ניתוק קשרים, תגובה צבאית והקו האדום: שעת האמת ביחסי סעודיה-איראן

התקיפות האיראניות בשטח סעודיה, שכללו ביממה האחרונה שיגור של כטב"מ נוסף לכיוון מתקן בית זיקוק בצפון הממלכה, עשויות לדחוף לשינויים דרמטיים בעמדת הממלכה הערבית בכל הנוגע ליחסים מול איראן וישראל.

בשנים האחרונות ריאד וטהרן חידשו את יחסיהן הדיפלומטיים אחרי מתיחות מתמשכת. הפרשן הסעודי הבכיר, עבד אל-עזיז ח'מיס, אמר ל"היום" בנוגע לשאלת עתיד היחסים, כי "התקיפה האיראנית מחזירה את היחסים לאזור אי הוודאות האסטרטגי אפילו אם לא יסתיימו היחסים הדיפלומטיים לגמרי. מאז ההסכם שחידש את היחסים בין ריאד לטהרן, החזון הסעודי התבסס על בחינת השאלה הבאה - האם איראן מוכנה לעבור ממדיניות של ניהול הכאוס דרך השלוחים שלה אל מדיניות של מדינה אחראית. כאשר התקיפות מגיעות לתשתיות או לשטחי סעודיה או המפרץ, הרי שהן מערערות את ההנחה הבסיסית של הגישה הזאת".

לדבריו, "בריאד קיימת תפיסה היסטורית שהתנהגות איראן באזור חשובה יותר מההצהרות הדיפלומטיות שלה. לכן כל הסלמה ישירה או עקיפה מחזקת את הזרם שאומר שטהרן משתמשת ברגיעה רק בתור הפסקה טקטית ולא בתור שינוי אסטרטגי".

השבוע עלו הערכות שונות לגבי התגובה של סעודיה לתקיפות בשטחה, לרבות האפשרות של תגובה צבאית. הפרשן אל-ח'מיס מסביר כי "סעודיה נוקטת במדיניות לפיה היא בדרך כלל נמנעת מתגובה פזיזה ומעדיפה מה שניתן לתאר כ'הסלמה מחושבת'. התגובה הפוטנציאלית יכולה להתפתח למספר דרכים. חיזוק ההגנה האווירית ומפני טילים והעלאת רמת הכוננות הצבאית; תיאום ביטחוני נרחב יותר עם מדינות המפרץ וארה"ב כדי להגן על תשתיות אנרגיה ונתיבים ימיים; וכן לחץ דיפלומטי בינלאומי כדי להטיל על איראן את האחריות על כל תקיפה ישירה או דרך השלוחים שלה".

לדברי הפרשן הסעודי, "ניתוק היחסים הדיפלומטיים הוא אפשרות קיימת אם תוכח מעורבות ישירה, אבל ריאד בדרך כלל מעדיפה להשאיר ערוץ תקשורת גם בתקופות של מתיחות מפני שזה כלי לניהול המשברים. באשר לתגובה צבאית ישירה, האופציה הזאת היא הרגישה ביותר. סעודיה באופן היסטורי לא שואפת למלחמה כוללת עם איראן, אבל באותו זמן היא רואה בפגיעה באדמותיה או במתקנים החיוניים שלה קו אדום. במצב הזה, עשויה לבוא תגובה באופן מוגבל או במסגרת קואליציה אזורית או בינלאומית".

על השאלה האם סעודיה הייתה מעוניינת לראות בנפילת המשטר, אומר אל-ח'מיס ל"היום": "סעודיה בדרך כלל לא מצהירה שהיא שואפת לשינוי של משטרים במדינות אחרות. בראש סדר העדיפויות של ריאד עומד שינוי ההתנהגות האיראנית - ולא שינוי של המשטר עצמו", הוא מבהיר.

עם זאת, הפרשן הסעודי מציין כי "בדיונים האסטרטגיים באזור יש תפיסה שחלק גדול מהמדיניות האזורית של איראן קשורה באופי המשטר עצמו. לכן, מה שריאד היתה רוצה בפועל הוא שאיראן תהפוך למדינה נורמלית שמתנהגת לפי כללים של מדינת לאום ולא בהתאם לפרויקט מהפכני חוצה גבולות. בקיצור, אפשר לסכם את החזון הסעודי במשוואה פשוטה - איראן יציבה ואחראית עדיפה על איראן מהפכנית ועוינת - אך אם המדיניות הנוכחית תימשך, הרי שהמתיחות תמשיך לאפיין את היחסים".

בנוגע לאפשרות שההתפתחויות יובילו להתקרבות מחודשת בין ישראל לסעודיה, אל-ח'מיס מסביר כי "ההסלמה עם איראן עשויה להגביר את ההתכנסות האסטרטגית בין ריאד לתל אביב, מפני ששני הצדדים רואים באיראן איום אזורי גדול. אבל הנורמליזציה המלאה עם סעודיה תישאר תיק מורכב יותר מאשר האיום האיראני בלבד. העמדה הסעודית הרשמית עדיין ברורה - כל הסכם כולל מצריך התקדמות אמיתית בסוגיה הפלסטינית. עם זאת, במציאות האסטרטגית של האזור, ייתכן שיימשך התיאום העקיף או הביטחוני בין הצדדים השונים אם המטרה היא לבלום את האיום האיראני".

סעודיה התרחקה, עד שהאיראנים טרפו את הקלפים

"בחודשים האחרונים מצאה את עצמה סעודיה בין מספר לחצים ומגמות", מסרה ל"היום" בהקשר זה ליאן דוד-פולק, יועצת לשעבר במשרד רה"מ ובמל"ל, וממייסדות הקואליציה לביטחון אזורי. "מצד אחד, לחצים פנימיים גוברים בעקבות פרויקטים כלכליים שאינם עומדים בהבטחות. מצד שני, מתחים גוברים בינה לבין איחוד האמירויות. לאלו נוספה תפיסתה של סעודיה כי אי אפשר לקדם עם ממשלת ישראל הנוכחית מהלכים מדיניים - דבר שהוביל להקפאת תהליך הנורמליזציה ואף להתקרבות מסוימת, מעוררת סימני שאלה, לשותפים אזוריים חלופיים".

לדברי פולק-דוד, "המתקפה האיראנית טרפה את הקלפים. המתחים בין סעודיה לאיחוד האמירויות מתפוגגים לנוכח האויב המשותף ומחייבים שיתוף פעולה הדוק ביניהן ואף עם ישראל, מאחורי הקלעים. סימני השאלה המרכזיים שנותרו הם האם יתגמשו הדרישות הסעודיות בסוגיה הפלסטינית ויתמקדו ב'תמונה האזורית הגדולה', והאם סעודיה תראה בנתניהו מנהיג שמסוגל לרסן את הקואליציה הקיצונית שלו ממהלכים מזיקים ולקדם מהלך מדיני פורץ דרך".

המומחית מדגישה כי נוצרת כאן הזדמנות לסדר אזורי חדש לאור התלכדות האינטרסים. "הנורמליזציה עם סעודיה כמעט ונשמטה מידינו לאחר טבח 7 באוקטובר. פספוס נוסף שלה לאחר מלחמת מבצע שאגת הארי תהיה החמצה שאסור לישראל להרשות לעצמה".

באשר ליחסים עם איחוד האמירויות, הפרשן הסעודי מסביר כי "כאשר קיים איום ישיר על הביטחון במפרץ, הדבר מוביל לעתים קרובות להתקרבות ביטחונית בין ריאד לאבו דאבי. למרות חילוקי דעות טקטיים בין המדינות בתיקים אזוריים, הרי שהאיומים הגדולים בדרך כלל מאשרים עיקרון בסיסי - ביטחון המפרץ הוא מערכת מקושרת. כל איום על מתקני האנרגיה או נתיבי השיט לא נתפס כסוגיה של מדינה אחת, אלא כאיום על הסדר הכלכלי והביטחוני בכל האזור".