איראן הגישה בתחילת השבוע הצעה חדשה לבסיס למו"מ עם ארה"ב, שבה יש לכאורה התגמשות בסוגיית הגרעין, אך לצידה דרישות להאיץ את קצב ביטול העיצומים כבר בשלבים הראשונים - כך לפי 3 גורמים דיפלומטיים מהאזור ומארה"ב.
טראמפ על איראן: "אני אתן להם יומיים או שלושה, אולי תחילת השבוע הבא"// רשתות חברתיות
אחד מהם אמר ל"היום" כי הנשיא טראמפ הגדיר את הדרישות בסוגיית העיצומים כ"חצופות" ו"יהירות" ולאיראן כבר הועברה תשובה לפיה הן לא מתקרבות למוכנות האמריקנית בסוגיה.
עם זאת, בדיון שהיה בבית הלבן ביום שני, הוצג מסר מאחת מהמתווכות, כנראה פקיסטאן, כי יש התחלה של התגמשות בסוגיית הגרעין גם בקרב מפקדי משמרות המהפיכה.
מסר זה נועד לדחות מתקפה אמריקנית אפשרית, ואכן, בשלב זה טראמפ החליט להיוועץ בראשי מדינות האזור ובהם נתניהו, מנהיגי סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות, וההחלטה שקיבל הייתה לדחות את התקיפה כדי לתת עוד צ'אנס לתיווך.
לפי הגורמים ששוחחו עמנו, לא כל המנהיגים חשבו שדחייה היא הדבר הנכון. חלקם סברו שאין תוחלת למו"מ וכי איראן מושכת זמן.
הם הציגו בפניו את לוח הזמנים שאיראן משכה פעם אחר פעם, וגם את העובדה שהיא ממשיכה לתקוף את האמירויות, ובמקומות רגישים במיוחד, חרף הפסקת האש.
אין מנוס להסלמה
בסוף השבוע תקפה איראן את תחנת הכוח הגרעינית "באראקה" שבאמירויות, תחנה המספקת חשמל בין השאר למתקני התפלה המספקים מים גם לסעודיה ולקטאר.
התקיפה עוררה חשש כפול, ראשית מדליפה גרעינית במקרה של פגיעה בכור, ושנית פגיעה באספקת המים לחצי האי הערבי הצחיח שאוכלוסייתו תלויה במתקנים מסוג זה.
בפני ארה"ב ישראל והאמירויות דילמה, שכן התקפת נגד על מתקני תשתיות דומים ובהם תחנות כוח, עלולה להביא לתקיפות איראניות עצימות יותר הן על מתקני ההתפלה והן על מתקני ובארות הנפט.
יכולות ההגנה של האמירויות מעולות, אבל לא הרמטיות. אחת מהדעות שעולה בדיונים היא שכנראה שלא יהיה מנוס מהסלמה, גם במחיר של פגיעת תשתיות קשה שיהיה צריך לשקם אחר כך, כמו במלחמת עיראק.
נגד תקיפה: סעודיה וקטאר
סעודיה וקטאר המנהלות גם הן מגעים עם איראן, צידדו בדחיית התקיפה, אך שתיהן תומכות בהמשך הלחץ הכלכלי על איראן כדי שזה יביא לפתיחת מצר הורמוז, שחסימתו בידי איראן מעיקה מאוד על כלכלתן.
ברקע המהלכים הללו, משרד האוצר האמריקני לוחץ על מדינות אירופה ליישם בקפדנות את עיצומים על איראן, ובעיקר על המוסדות הפיננסים שלה. ל"היום" נודע כי בין השאר מדובר במוסדות המממנים ישירות את משמרות המהפיכה, והכוונה היא ללחוץ על מפקדי המשמרות דרך הכיס, כדי להביא אותם להסכמה לתנאים בסוגיית הגרעין.
גורם אמריקני המעורה במגעים אומר ל"היום" כי התקדמות בסוגיית הגרעין עשויה להביא להסכמות בתחום העיצומים והקפאת הכספים, אך באופן הדרגתי ותלוי יישום הסכמות. הוא הבהיר כי סוגיית הטילים הבליסטיים והתמיכה בארגוני טרור אזוריים לא ירדה מהשולחן, אך היא מדורגת נמוך יותר בסדר העדיפויות - שבו הגרעין ניצב בראש.
ערוכים ומחכים להוראת תקיפה
בתוך כך, נרשמה דריכות וכוננות גבוהה במיוחד במערכת הביטחון הישראלית לקראת מה שמסתמן כאפשרות קרבה לחידוש הלחימה עם איראן. גורמי ביטחון מבהירים כי צה״ל וסנטקום (פיקוד המרכז האמריקני), ערוכים לחידוש הלחימה בכל רגע נתון, וכי ההחלטה נתונה בידיו של הנשיא טראמפ.
בישראל מקווים שהפעם יאפשר טראמפ לתקוף באיראן תשתיות לאומיות באיראן, כך שהפעם הפעולה תהיה מהירה יחסית וכואבת לאיראן.
ניתן להניח שהתקווה בארה״ב היא שלאחר מכה כואבת כזו, האיראנים יסכימו לתנאים שאינם מקובלים עליהם כעת.
בישראל, לעומת זאת, סבורים שכל הסכם עם האיראנים באופן שישאיר את המשטר על כנו יהיה לא מוצלח, כי סביר להניח שישפר דרמטית את מצבו של המשטר. ההנחה בישראל היא שכל עוד המשטר הנוכחי יישאר על כנו ולא יוחלף, הוא יהיה קיצוני יותר ונחוש יותר להגיע לגרעין ולהשמיד את ישראל.
לכן, יש גורמי ביטחון שסבורים כי הפלת המשטר האיראני חייבת עדיין להיות חלק ממטרות המבצע. במוסד, למשל, סבורים שזו עדיין מטרה ברת השגה, גם אם לאורך זמן ולא באופן מיידי. כך או אחרת, אתמול התקיימו במערכת הביטחון סדרה של דיונים שעסקו בסוגיית החזרה ללחימה והשלכותיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו