"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
51 שנים למותה: אום כולת'ום עדיין מחוללת סערות במצרים
הזמרת המצרית אום כולת'ום הותירה אחריה אומה מלאת יגון וגעגועים • מה היה סוד הקסם שלה ומה קרה מאז לארץ הנילוס?
אום כולתום (משמאל) בביקור בדובאי עם המנהיג האמירותי (במרכז) דאז שייח' זאיד.. צילום: אי.אף.פי

51 שנים למותה: אום כולת'ום עדיין מחוללת סערות במצרים

הזמרת המצרית אום כולת'ום הותירה אחריה אומה מלאת יגון וגעגועים • מה היה סוד הקסם שלה ומה קרה מאז לארץ הנילוס?

ניר פרידמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מעולם לא היה קל להיות אישה במצרים.מעמדן נחלש עוד יותר עם התחזקות הזרמים האסלאמיסטיים בארץ הנילוס בעשרות השנים האחרונות. מגמה זו התחזקה בעשור הקודם, כאשר תנועת האחים המוסלמים עלתה לשלטון לזמן קצר לפני שהודחה.

אך עוד לפני שנשים רבות בקהיר ובאלכסנדריה החלו לכסות את ראשיהן, נאלצה ילדה אחת מכפר עני בדלתא של הנילוס להתחפש לנער כדי לשיר את פסוקי הקוראן. אביה עבד כאימאם במסגד המקומי ובזמנה לא היה זה מקובל עבור נשים לשיר. הייתה זו פאטמה אל-בלתאגי – שלימים תיקרא אום כולת'ום.

הזמרת הצעירה פשטה עד מהרה את התחפושת, למדה לנגן בעוּד ואפילו הופיעה בארמונו של המלך דאז פארוק. זה שהעניק לה את "עיטור השלמות" - אות יוקרתי שניתן באותם ימים לאנשי רוח ויוצרים על תרומתם לחברה ולתרבות.

כמו רבים אחרים בעולם הערבי, יחסה של אום כולת'ום לישראל היה עוין. חלק מהכנסות הופעותיה נתרמו על ידה לצבא המצרי לאחר תבוסתו במלחמת ששת הימים. בהזדמנות אחרת, היא אף הבטיחה "לצעוד ברגל לירושלים".

אום כולת'ום, צילום: יוטיוב


יותר מחמישה עשורים לאחר מותה, דמותה של אום כולת'ום ממשיכה לעורר עניין בעולם הערבי. בשנים האחרונות התעוררה סערה בעקבות החלטה להעלות מופעי הולוגרמה בדמותה. מהלך זה חולל ויכוח ציבורי בין מי שראו בכך דרך לשמור על מורשתה לבין מבקרים שטענו כי מדובר בהוזלת סמל תרבותי.

במצרים שעודנה מתגעגעת לזמרת המיתולוגית, נערכים בשבוע זה מופעי מחווה לאום כולת'ום, ביניהם גם מסיבה בבית האופרה של עיר החוף, אלכסנדריה.

לצד קולה העמוק של הזמרת והופעותיה התיאטרליות, הייתה בנוכחות שלה פשטות עממית שגרמה לאנשים להתאהב בה והפכה אותה לסמל מצרי וערבי. כיום, נדמה לפעמים כי ארץ הנילוס מתקשה לשחזר את מעמדה התרבותי הבלעדי בעולם הערבי, זאת על רקע משברים כלכליים וחברתיים עמוקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...