, לאפשר לאוכלוסייה השיעית לשוב לכפרי הדרום ולהסכים לתהליך שיקום ההריסות. עד שדרישות אלה ימולאו, בחיזבאללה מאיימים להמשיך בשיגורי הטילים והכטב"מים.

פעם נוספת מוצבת בפני ישראל משוואה, שמשמעותה חידוש איום הפלישה לצפון בטווח הארוך תמורת שקט מדומה. פעם נוספת ההימור הוא על התשה של ישראל. פעם נוספת שהחזית הלבנונית נפתחת כדי לשרת את האינטרסים האזוריים של הציר האיראני.

במובן הזה, הטענה שהמשך נוכחות צה"ל בדרום לבנון תוך פירוק תשתיות חיזבאללה "משרתת את חיזבאללה" ו"מעניקה לו לגיטימציה" תמוהה למדי. הציבור הלבנוני מפולג ואין סיבה טובה דיה להתיישר לפי הרוחות השונות שמנשבות בו. רוב השיעים תומכים בחיזבאללה באופן מלא בעוד חלק מהנוצרים עוינים אותו כמו ישראל. גם להסכם מיוחל בין המדינות יש מגבלה כבדה שאפרט בהמשך.

הרחפנים - רק דוגמה אחת

חיזבאללה אכן הפיק לקחים טקטיים מהלחימה ב-2024. הכטב"מים שמונחים באמצעות סיבים אופטיים הם דוגמה אחת לכך, אבל גם שינוי הפריסה של מחבלי הארגון בלבנון. חלק מהמחבלים מסתתרים באזורים "לא מסורתיים", שבהם חיה אוכלוסייה נוצרית.

המטרה היא לגבות מחיר גם מיריבי חיזבאללה וכך לכרסם בתמיכה בהסכמים עם ישראל ובמשא ומתן הישיר מולה. במובן הזה, לא די בתקיפות בדאחיה של ביירות. עם זאת, ניכר שחיזבאללה לא הפנים שקשה מאוד להתיש את ישראל ושהנאמנות לאינטרסים של טהרן לא מביאה איתה ערבות שוות ערך מצידה.

בכל מקרה, ישראל תידרש להפתעות כדי להפוך את הקערה על פיה. לפני כשבוע, נשא מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם נאום שבו התלונן על הפגיעה במוסד הפיננסי "קרד אל-חסן", שמשמש תשתית כלכלית של הארגון.

המוסד הזה הוא דוגמה אחת ל"דיפ סטייט" של חיזבאללה במדינה הלבנונית: רשת של גופים אזרחיים ואישים בארץ הארזים שמשרתים את האינטרסים של הארגון. סנקציות חדשות של הממשל האמריקני שפכו אור על חלק מהגורמים, ביניהם חברי סיעת חיזבאללה בפרלמנט וקצינים בצבא לבנון. ואולם, ספק רב אם העיצומים הכלכליים יספיקו כדי לבודד את אותם גורמים ולמנוע מהם לשרת את האינטרסים של חיזבאללה.

מדינת העומק הזו היא גם אחד המכשולים המרכזיים שעומדים בפני השלטון הלבנוני. אפילו אם הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם מגיעים להחלטות הנכונות בנוגע לפירוק הנשק ומעוניינים בהסכם ביטחוני, בשטח מקורבי חיזבאללה לא נלהבים לבצע פקודות. פגיעה בגורמים האלה או הדחתם ישרתו את ישראל בשני היבטים: מכה בבטן הרכה של חיזבאללה וחיזוק מחנה יריביו בשלטון הלבנוני.

כך, למשל, יריבי חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני כבר קוראים לפטר את שני השרים מטעם הארגון, שעדיין יושבים מסביב לשולחן הממשלה בביירות. אין סיבה שישראל וארה"ב לא יעלו את הדרישה הזו. צעדים כאלה, בליווי המאמץ הצבאי, יכולים לתרום לתבוסה נוספת של חיזבאללה.

דרישות מופרכות

לסיום, מוטב לקחת בעירבון מוגבל את ההצהרות האיראניות שמתנות הסכם עם ארה"ב בעצירת האש בלבנון. אם טהרן תקבל את דרישותיה המופרכות לפיצויים ולהסרת הסנקציות ללא התחייבות ממשית בנושאי הגרעין, הטילים ושלוחיה האזוריים, ספק רב אם תקריב את ההישגים הללו בעבור חיזבאללה.

התנאי מסתמן בעיקר בתור עז, שנועד להסיט את תשומת הלב מסעיפים בעייתיים יותר. אם בכל זאת טהרן תפתיע ותפוצץ את השיחות בגלל הסלמה בלבנון, הרי שישראל תהנה מסיכול הסכם מסוכן שיחזק את המשטר האיראני וישמור של שרידותו.