לקראת משא ומתן בין ישראל ללבנון, בארץ הארזים סוערות הרוחות בין תומכי התהליך ומתנגדיו. בראש הקולות שדוחים את הדיאלוג עם ירושלים עומד כצפוי ארגון הטרור חיזבאללה. לעומתו, ניצב מחנה נרחב שמשתרע בין פוליטיקאים נוצרים וסונים ומגיע עד לאנשי תקשורת שיעים, שמאסו בנאמנות העיוורת לציר האיראני ובמלחמות עם ישראל. על רקע זה, צפות שאלות לגבי יכולתו של השלטון הלבנוני לאכוף הסכם ולעמוד בתנאי המרכזי של פירוק חיזבאללה מנשקו.
1. מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם שיגר מסר בסוף השבוע להנהגה הלבנונית ("הגורמים האחראים") להפסיק את "הוויתורים בחינם". עוד הוא הדגיש כי בארגון לא יקבלו חזרה למצב הקודם. כלומר, המציאות אחרי ההסכם ב-2024, שבה צה"ל המשיך לצוד מאות ממחבלי חיזבאללה ולאחוז בנקודות שליטה בדרום לבנון.
בכיר חיזבאללה חסן פדלאללה, חזר על ההתנגדות למו"מ וטען כי "המהלך הוא הפרה של האמנה, החוקה והחוקים הלבנוניים. זאת מניפולציה בגורל המדינה ובעתידה". במקביל, תומכי חיזבאללה יצאו למפגני כוח בביירות ובמוקדים נוספים כדי למחות נגד המגעים והדרישה לפירוק הנשק של ארגון הטרור.
2. המחנה השיעי: יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי מנהל משחק כפול. במקורות לבנוניים דווח על מחלוקת שלו עם חיזבאללה בנוגע למו"מ עם ישראל – מהלך שהסכים לו. מנגד, ברי עומד בראש תנועת אמל, שאמצעי לחימה שלה אותרו באזור שמדרום לנהר הליטאני.
בעדה השיעית קיימים גם קולות שתומכים במו"מ ומבקרים בחריפות את חיזבאללה. העיתונאית השיעית מרים כסרוואן האשימה בתקשורת הערבית כי מבחינת הארגון, דרום לבנון יכו להישרף - העיקר שהמשטר האיראני ישרוד. בהזדמנות אחרת היא קראה להתפטרות של מפקד צבא לבנון בגלל כישלון בפירוז דרום לבנון.
3. המחנה הנוצרי: בקרב הנוצרים המארונים ניכרת ההתנגדות הבולטת ביותר לחיזבאללה לצד תמיכה במשא ומתן עם ישראל, ביוזמת הנשיא ג'וזף עאון ובהסכם שלום. יותר מזה, עולה התנגדות לכך שהמשטר האיראני יכרוך את לבנון בהסכם שלו עם ארה"ב ולמעשה יהיה "הנציג" של ביירות. לדברי סאמי ג'ומייל, מנהיג מפלגת הפלנגות הנוצרית "אף אחד לא ינהל מו"מ בשמנו, במיוחד לא איראן, שגררה אותנו למקום הזה".
עם זאת, במחנה הנוצרי מזהירים מפני כישלון נוסף של השלטון לממש את החלטותיו. מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג'עג'ע, אמר כי "אם השלטון לא יקבל החלטה ללחוץ על הדיפסטייט ליישם את החלטותיו, אז המו"מ הזה יהיה לשווא". ג'עג'ע כיוון את הביקורת שלו לכוחות הביטחון ולמערכת המשפט בלבנון, שהפכו למושא לעג בשיח הלבנוני.
הוא הפנה גם עקיצה לארגון הטרור: "חיזבאללה נושא באחריות מלאה לכך שלבנון והשלטון הפוליטי הגיעו לנקודה של מו"מ עם ישראל. מזה 50 שנה, אף בכיר לבנוני לא קרא או דרש מו"מ ישיר עם ישראל, אז תראו לאן חיזבאללה גרר את לבנון - מו"מ ישיר לסיום המלחמה. אחרי כל זה הם עוד מטילים את האחריות על הנשיא ועל ראש הממשלה למו"מ עם ישראל. האם יש להם פתרון אחר לסגירת שערי הגיהינום שחיזבאללה פתח על לבנון?".
4. המחנה הסוני: העדה המוסלמית בלבנון מתחלקת בין הגורמים שמזוהים יותר עם הציר של מדינות ערב לבין הגורמים שמזדהים עם הזרמים האסלאמיסטים שמן הסתם מתנגדים לדיאלוג עם ישראל. ראש הממשלה המוסלמי הסוני, נוואף סלאם, עומד בראש המחנה שדוגל במו"מ עם ישראל. בחיזבאללה, כאמור, סימנו אותו כבוגד במפגן נגד בנייני הממשלה בביירות. מקור לבנוני רשמי אמר לעיתון "נדאא אל-ווטן" כי הלחץ שמפעיל חיזבאללה לא ירתיע את המדינה מהמשך המו"מ".
אחד מחברי הפרלמנט הסונים הבולטים שתומכים במו"מ הוא פואד מח'זומי, שנחשב למי שמנהל קשרים הדוקים עם סעודיה. לדבריו, המו"מ בין הצדדים חייב לכלול את פירוק הנשק של חיזבאללה באופן מלא ומיידי. כמו אחרים, הוא הזהיר כי לבנון מוכרחת לבצע צעדים בשטח לפירוז, והבהיר כי מטרת המו"מ היא עצירת המלחמה, נסיגה מלאה של ישראל, ביסוס הריבונות הלבנונית וסלילת הדרך לשלום.
יש לציין כי בכירים בעדה הסונית מדגישים את תמיכתם במסגרת היוזמה הסעודית כתנאי לשלום כולל. יוזמה זו כוללת את פתרון שתי המדינות מול הפלסטינים, שכרגע איננו נראה באופק בישראל.
5. העדה הדרוזית: בלבנון הדרוזים מזוהים בעיקר עם השמאל הסוציאליסטי ומנהלים ברית פוליטית עם המחנה השיעי. המנהיג הפוליטי של העדה, ווליד ג'ונבלאט, ציין אמנם כי "הדיאלוג הוא המפתח לפתרון המשבר". עם זאת, הוא התלונן בראיון לתקשורת כי "האמריקנים נטשו את לבנון בגלל הלובי הפרו-ישראלי". בה בעת, הוא יצא להגנתו של נוואף סלאם וביקש להזכיר את תפקידו כשופט בבית הדין הבינלאומי "למען הפלסטינים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו