בתחילת השבוע התבשרנו באופן מפתיע על ידי הסנטקום על תקרית מוזרה, שבה תקף הצי האמריקני - תוך כדי הפסקת האש - כמה סירות מהירות באזור מצר הורמוז שעסקו בפעילות להטלת מוקשים ימיים, וכן על פגיעה בסוללות נ"מ באזור בנדר עבאס.
האמריקנים הגדירו את התקיפה כהגנה עצמית מתוך כוונה שלא "לפוצץ" את המשא ומתן שמתנהל בין שתי המדינות. האיראנים, שאיימו להגיב על האירוע, נמנעו נכון לכתיבת שורות אלה מכל תגובה, ונראה כי גם הם מבקשים להתקדם בציר המו"מ - דבר שמצביע על המצב הקשה בתוך איראן. ההחלטה לא לשבור את הכלים היא עדות לכך.
בתחילת המלחמה הכריזה טהרן כי מיקשה את הורמוז וכי היא מטילה מצור על המצר. ההכרזה לוותה באיום לתקוף כל אונייה שתנסה בכל זאת לעבור במצר. הורמוז, שדרכו עברו מדי יום יותר מ־20 מיליון חביות נפט, נסגר. הרפובליקה האסלאמית פתחה נתיב נקי ממוקשים קרוב לחוף האיראני, שעובר בין האיים לארק וקשאם, והחלה להעביר באופן סלקטיבי אוניות שבבעלות חברות מכמה מדינות ידידותיות כמו סין, הודו ורוסיה. מחירי הנפט בעולם האמירו - והלחץ על נשיא ארה"ב גבר והלך.
דונלד טראמפ הכריז על הפסקת אש ועל תחילתו של משא ומתן בין הצדדים, שאמור להימשך 60 יום. בפרק הזמן הזה איראן תפתח את המצר, תפנה ממנו את המוקשים, והאמריקנים יסירו את הסגר מעל נמלי הרפובליקה וישחררו כספים שהוקפאו. ארה"ב תוכל לנהל מו"מ ללא לחץ של מחירי הדלק הגואים, ואיראן תוכל להתחיל ולשקם את כלכלתה.
המוטיבציה של שני הצדדים היא להגיע להסכם ולא לשוב למלחמה, ולכן התקרית בתחילת השבוע נראית מוזרה. מדוע תרצה איראן מלכתחילה למקש שוב את המצר שכבר הוכרז על ידה כממוקש? למרות המידע החסר, אפשר להעריך כי אחת האפשרויות היא שטהרן רק איימה למקש את המצר בלי לעשות זאת בפועל, וכדי שמעשה ההונאה לא יתגלה ביקשה להניח עתה מוקשים שיפונו ממנו בפתח המשא ומתן כדי לשמר את הכלי הזה לשימוש חוזר במשבר עתידי.
כך או כך, למרות ההצהרות המלחמתיות אפשר להבחין במוטיבציה גבוהה בשני הצדדים להגיע למשא ומתן ולשמר את הפסקת האש. טראמפ, שנמצא בשנת בחירות אמצע עם נתוני תמיכה בשפל (35%), מבקש לשפר את מצבו הפוליטי, ונוסף על כך לעבור את המונדיאל המתקרב וחגיגות העצמאות ה־250 לארה"ב ללא מלחמה.
פתיחת הורמוז והורדת מחירי הנפט הן בונוס, שעבורו מוכן כנראה טראמפ לשלם בהתאוששות הכלכלה האיראנית, בהסרת האיסור על יצוא נפט ובשחרור כספים מוקפאים. סיום המלחמה בתנאים מקילים לאיראן מחזיר את הבעיה האיראנית לידיה של ישראל, אשר חייבת לדרוש מבעלי הברית בוושינגטון להיות שותפה בקבלת ההחלטות במשא ומתן, שכן אלה ישפיעו מאוד על ביטחוננו הלאומי בשנים הבאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו