המכה שספג והמסר לשלטון: חיזבאללה מאיים ב"מלחמת אזרחים"

בצמרת חיזבאללה מאיימים על השלטון הלבנוני במלחמת אזרחים. בכירים בארגון הטרור ומקורבים לו מבהירים בתקופה האחרונה כי כאשר המלחמה הנוכחית תסתיים, הם יבואו חשבון עם מתנגדיהם במדינה. יתר על כן, הנהגת חיזבאללה מאשימה את השלטון הלבנוני ב"וויתורים בחינם", זאת על רקעהמגעים הישירים לקראת משא ומתן עם ישראל.

סגן ראש המועצה הפוליטית בחיזבאללה, מחמוד קמאטי, איים לאחרונה כי בסוף המערכה "צונאמי עממי ישטוף את הממשלה הזאת ואת חטאיה הפוליטיים". עוד אמר קמאטי כי יש לבטל את כל ההחלטות נגד חיזבאללה ואיים כי המשך והחרפת המדיניות הנוכחית, תוביל ל"מלחמת אחים ולכאוס".

ביממה האחרונה הבכיר גם הביע את התנגדות הארגון למו"מ ישיר בין ביירות לירושלים. "אנחנו לא צופים תוצאות חיוביות (מהמו"מ) בנוגע ללבנון", אמר קמאטי בראיון לסוכנות הרוסית "ספוטניק" והוסיף כי הם "דוחים לחלוטין מו"מ ישיר". בה בעת, עורך העיתון הלבנוני "אל-אח'באר", איברהים אל-אמין, הזהיר כי הגבלת פעילותו של חיזבאללה עלולה להוביל לעימות פנימי ולמלחמת אזרחים.

לדברי העורך המקורב לצמרת חיזבאללה, ההנהגה הלבנונית אשמה בניסיון לדחוף את צבאה להתעמת עם ארגון הטרור. באחד ממאמריו הוא אף הזהיר מפני הדחתו של מפקד צבא לבנון רודולף היכל, שמסרב להתעמת עם חיזבאללה, כצעד שיוביל בהכרח למלחמת אזרחים.

השבוע צוין יום השנה (13 באפריל) ה-51 לפרוץ מלחמת האזרחים שבה נהרגו יותר מ-150 אלף לבנונים. בנאומו בטקס רשמי, ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם מצא לנכון לקרוא "להתרחק מההפחדות בדבר מלחמת אזרחים חדשים ולחזור להסכם טאיף (חוזה הפיוס שהביא לסוף אותה מלחמה).

הנשיא הלבנוני ג'וזף עאון הדגיש לאחרונה כי "אין חשש ממלחמת אזרחים או ממלחמת אחים שכן לעמנו יש מודעות. אף אחד לא רוצה סכסוכים כי הלבנונים עייפים ממלחמות. יש מי שתהו 'מה נרוויח ממו"מ?'. ואני אומר"מה הרווחנו מהמלחמה שלכם? מו"מ איננו ויתור ודיפלומטיה איננה כניעה".

גם מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית בפרלמנט, סמיר ג'עג'ע, המעיט באיומים. לדבריו, מדובר בהגזמות. "כאשר המדינה תחליט לבצע את תפקידה, לא נהיה עדים למלחמת אזרחים, אלא ייתכן שיתרחשו כמה בעיות מוגבלות. המדינה היא מערכת של מוסדות ומנהלים גדולים".

בהמשך לדברים אלה, במרכז למורשת מודיעין העריכו כי חיזבאללה ניצב מול אתגר המאיים על מעמדו בלבנון. על פי המרכז, הרקע הוא הלחץ הצבאי מצד ישראל, שנמשך על אף הפסקת האש במערכה באיראן ובשל הצעדים שבהם נוקט השלטון הלבנוני כדי לבסס את המשילות שלו בכל חלקי המדינה, כולל פירוק הארגון מנשקו.

עוד צוין בהערכה כי פתיחת משא ומתן ישיר בין ישראל לבין לבנון מהווה מכה קשה עבור מעמד חזבאללה, ועל כן הארגון עלול לנסות לערער את יציבות הממשלה הלבנונית באמצעות התפטרות השרים שלו ומעבר למחאה ברחובות. מנגד, הודגש כי פגיעה באישים פוליטיים או ניסיון להשתלט על מוסדות המדינה עלול לבודד יותר את חיזבאללה בתוך לבנון ולדרדר את המדינה לעימות פנימי.

בתוך כך, שר החוץ הלבנוני יוסף רג'י הדגיש בשיחתו עם מקבילו הגרמני יוהאן ואדפול כי "המשא ומתן הישיר עם ישראל ביסס את ההפרדה בין המסלול הלבנוני למסלול האיראני". לדבריו, לבנון שואפת להגיע להפסקת אש דרך מו"מ ישיר מול ישראל. עוד ציין השר כי עמיתו הגרמני עדכן אותו בדבר הקצאת 45 מיליון אירו לסיוע הומניטארי לעם הלבנוני.