עוקף הורמוז: תוכנית הענק של המפרץ לחידוש ייצוא הנפט

סכנת השליטה האיראנית ארוכת הטווח במצר הורמוז, אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם, מאלצת את מדינות המפרץ לחשב מסלול מחדש. בכירים בתעשיית האנרגיה חושפים בשיחות עם "פייננשל טיימס" כי מדינות האזור בוחנות כעת תוכניות יקרות ומורכבות להקמת צינורות נפט וגז חדשים שיעקפו את המצר, מתוך הבנה כי זו עשויה להיות הדרך היחידה להבטיח את המשך הייצוא.

הקונפליקט הנוכחי הבליט את חשיבותו האסטרטגית של צינור הנפט "מזרח-מערב" של סעודיה, המשתרע על פני 1,200 קילומטרים. הצינור, שנבנה בשנות ה-80 עקב החשש מחסימת המצר במהלך מלחמת איראן-עיראק, מתגלה כעת כגלגל הצלה קריטי. הוא מזרים כ-7 מיליון חביות נפט ביום לנמל ינבוע שבים האדום, ועוקף את הורמוז לחלוטין. "בדיעבד, הצינור הזה נראה כמו הברקת גאונות", אמר בכיר בתעשיית האנרגיה במפרץ.

אמין נאסר, מנכ"ל ענקית הנפט הסעודית "ארמקו", אישר לאחרונה כי הצינור הוא "הנתיב המרכזי שאנו מסתמכים עליו כרגע". כעת, ריאד בוחנת כיצד להגדיל את נפח הייצוא שלה - העומד על 10.2 מיליון חביות ביום - דרך צינורות, אם באמצעות הרחבת הצינור הקיים ואם בסלילת נתיבים חדשים, ואף נבחנת אפשרות להקמת מסופי ייצוא נוספים בים האדום, כולל בנמל העמוק הנבנה בפרויקט "ניאום" (Neom).

"לקחת את הגורל בידיים"

בטווח הארוך, הצינורות החדשים צפויים להשתלב בנתיבי סחר רחבים יותר. גורם מפרצי ציין בשיחה עם פייננשל טיימס כי אחת האפשרויות שעל הפרק היא החייאת התוכנית האמריקנית השאפתנית (IMEC) להקמת מסדרון מרוסיה והודו, דרך המפרץ ועד לאירופה. התוכנית המקורית, כזכור, כללה צינור מורכב שאמור היה להגיע עד לנמל חיפה.

יוסי אבו, מנכ"ל חברת האנרגיה "ניומד אנרג'י", הביע ביטחון כי צינורות לים התיכון אכן ייבנו, בין אם יסתיימו בנמלים בישראל או במצרים. "אנשים צריכים לשלוט בגורלם, יחד עם חבריהם", אמר אבו ל"פייננשל טיימס". "אנו זקוקים לצינורות נפט וחיבורי רכבות ברחבי האזור, על היבשה, מבלי לתת לאחרים צווארי בקבוק כדי לחנוק אותנו".

מוקשים ומכשולים פוליטיים

למרות ההסכמה על נחיצות המהלך, המכשולים עצומים. כריסטופר בוש, מנכ"ל "קאט גרופ" הלבנונית, שהייתה ממקימות הצינור הסעודי הקיים, העריך כי עלות שכפול הצינור כיום תעמוד על לפחות 5 מיליארד דולר, בשל הצורך לחצוב בהרי הבזלת. תוכניות שאפתניות יותר לחציית מספר מדינות – למשל מעיראק דרך ירדן, סוריה או טורקיה – יעלו בין 15 ל-20 מיליארד דולר.

מלבד העלויות, קיימים סיכונים ביטחוניים משמעותיים, בהם פצצות נפל בעיראק ונוכחות מתמשכת של דאעש וארגוני טרור נוספים. גם האופציה הדרומית, הזרמה לנמלים בעומאן, נתקלת בקשיים טופוגרפיים של הרים ומדבריות.

יתרה מכך, נמלי עומאן אינם חסינים: תקיפות כטב"מים בימים האחרונים אף אילצו את נמל סלאלה המרכזי להיסגר זמנית.

לכך מתווסף האתגר הפוליטי של ניהול הצינורות המשותפים. "מערכת צינורות תדרוש ממדינות המפרץ לנטוש את המדיניות הבדלנית שלהן ולהתאחד", הסביר בוש.

בזמן שבריטניה מובילה שיחות בין 35 מדינות בניסיון להקים קואליציה לפתיחת מצר הורמוז, מייסון כפאפי, יועצת בכירה ב"מועצה האטלנטית", מבהירה כי במפרץ מבינים שהמציאות השתנתה.

"אני חשה מעבר מהיפותזות למציאות תפעולית. כולם מסתכלים על אותה מפה ומסיקים את אותן מסקנות", אמרה. "אינני מצפה שהמצב יחזור למה שהיה לפני העימות".