אלפי צנחנים מהדיוויזיה המוטסת ה-82 של הצבא האמריקני החלו להגיע למזרח התיכון, כך דיווחה רויטרס היום (שני) בהסתמך על שני בכירים אמריקנים. לדברי המקורות, הכוח כולל את מטה הדיוויזיה, חטיבת צנחנים אחת ויחידות לוגיסטיקה ותמיכה. הדיוויזיה, שמבסיסה בפורט בראג שבצפון קרוליינה, מצטרפת לכ-2,500 לוחמי מארינס שהגיעו לאזור בסוף השבוע, כמו גם לאלפי מלחים וכוחות מיוחדים שנפרסו באזור בשבועות האחרונים.
ביום שישי הודיע סנטקום כי אוניית הסער האמפיבית "טריפולי" הגיעה לאזור אחריותו, ועמה יחידת המשלוח ה-31 של המארינס, כוח של כ-3,500 לוחמים ומלחים, מתוכם 2,200 נחתים, שיצא מבסיסו באוקינאווה, יפן, ב-11 במרץ. על סיפון הטריפולי מטוסי F-35, מסוקי תקיפה ומסוקי תובלה. לצדה פועלת אוניית התמיכה "ניו אורלינס", המצוידת ביכולת נחיתה אמפיבית.
צנחני הדיוויזיה ה-82 באימון // רויטרס
בדרכה לאזור נמצאת אוניית הסער האמפיבית "בוקסר", ועמה יחידת המשלוח ה-11 של המארינס, כוח של כ-4,000 לוחמים ומלחים, מתוכם 2,500 נחתים, שיצא מסן דייגו ב-20 במרץ, שלושה שבועות לפני המועד המתוכנן. על סיפונה מטוסי F-35, מסוקי תקיפה ומסוקי תובלה, ולצדה שתי אוניות תמיכה המצוידות ביכולת נחיתה אמפיבית.
אתמול (ראשון) דיווח הניו יורק טיימס כי מאות לוחמי כוחות מיוחדים, בהם ריינג'רס, יחידת הצנחנים המיוחדת של הצבא האמריקני, ונייבי סילס, כוחות הקומנדו הימי, הגיעו למזרח התיכון והצטרפו לכוחות שכבר נמצאים באזור. ביום חמישי הוסיף ה"וול סטריט ג'ורנל" כי הפנטגון שוקל לשלוח עד 10,000 לוחמים קרקעיים נוספים, ואם טראמפ יאשר, יהיו לארצות הברית יותר מ-17,000 לוחמי קרקע בפתחה של איראן.
U.S. Sailors and Marines aboard USS Tripoli (LHA 7) arrived in the U.S. Central Command area of responsibility, March 27. The America-class amphibious assault ship serves as the flagship for the Tripoli Amphibious Ready Group / 31st Marine Expeditionary Unit composed of about… pic.twitter.com/JFWiPBbkd2
— U.S. Central Command (@CENTCOM) March 28, 2026
הדיוויזיה המוטסת ה-82 היא אחת מיחידות החי"ר המובחרות של הצבא האמריקני, עם מורשת קרב המשתרעת מנורמנדי ועד למלחמות האחרונות בעיראק ואפגניסטן. היא חלק מכוח התגובה המהיר של הצבא, המסוגל להיפרס תוך 18 שעות מרגע הפקודה. הייעודה העיקרי הוא לצנוח לשטח אויב, לתפוס שדות תעופה ותשתיות אסטרטגיות ולפתוח את שדה הקרב לכוחות שיגיעו אחריה.
"אי הנפט" - או שבירת המצור
לא התקבלה עדיין כל החלטה על פריסת כוחות קרקעיים בתוך איראן, אך הגעת הכוחות המואצת פותחת בפני ממשל טראמפ ארבעה תרחישים אפשריים עיקריים: תפיסת אי הנפט ח'ארג, שבירת המצור האיראני על מצר הורמוז, חילוץ צבאי של מאגר האורניום המועשר האיראני, וגל תקיפות מסיים שיכלול תשתיות אנרגיה ומים.
אי ח'ארג, הנמצא כ-25 קילומטרים מהחוף האיראני, הוא למעשה עורק הנפט של איראן, האחראי על כ-90% מיצוא הנפט שלה. תפיסתו עשויה לשמש "אקדח לרקה" לכלכלה האיראנית, אך לא תביא באופן מיידי לפתיחת מצר הורמוז. מלבד מוקשים, הגנות אוויריות וכוחות קרקע איראניים, הלוחמים האמריקניים יצטרכו להתמודד עם ירי ממושך מאיראן היבשתית ועם האתגר הלוגיסטי של אספקה ממושכת לנקודה הנמצאת מתחת לאפה של איראן.
תרחיש מורכב יותר עוסק בשבירה ישירה של המצור האיראני על המצר. איראן מחזיקה בשבעה איים אסטרטגיים במצר ובמפרץ הפרסי, המאפשרים לה לאיים על השיט גם לאחר שרוב הצי שלה הושמד, באמצעות שילוב של כטב"מים, טילים נגד ספינות, כלי שיט בלתי מאוישים ומוקשים ימיים.
לפי הגיון מבצעי זה, כיבוש האיים ותפיסת נקודות מפתח לאורך קו החוף יאפשרו להשמיד את נקודות השיגור ולפתוח את המצר. האתגר המרכזי בכך הוא שקו החוף האיראני במפרץ משתרע על פני מאות קילומטרים של שטח הררי וקשה, ואיראן שומרת טילים וכטב"מים ארוכי טווח המסוגלים להגיע מעומק המדינה גם לאחר שהחוף ייתפס.
מעבר להחזרת חופש השיט במצר הורמוז, ישנה סוגיה נוספת שמוזכרת ככזו שחובה לטפל בה לפני כל הכרזה על סיום המלחמה: גורל מאגר האורניום המועשר האיראני. בין 440 ל-460 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של 60%, כמות המספיקה לאחר העשרה נוספת לכ-12 ראשי נפץ גרעיניים, קבורים ברובם עמוק במתחם מנהרות תת-קרקעי באספהאן, שפתחי הכניסה אליו נחסמו בתקיפות האמריקניות, אך המתקן עצמו כמעט לא ניזוק.
לפי הדיווחים, ממשל טראמפ בוחן אפשרות לחילוץ צבאי של החומר, אך זו רחוקה ממשימה פשוטה: היא תדרוש הנחתה של מאות אם לא אלפי לוחמים בעומק השטח האיראני ומבצע הנדסי מורכב הכולל טיפול בחומרים רדיואקטיביים, כל זאת תחת אש איראנית.
האיום שהפריח טראמפ היום בפוסט ב-Truth Social מהדהד את הדדליין שהציב ל-6 באפריל: ארה"ב תסיים את מה שהוא מכנה את ה"שהות הנעימה" שלה באיראן בגל הרסני של תקיפות שיכלול את כל תחנות החשמל, בארות הנפט, אי ח'ארג ו"אולי" גם מתקני ההתפלה.
אלא שזהו כבר הדדליין השני שטראמפ דוחה, תחילה נתן לטהראן 48 שעות, אחר כך חמישה ימים, ועכשיו עשרה נוספים, עובדה המרמזת שגם הוא נרתע מהמהלך, למרות שמדובר באופציה שאינה מצריכה כלל כוחות קרקעיים בתוך איראן. ספק אם גל תקיפות כזה יוביל לפתיחת המצר, אך הוא עשוי להוביל לקריסה של המדינה האיראנית, ולא רק המשטר, וכן לגל תגובה הרסני במפרץ.
האיום האיראני והמצב הפוליטי
איראן מאיימת מדי כמה שעות להפוך את חופי ואיי המפרץ ל"בית קברות" עבור החיילים האמריקניים. אך מעבר לדברי הרהב, ישנה אפשרות אמתית שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובת נגד איראנית שתשקל בכל החלטה של הממשל. כך לדוגמא, התלות הקיצונית של מדינות המפרץ במתקני הנפט, הגז וההתפלה הופכת אותן לפגיעות במיוחד. קטאר, כווית ובחריין תלויות במתקני ההתפלה לכ-90% ממי השתייה, ערב הסעודית לכ-70% ואיחוד האמירויות לכ-80%. כמו כן פגיעה במתקני הגז באזור, כמו מתקן הגז הקטארי בראס לאפן, עשויה להשפיע על כמעט כל הייצוא הקטארי לשנים קדימה. במצב זה, מהלך הסיום עשוי להפוך למהלך הפתיחה של מלחמה חדשה.
סקר של AP-NORC שפורסם השבוע מצא כי 60% מהאמריקאים סבורים שהפעולה הצבאית כבר עכשיו "הרחיקה לכת", עוד לפני שמדברים על כוחות קרקעיים. 62% מתנגדים לפריסה כזו, נתון המשקף את השפעת צלקות המלחמות בעיראק ואפגניסטן על הציבור האמריקני. עבור טראמפ, שהבטיח לסיים את "מלחמות הנצח" שניהלו הממשלים הקודמים, כל החלטה על פריסת כוחות קרקעיים תהיה בעלת משקל פוליטי כבד, ובמיוחד לנוכח העובדה שהקונגרס טרם אישר את הפעולה הצבאית.
כעת הצרכן האמריקני מרגיש את המלחמה בתשלום בתחנות הדלק, ומהלך קרקעי עשוי להוביל גם לאבדות בחיילים. תמונות של ארונות עטופי דגל הפסים והכוכבים עלולות להיות הרסניות עבור הרפובליקנים בבחירות האמצע בנובמבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו