"אם נסראללה וחמינאי היו בחיים - לבנון לא היתה במו"מ"

החוקר הבכיר חוסיין עבדול-חוסיין מתייחס לשיחות ההיסטוריות בין ישראל ללבנון • הוא מדגיש כי הצבא הלבנוני לא מבצע את תפקידו כראוי • לצד זאת, הוא מזהיר כי אחרי המלחמה ארגון הטרור השיעי "לא יישב בחיבוק ידיים" - וכך הוא עלול לפעול

חמינאי ונסראללה בטהרן. צילום: רשתות ערביות

חוסיין עבדול-חוסיין, חוקר לבנוני בכיר, התייחס בראיון ל"היום" למשא ומתן הפומבי בין ישראל ללבנון. לדבריו, "המגעים פנים אל פנים בין ישראל ללבנון הם דבר נהדר. זאת כנראה הפעם הראשונה מזה זמן רב שהממשלה הלבנונית החליטה לדבר עם ישראל ללא תיווך של כוחות אזוריים כמו סוריה של אסד, הרפובליקה האיסלאמית של איראן, סעודיה או מישהו אחר".

נאומו של חמינאי בטקס האזכרה לחסן נסראללה | ללא קרדיט

ממקום מושבו בארה"ב, עמית המחקר מסביר: "הממשלה הלבנונית אמרה ועשתה את כל הדברים הנכונים, אבל למרבה הצער היא גם לא מסוגלת לבצע את המשימה. הם אומרים שהם פירקו מנשק את חיזבאללה וטיהרו את האזור שמדרום לנהר הליטאני. אבל אנחנו ראינו שזה התברר כלא נכון. אז יש בעיה של אמינות עם הממשלה הלבנונית".

"לבנונים תומכים בשלום עם ישראל". חוסיין עבדול חוסיין (במרכז), צילום: .

"ב-2 במארס הקבינט הלבנוני הצביע על איסור פעילות (צבאית; ש"ק) של חיזבאללה, וזמן מה לאחר מכן שר החוץ הלבנוני הצהיר כי השגריר האיראני בביירות הוא אישיות בלתי רצויה ועליו להסתלק", אמר. "בשבוע שעבר, הממשלה בביירות הצביעה על הפיכת ביירות לעיר ללא נשק. ההחלטות האלה לא נאכפו. השגריר האיראני עדיין שם וחיזבאללה לא נאסר בחוק".

מה הבעיה העיקרית שמונעת מהממשלה הלבנונית ליישם את ההחלטות האלה?

"הבעיה הכי גדולה היא ההנהגה של הכוחות החמושים הלבנוניים (הצבא ומנגנוני הביטחון; ש"ק). רבים מהקצינים קודמו בעשורים האחרונים על ידי משטר אסד, כשהוא שלט בלבנון, או על ידי חיזבאללה ובעלי בריתו. למשל, הנשיא לשעבר מישל עאון וחתנו ג'ובראן באסיל - המנהיג של הגוש הנוצרי השני בגודלו בפרלמנט. אז הקצינים של הכוחות הלבנוניים נאמנים לחיזבאללה, או לכל הפחות סימפטיים כלפיו. כך קורה שהצבא לא זז אפילו אחרי שהקבינט הורה לו לפרק את חיזבאללה מנשקו. מפקד הצבא אפילו פרסם הצהרה שסותרת את דעת הקבינט והקבינט לא יכול באמת לסלק אותו".

מחבלי חיזבאללה (ארכיון), צילום: EPA

"אנחנו רואים קצינים של הצבא הלבנוני שלא מקבלים פקודות מההנהגה הפוליטית הנבחרת וזאת בעיה. אני חושב שזו בעיקר בעיה של ארה"ב בגלל שהצבא ניזון ממנה. כמעט כל מה שיש לו מגיע מארה"ב, כולל משכורות. בארה"ב צריכים לעצור ולחשוב אם הכוחות הלבנוניים הם חברים. האם הם צריכים להישאר בסנטקום (פיקוד המרכז של צבא ארה"ב)? כל הדברים האלה צריכים לעבור בחינה מחדש. אם הצבא לא מקשיב, אז מה שלא תעשה הממשלה, זה לא נחשב".

יכול להיות שנראה בעתיד שינוי בצמרת הצבא? אנשים לא מרוצים מהביצועים של מפקד הצבא רודולף היכל.

"כן, ואני חושב שהלבנונים חייבים לשמוע את זה מארה"ב. יש לנו את הסנאטור לינדזי גרהאם שאמר שהבחור הזה לא אמין וצריך להתחלף. אבל אני לא חושב שהלבנונים שמעו את זה מסנטקום ומהממשל באופן רשמי. צריך להגיד להם שזה לא בנאדם שאפשר לעבוד איתו, ואם הוא לא יוחלף, לא ניתן לראות כיצד שיתוף הפעולה יהיה אינטרס של שתי המדינות. באמריקה לא עשו את זה, ואני חושב שצריך לעשות את זה מוקדם ככל האפשר".

מחלוקת פנימית

נקודת אור לפי עבדול-חוסיין מגיע דווקא בפגיעה בציר האיראני שאפשרה את המשא ומתן הישיר עם ישראל. כשאני שואל אותו על ההשפעה של המצב באיראן על המשא ומתן, הוא משיב כי "איראן חלשה יותר נותנת יותר מקום לממשלה הלבנונית לעשות את הדבר הזה ולדבר עם ישראל. אם איראן עדיין הייתה חזקה, וחסן נסראללה (מזכ"ל חיזבאללה) ועלי חמינאי (מנהיגה העליון של איראן) היו עדיין בחיים, אז אני לא חושב שהממשלה הלבנונית הייתה מדברת עם הממשלה הישראלית". 

לדבריו, "הסיבה לכך שהשיחות האלה מתרחשות היא שנסראללה מת וחמינאי מת. חיזבאללה חלש הרבה יותר ממה שהיה ב-2023. איראן חלשה הרבה יותר ממה שהייתה לפני חודשיים. אז ככל שהאנשים האלה חלשים יותר, יש יותר מקום לממשלה הלבנונית לפעול ולעשות את הדבר הזה". עבדול חוסיין מדגיש כי "עכשיו צריכים להעצים את הממשלה הלבנונית עוד יותר ולתת לה יותר כלים, כך שמה שהיא אומרת - יתבצע".

מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם, צילום: רשתות ערביות

החוקר מגלה גם כי בשבוע האחרון של מרץ, התקיים סקר עם מדגם של 500 אזרחים לבנונים. "המספרים הראו ש-42% מתנגדים לשלום ולנורמליזציה עם ישראל, ו-32% תומכים בנורמליזציה עם ישראל, שלהפתעתי זה שיעור גבוה. ו-25% לא החליטו. אז יש מצביעים שאתה יכול להעביר לכל צד. אם תיתן מקום וצ'אנס לקמפיין, אתה יכול לזכות בתמיכה שלהם ולהשיג רוב. אבל בניגוד למה שאתה שומע בתקשורת הבינלאומית, אין קונצנזוס לבנוני או רוב בסוגיה. (אבל) אין רוב נגד שלום עם ישראל. זה משהו שהעולם והממשלה הלבנונית והתומכים בשלום יכולים לעבוד עליו".

מה בדבר האיומים של חיזבאללה במלחמת אזרחים?

"אני חושב שאם כל ממשלה נמצאת תחת איום, היא צריכה להחזיק באמצעים להגן על עצמה. זה לא הגיוני שכל פעם שהמדינה הלבנונית מאוימת על ידי חיזבאללה, המנהיגים שלה מתחילים לומר 'הו, בואו נעשה מה שהם רוצים כדי להימנע ממלחמת אזרחים'. זה מה שהממשלה הלבנונית אמרה עד עכשיו. כל פעם שאומרים שחיזבאללה צריך להתפרק מנשקו, התגובה האינסטינקטיבית של רוב הבכירים הלבנונים היא לומר 'טוב, אם נעשה את זה, אז ייקח את המדינה למלחמת אזרחים, וזה משהו שאנחנו לא רוצים".

"ובכן, לדעתי הטעות של הממשלה היא בכך שחיזבאללה עשוי להפוך לממשלה כאשר המלחמה עם ישראל תסתיים. חיזבאללה הולך לנסות להשתלט על הממשלה פעם נוספת, אפילו אם הממשלה לא תעשה כלום. כך שתהיה מלחמת אזרחים בכל מקרה, או שהממשלה הלבנונית תצטרך לאבד הכול. חיזבאללה לא יישב בחיבוק ידיים. חיזבאללה אומר שכאשר המלחמה תסתיים, אנחנו נבוא אליכם. אז אתם, כמדינה לבנונית, צריכים להיות מוכנים. אתם צריכים להיות מסוגלים ושיספקו לכם מספיק כלים כדי לנצח את חיזבאללה כשהוא יבוא".

בחיזבאללה מדברים על ביצוע התנקשויות?

"הם אף פעם לא אומרים את זה בקול רם, אפילו אם כולם יודעים שחיזבאללה התנקש ברבים מיריביו בעשורים האחרונים. אבל מה שהם אומרים בקול רם הוא שהם יבואו אחר כך לממשלה. הם אומרים שהם יטפלו בהם או יכו אותם. הם משתמשים בשפה שאומרת שכאשר המלחמה תסתיים, 'התור שלכם יגיע'".

המודל לפירוק הנשק

בהקשר הדברים האלה, בקואליציה לביטחון אזורי ממליצים על מודל ה-"DDR" (Disarmament, Demobilization, Reintegration). "המודל הזה הוכיח את עצמו במקומות שונים בעולם ומטרתו לצמצם אלימות, לפרק ארגונים חמושים ולבסס תנאים ליציבות פוליטית וביטחונית".

נשיא לבנון, גוזף אעון, צילום: איי.אף.פי

לפי הקואליציה, "המודל אינו עוסק רק בפירוק תשתיות ואיסוף אמצעי לחימה, אלא גם בהיבטי פיתוח כלכלי ונטרול השוק האפור, תהליכי דה-רדיקליזציה וארגון מחדש של הסדר הציבורי ומערכת המשפט. כל זאת, למען חיזוק מונופול הכוח המדינתי אל מול הארגונים החמושים. קידום תהליך זה באופן אפקטיבי, מצריך מעורבות עמוקה של ארה"ב, מדינות האזור ומדינות אירופה".

עוד מדגישים בעמותה כי "המשא ומתן  מהווה הזדמנות חסרת תקדים לפריצת דרך מדינית בלבנון והתחלת תהליך שיביא לידי נורמליזציה והסכם שלום מלא שיגדע סופית את לבנון מרשת הפרוקסיז האיראנית. על ממשלת ישראל לחתור בכל הכוח להסכמות מדיניות מהירות מול ממשלת לבנון. ההשפעה של הישג זה לא תהיה רק על הזירה הלבנונית, יהיו לה אדוות נוספות על המשך בידוד איראן ברחבי האזור".

מחלקת המדינה האמריקנית: "השיחות יובילו להסכם שלום מקיף"

בעוד שיחות המשא ומתן ההיסטוריות בין ישראל ולבנון, בתיווך ארצות הברית, נפתחו הערב בוושינגטון, מחלקת המדינה האמריקנית הודיעה הצהרה ראשונית כי כינסה פגישה משולשת בהשתתפות מזכיר המדינה מרקו רוביו, היועץ מייקל נידהם, שגריר ארה"ב בלבנון מישל עיסא, שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר ושגרירת לבנון בארה"ב חמאדה מעווד.

לפי מחלקת המדינה, "הפגישה הזו מהווה מגע ראשון בדרג גבוה בין ממשלות ישראל ולבנון מאז 1993. המשתתפים דנו באופן בונה בצעדים לפתיחת משא ומתן ישיר בין ישראל ולבנון. ארה"ב בירכה את שתי המדינות על הצעד ההיסטורי והביעה את תמיכתה בהמשך השיחות, כמו גם בתוכניות של ממשלת לבנון להשיב לעצמה את מונופול השימוש בכוח, ולסיים את ההשפעה האיראנית המופרזת.

פגישה היסטורית בוושינגטון, צילום: AP

כמו כן, וושינגטון הביעה תקווה כי "השיחות יחרגו מהסכם 2024 ויובילו להסכם שלום מקיף. ארה"ב הדגישה את תמיכתה בזכות של ישראל להגן על עצמה מפני ההתקפות המתמשכות של חיזבאללה. עוד הודגש כי כל הסכם להפסקת פעולות האיבה בין הממשלות צריך לעבור דרך תיווך אמריקני, ולא דרך מסלול נפרד. כמו כן, ארה"ב הבהירה כי משא ומתן זה יכול לפתוח דלת לסיוע משמעותי לשיקום ולהתאוששות כלכלית של לבנון, ולהרחיב את הזדמנויות ההשקעה עבור שתי המדינות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר