המלחמה באיראן הובילה למתקפה שלה עם מאות כטב"מים וטילים בליסטיים על המפרץ הערבי. אחרי שנים ארוכות שבהן מדינות ערב ניסו לפייס את משטר הרפובליקה האסלאמית ולשמור על ניטרליות, הן נאלצות להתגונן מפני הפצצותיו באמצעות מערכות הגנה אווירית מתקדמות.
ההיגיון האיראני פשוט: הפעלת לחץ מאסיבי שיגרום לנזק כלכלי כבד ולהתשה פסיכולוגית בקרב ארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ. המטרה היא לעודד הסכמה על הסכם הפסקת אש לפני שהמשטר קורס. התפתחות זו תהווה הישג משמעותי עבור המשטר האיראני, במיוחד לאור הרצון בישראל ובארה"ב בהפלתו. אלא שהתגובה האיראנית יכולה לתרום גם לתרחיש של הצטרפות מדינות במפרץ למלחמה, במיוחד לאחר תקיפות בשטחי סעודיה ואיחוד האמירויות, שמחזיקות בכוח צבאי מסוים.
נפילת טיל איראני בבסיס אמריקני בבחריין // רשתות ערביות
כך או אחרת, המתקפה מבליטה מחדש את הברית המוסלמית-סונית של מדינות ערב במפרץ, שידעה לא מעט סכסוכים בעשר השנים האחרונות. לעת עתה, סעודיה ואיחוד האמירויות השאירו מאחור את המתיחות ביניהן ונקטו בעמדות התומכות אחת בשנייה. המחלוקת סביב עתיד הפלגים בתימן וקמפיין ההסתה הסעודי נגד האמירותי הוקפאו בינתיים.
גם קטאר, שידעה חרם מצד מדינות המפרץ לפני מספר שנים, זוכה בתקופה האחרונה לחיבוק מדיני במפרץ. לאחר התקיפה האיראנית בקיץ והתקיפה הישראלית נגד בכירי חמאס בספטמבר, קטאר זכתה לתמיכה מריאד ומאבו דאבי. ההבנה היתה שדרוש שיתוף פעולה מפרצי כדי למנוע תקיפות דומות בעתיד באזור. המשמעות היא שהתמיכה בארגונים אסלאמיסטיים כמו חמאס והאחים המוסלמים זוכה להעלמת עין בינתיים.
בהתאם לכך, מדינות במפרץ פועלות כדי לשכנע את ממשל טראמפ להשלים את המבצע בתוך זמן קצר יחסית. בסולטנות עומאן מבהירים כי הם מוכנים לתווך למרות המבצע והכטבמים האיראניים שתקפו גם בשטחם. קיים חשש מהסלמת התקיפות שיגרום בעיקר לנזק כלכלי ותדמיתי. לפי משרדי ההגנה במפרץ, רוב הטילים והכטב"מים האיראניים מושמדים על ידי מערכות ההגנה האווירית או נופלים בדרך. הפגיעה היא בעיקר ביכולת לנהל סחר ימי ולמשוך תיירים.
קטאר, למשל, תלויה במצרי הורמוז במפרץ הפרסי כדי לייצא גז לעולם. איחוד האמירויות מעוניינת לשדר יציבות וביטחון שיאפשרו לה למשוך אליה המוני תיירים מדי שנה. לצורך כך, במדיה האמירותית מתנהל קמפיין שנועד להעביר מסר של רוגע ויציבות - בדיוק ההיפך מהפאניקה שהמשטר האיראני מנסה להפיץ. הנשיא האמירותי, מוחמד בן זאיד אל-נהיאן, אף ביקר בעצמו בקניון בדובאי ונפגש עם הציבור, כחלק מהמהלך.
אמיר דובאי מוחמד אל-מכתום הקפיד לפקוד את מרוץ הסוסים האהוב עליו למרות השיגורים האיראניים. כמו כן, משפיעינים ברשתות החברתיות פרסמו סרטונים שבהם העבירו מסר כי המדינה בטוחה ואין מה לחשוש.
עם זאת, נשמעים לא מעט רמזים לכך שבמפרץ כבר שוקלים להגיב בתקיפות נגד. בסעודיה הועבר מסר שפגיעה במתקני אנרגיה עשויה לגרור תגובה בהוראת יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. גם בבחריין, בקטאר ובאיחוד האמירויות מדגישים את זכותן הלגיטימית להגיב לתוקפנות.
בעיראק קיים פילוג ביחס לאיראן, בעיקר בשל הפיצול העדתי בין הרוב השיעי לסונים ולכורדים. במדינה פועלות מיליציות שיעיות שמגיבות לחיסול מנהיג איראן עלי חמינאי, לו הן היו נאמנות. על כן ארגונים אלה תוקפים בסיסים אמריקניים ומסייעים לטהרן בעימות האזורי.
מנגד, קיימים הכוחות הכורדיים בצפון עיראק שעוינים את המשטר האיראני. כפי שפרסמנו ב"היום", יש כבר גורמים כורדיים שנערכים להילחם במשטר האיראני. בין המיליציות השיעיות לכורדים נמצאים השלטונות העיראקיים, שמעוניינים לשמר את היחסים עם ארה"ב. מצד אחד, השלטון בולם פעילי מיליציות שמנסים להתקרב לשגרירות האמריקנית בבגדד. מצד שני, השלטון לא מצליח (או לא רוצה) לאכוף את החוק על המיליציות השיעיות.
מערבה משם נמצאות ירדן וסוריה במעגל השני של השיגורים מאיראן. שרידי טילים כבר גרמו לנזק ולנפגעים במדינות אלה, אבל עדיין לא מדובר במאסה של מאות טילים בליסטיים וכטב"מים, שאיתו מתמודדות מדינות המפרץ. משרד החוץ הירדני כבר זימן את הממונה האיראני על היחסים לשיחת נזיפה.
בדמשק העדיפו דרך פחות דיפלומטית ופצחו בחגיגות ובחלוקת בקלאוות לאחר היוודע דבר מותו של חמינאי. בסוריה זוכרים לרעה את המעורבות ההרסנית של המיליציות הפרו-איראניות במלחמת האזרחים ואת התמיכה שלהן במשטר הדיקטטורי הקודם. מכאן שהם חגג את חיסולו של השליט האיראני. בבית המלוכה הירדני גם זוכרים לרעה את הבחישה האיראנית במדינה דרך הברחות סמים ונשק של מיליציות שיעיות בגבול.
מדינות נוספות שבהן יש פילוג לגבי היחס לאיראן הן לבנון ותימן. בזמן שהשלטונות הלבנוניים מעוניינים לשמור על המדינה ניטרלית ואפילו הכריזו כי הפעילות של חיזבאללה איננה חוקית, בארגון הטרור דחו זאת ואתמול ביצעו מספר שיגורים לצפון ישראל.
בתימן היחס נחלק בין החות'ים לבין יריביהם מהפלגים הפרו-סעודיים והפרו-אמירותיים. החות'ים, שנהנו במשך שנים מתמיכת כלכלית וצבאית מאיראן, תומכים בה בינתיים באופן רטורי בלבד. עם זאת, לפי דיווחים זרים הם עלולים לחזור לתקיפות נגד כלי שיט בים האדום. בפלגים היריבים שלהם מפגינים הזדהות עם מדינות המפרץ.
מעבר לכך, יש שתי מדינות מוסלמיות סוניות גדולות שעד כה לא הותקפו על ידי איראן, אבל ההתפתחויות במלחמה עשויות להשפיע עליהן: מצרים וטורקיה. בקהיר התגאו השבוע כי עד עכשיו "אף אחד לא העז לתקוף בשטחנו". עם זאת, קיים חשש מערעור היציבות בנתיבי השיט של הים האדום כתוצאה ממעורבות של החות'ים. דבר זה ישפיע ישירות על התנועה בתעלת סואץ, אחד ממקורות ההכנסה החשובים של המדינה. גם בטורקיה מביעים חשש מהמלחמה לאור האפשרות של גלי פליטים איראנים שיזרמו לכיוון הגבול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו