מפגש גורלי: דרישות ארה"ב, השאלות של איראן והסיכויים למלחמה

בפגישתם השנייה מאז החלה ההסלמה בין טהרן לוושינגטון, צפויים שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י והשליח המיוחד של הנשיא טראמפ, סטיב וויטקוף, להיפגש בג'נבה. בניגוד לסבב הקודם, הפעם אמורים הצדדים לקיים משא ומתן ממשי, שיתבסס על השיחות הקודמות בעומאן ועל המסרים שהועברו לאיראן במהלך ביקורו של מזכיר המועצה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, בעומאן מטעם הממשל האמריקני.

האיראנים צפויים להציג בדיונים את התייחסותם לדרישות הממשל ולהעלות שאלות, בעיקר בנוגע לתמורות הצפויות אם וכאשר ייחתם הסכם.

ברקע השיחות נשמעת סקפטיות מצד בכירים בממשל באשר לסיכויי ההגעה להסכם, לצד המשך התגבור הצבאי האמריקני באזור - בדגש על הגעתה של נושאת המטוסים ״ג'ראלד פורד״ למזרח התיכון.

עם זאת, נראה כי שני הצדדים נותנים הזדמנות כנה למו״מ, מתוך הבנה כי יהיה קשה לשלוט בהסלמה אם וכאשר תפרוץ. אף על פי כן, הפערים בין הצדדים עמוקים. גם אם הממשל ייסוג מדרישתו לכלול את סוגיית הטילים, יהיה קשה להגיע להסכמות גם בגרעין בלבד - נוכח סירוב איראן לאפס את ההעשרה או להוציא את החומר המועשר משטחה.

אומנות הפיתוי

נראה כי המשטר האיראני, שכמובן משמר את התנגדותו לכל דיון על סוגיית הטילים והשלוחים, מנסה לפתות את טראמפ להסכם באמצעות הבטחה כי הממשל יוכל להשקיע במגזר האנרגיה האיראני. בכך הוא מנסה להנמיך את דרישות וושינגטון בסוגיות הטילים וההעשרה.

במקביל, שני הצדדים נערכים גם לאפשרות של הסלמה. לצד המשך האיומים מצד המשטר האיראני וניסיונות לאותת באמצעות שלוחותיו - כדוגמת פגישות עם נציגי החות'ים בעומאן - נראה כי בממשל האמריקני עדיין מחפשים ״קונץ-פטנט״ אופרטיבי שיאפשר מהלך צבאי משמעותי מבלי להיגרר למלחמה רחבה וממושכת.

המשטר האיראני מצדו דורש הקלה בסנקציות כתנאי לכל ויתור בתחום הגרעין, ומנגד הממשל האמריקני מעריך כי ניתן לחלץ מטהרן ויתורים רק בתמורה להתחייבות אמריקנית לאי-תקיפה.

פערי תפיסה

חשוב להדגיש כי הפערים בין הצדדים אינם נובעים רק מעמדותיהם, אלא גם מהפערים בתפיסותיהם ההדדיות.

כך, איראן מעריכה שטראמפ חושש ממערכה רחבה, ולכן גם אם תפרוץ מלחמה - הוא ימהר לסיימה; מכאן שאין טעם להציע ויתורים משמעותיים בסוגיות נוספות. מנגד, הממשל האמריקני סבור כי תגבור הכוחות יוביל לוויתורים נוספים מצד טהרן, וכי ניתן לבצע מהלך צבאי מוגבל אך בעל משמעות, שיוביל לשינוי מהותי בעמדות איראן ולנכונות לפשרות מרחיקות לכת.

פערים אלה מובילים להבנה כי ללא שינוי דרמטי בעמדות - במיוחד מצד ארה״ב, לאור הקווים האדומים הנוקשים של המשטר והמנהיג העליון ח'אמנאי - הסיכוי להסכם נמוך ביותר.

אין פירוש הדבר שאם השיחות יגיעו למבוי סתום ארה״ב תתקוף בהכרח; ייתכן כי תעדיף להכביד את הלחץ הכלכלי על איראן תוך ניצול יתרונה הצבאי ותימנע מתקיפה שאין לה באמת תמיכה בציבור האמריקני אלא בעיקר חשש מהסתבכות בהרפתקאה נוספת במזרח התיכון. עם זאת, הצהרותיו של טראמפ והתגבור הצבאי באזור מייצרים ציפיות לאפשרות של מהלך צבאי נרחב.

בשורה התחתונה, בניגוד לסבב הקודם, הפעם הצדדים צפויים לקיים מו״מ של ממש על בסיס הדיאלוג שהתנהל בשבועות האחרונים בין הצדדים וחילופי המסרים באמצעות המתווכות.

ברור כי סיכויי ההסלמה גבוהים מסיכויי ההסדרה, אך נוכח החשש האמריקני מתקיפה רחבה והעבודה האינטנסיבית של המתווכות מאחורי הקלעים, נכונות אפשרית של הממשל להתכתב עם חלק מעמדותיה של איראן תוכל לאפשר פריצת דרך שלכל הפחות תעכב הסלמה, גם אם בשלב זה סיכוייה נמוכים.