האיראנים לא יחזרו לאחור: זו לא "התקוממות" - זו מהפכה

אסור להתבלבל: לא מדובר בהתקוממות באיראן, אלא במהפכה. מה ההבדל אתם שואלים? זעיר ועצום גם יחד.

התקוממות (והאיראנים הכירו לפחות חמש התקוממויות בחמש עשרה השנים האחרונות) דורשת רפורמה, תיקון עוול וניהול משא ומתן. מהפכה לעומת זו אינה מצפה לשום דבר מאלה, וכלל לא מתכוונת להתאים את עצמה לסדר הדברים הקיים - היא רוצה את שינוי המשטר, לא את תיקונו. טוקוויל טען שמהפכה מתחילה כשהעם מפסיק לחשוב על העתיד בתור עיוות של העבר; חנה ארנדט – שהתקוממות מערערת על השלטון אך מהפכה שוללת את עיקרו ובסיסו.

נדיר למצוא אירוע כזה בהיסטוריה האנושית. אבל אלה הם פני הדברים. האיראנים בנקודה הזאת כשהם אומרים "מוות לחמינאי", הם כבר חצו את המפתן ונכנסו לרגע מלא תקווה וטרגדיה. נכון, עוד אפשר לחסל את ההתקוממות. נכון, מדברים על אלפי נשים וגברים שהוצאו להורג מאחורי הדלתיים הסגורות של החשכה האלקטרונית שירדה על המדינה הזאת. ונכון, אנחנו מכירים מהפכות שהסתיימו בבריכות דם.

אבל מה שהיה - היה. האיראניות והאיראנים שזעקו בכל גרונם שהם רוצים לחיות אך מוכנים למות לשם כך, לא יחזרו עוד לאחור ולא יקבלו יותר הצעות למשא ומתן מאייתוללות נואשים. מי שאינו מבין זאת הוא תמהוני. ובושה על מי שעוד מעז לצמצם את ההתלקחות הזו לקנוניה ״אמריקאית-ציונית״. הם, האנשים האלה, כבר בפח האשפה של ההיסטוריה.

מהפכה בוחרת תוך כדי תנועה

צרי האופקים, האובססיביים בדרישתם לסדר בכל דבר ועניין ושמתפקדים כשוטרי האירועים, משתנקים: ״איך זו מהפכה? מהפכה זקוקה למנהיג, היא רוצה לראות רק אדם אחד בראשה. אנחנו לא רואים מנהיג למהפכה הזאת חוץ מאותו גולה, רוח הרפאים של פהלווי...".

הכסילים! הבורים! תודה לאל שלהיסטוריה יש יותר דמיון מהם!

תחילה, למה לא פהלווי? מה הם יודעים עליו מלבד שהוא בנו של השאה? ומה הם יודעים על האלכימיה המסתורית הנרקמת בין עם ואדם, לא משנה איזה אדם, מרגע שהוא יודע למצוא את המילים הנכונות ברגע הנכון, את הפעולות הראויות לכבוד ברגע שחסר כבוד?

אבל בעיקר, זה לא משנה דבר. ההיסטוריה אינה מצפה שהאירוע יופיע עם צוות שחקנים, עם תרשים ארגוני ועם דוברים רשמיים. ואם אין חוקים למהפכות, מעצם הגדרתן, בכל זאת ישנו הכלל הבא: המהפכות בוחרות את פניהן תוך כדי תנועה. הן יוצרות את האנשים שנקראו להגשים אותן, ולא מובלות על ידי האנשים שכבר יש להם תפקיד...

איש לא הכיר את דנטון ואת רובספייר ערב המהפכה הצרפתית ב־1789. איש גם לא הכיר את לנין כשעלה, בציריך, על הקרון החתום לסנט פטרבורג. ולפני הקמת האיגוד ׳סולידריות׳, לך ולנסה היה פועל מיני רבים בגדנסק, עילג המרבה להתפלל, שמעללו הנודע ביותר היה לקפוץ מעל חומה ולהיכנס לאתר בנייה שהיה בשביתה.

הירגעו, נשמות טובות הדורשות איש אחד! האדם הזה יופיע, ואולי זו אפילו תהיה אישה.

הנשיא טראמפ כקיסר רומי

וכעת טראמפ... אה טראמפ! אותם האנשים שואלים: איך מעזים המהפכנים האיראניים לבקש סיוע ממנוול, מפשיסט, מאנטי-מהפכן מוסמך כמו טראמפ? אבל זה המצב גבירותיי ורבותיי מטיפי המוסר. בנקודה הזאת, זו הבורות שלכם שנעשית מבחילה. הרי איש אינו יודע אם טראמפ ייענה לקריאה הנואשת הזו או לא. וייתכן לגמרי - אם הוא יתקוף - שיפעל בדומה לדרך שפעל בוונצואלה, כדי לפתוח את הדלת ל־magnificent deal with a magnificent guy (לעסקה נהדרת עם בחור משכמו ומעלה), שנמשה בצוק העיתים מהריסות המשטר הישן.

אבל אנחנו יודעים, מאז מקיאוולי, שאדם ללא מידות טובות מסוגל לבצע, בלי ידיעתו, מעשה מן המעלה הראשונה. אנחנו יודעים, מאז הגל, שאנשים שאין להם מושג לגבי מעשיהם, ועוד פחות מכך לגבי מה שהתניעו, גורמים לתפניות היסטוריות, כמו בעורמה. וכשם שקיסר רומי יצר שלטון נוצרי בן אלפיים שנה בלי שהתכוון לכך באמת, שלטון שנמשך עד לרודן נפוליאון בונפרטה, שהפיץ את רוח המהפכה הצרפתית בדרכי מלחמה, ישנם אנשים רבים שאינם ראויים למה שבכל זאת הפכו לאפשרי!

גם אם טראמפ יחליט – מתוך גחמה, נרקיסיזם או החלטה שקולה – לתקוף את המשטר האיראני ותקיפתו תתרום להתמוטטות המשטר, שום דבר לא יימחל לו.

אבל עלינו להביט בהיסטוריה כפי שהיא: אירונית, בלתי הוגנת בבחירת כליה אך צודקת בתוצאותיה. ולכן, גם אם האדם שביצע מעשה לא היה גדול, בכל זאת נאמר על המעשה שהיה גדול.

תרגום: הוד יהודה הלוי ברדוגו