העימות הבא בפתח? הלחץ מבית דוחף את משטר האיתוללות להסלמה חיצונית

השאלה האם איראן עלולה לתקוף את ישראל בטווח הקרוב עולה שוב על הפרק על רקע האפשרות שארצות הברית תצא למהלך צבאי נגד המשטר בטהרן. נקודת המוצא לניתוח היא שהתרחיש תלוי במידה רבה בהחלטות שיקבל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובאופי הפעולה, אם וכאשר תתבצע.

גם תקיפה אמריקנית מוגבלת צפויה להציב את המשטר האיראני בפני צורך להגיב. זאת, בין היתר, בשל ההסלמה במחאות הפנימיות והתחושה בטהרן שהמשטר מצוי במאבק על יציבותו. בהקשר זה, יש חשיבות להבחנה בין שלבי ההסלמה האפשריים ולבחינת שיקולי ההנהגה האיראנית ומשמרות המהפכה.

בשלב הראשון, ההנחה היא שהתגובה האיראנית תכוון בעיקר ליעדים אמריקניים במפרץ - בסיסים, נכסים צבאיים ותשתיות - ולא לישראל. בטהרן מעריכים כי וושינגטון תעדיף תגובה ממוסגרת ומדודה, שתעביר מסר ברור אך תימנע מהידרדרות כוללת, בהתאם לדפוסי הפעולה שאפיינו את טראמפ בעבר.

מנקודת מבט איראנית, תגובה ישראלית נתפסת כבעלת פוטנציאל להסלמה רחבה ובלתי צפויה יותר מהתגובה האמריקנית. לכן, סביר שהמשטר יעדיף לפתוח בזירה האמריקנית במפרץ, כפי שנעשה בעבר בירי טילים לעבר בסיסים אמריקניים באזור. רק אם ייווצר רושם שהמהלך האמריקני פוגע באופן מהותי בהרתעה האיראנית או מאיים ישירות על יציבות המשטר, עשוי להיפתח גם מימד ישיר יותר מול ישראל, לרבות באמצעות הפעלה של פרוקסים אזוריים.

במקביל לפגיעה בנכסים צבאיים, קיימת אפשרות לפגיעה גם ביעדים אזרחיים-כלכליים במפרץ, כגון תשתיות אנרגיה, נמלים או יעדים תיירותיים, בין היתר באמירויות. מהלך כזה עשוי לייצר לחץ על ארצות הברית ועל בעלות בריתה הערביות, תוך שמירה על נרטיב פנימי של "תגובה מידתית" והימנעות מעימות ישיר ומיידי עם ישראל, הנתפסת כגורם שקשה לצפות את עוצמת תגובתו.

למחאה הפנימית באיראן יש משקל משמעותי בניתוח התרחישים. הלחץ מבית, מספר ההרוגים והעצורים והאיום על יציבות המשטר מגבירים את הפיתוי להסיט את המוקד לעימות חיצוני. בתנאים כאלה, ובעיקר כאשר משמרות המהפכה ממלאים תפקיד מרכזי בקבלת ההחלטות, קיים סיכון לסטייה מדפוסי פעולה מוכרים של תגובה מדודה ולבחירה בצעדים חריפים ולא פרופורציונליים, שנועדו לשקם יוקרה ולהרתיע הן בזירה הפנימית והן בזירה החיצונית.

עם זאת, יש להביא בחשבון גם את מגבלות החישוב. ניסיון העבר מלמד שפגיעה בחיילים אמריקנים עלולה להוביל להסלמה מהירה בין וושינגטון לטהרן, לעיתים מעבר למה שהתכוונו הצדדים. המשמעות היא שגם אם קיימת כוונה לפעול באופן מחושב, הדינמיקה בשטח עלולה להוציא את העימות משליטה.

השורה התחתונה היא זהירה: מהלך אמריקני, אם יתבצע, צפוי להיות כירורגי ומוגבל. תגובה איראנית עשויה להתמקד תחילה ביעדים אמריקניים במפרץ. אפשרות לפגיעה בישראל קיימת, אך בשלב הראשון היא צפויה להתבצע בעיקר באמצעות פרוקסים ובאופן מדוד. עם זאת, במציאות של משטר לחוץ, מחאה מתמשכת ועמימות באשר לגבולות התגובה, הסיכון לטעויות חישוב גובר, והתרחישים הקיצוניים - שבעבר נחשבו פחות סבירים - הופכים אפשריים יותר.