"המסגדים הפכו למחסני טרור": ראיון מיוחד עם גולה איראנית

עם התעצמות המחאה באיראן נגד משטר האייתוללות, גוברת בקרב הגולים האיראנים התקווה להפלתו והחלפתו במשטר דמוקרטי. בטרם נחסם האינטרנט בסוף השבוע, חבריהם וקרוביהם, המתגוררים הרפובליקה האסלאמית, הספיקו לשתף אותם בפחד מפני אכזריות המשטר ובתקווה לשינוי היסטורי.  

"לא יכולנו ליצור קשר עם החברים ובני המשפחה שלנו במשך יומיים", מספרת בראיון ל"היום" ד"ר גולדי קמרי, גולה איראנית ופעילת זכויות אדם. בעברה היא פעלה כפוליטיקאית בקנדה, וכיום, עם מאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, היא פועלת לקידום המודעות במערב לדיכוי האכזרי שמנהל משטר האייתוללות. בגיל שנה היא עזבה עם הוריה את איראן, אך ביקרה בה מספר פעמים לאורך השנים. היא מספרת על ארץ יפהפייה ואנשים לבביים, שסובלים תחת הדיכוי של משטר טרוריסטי ודיקטטורי.

"המשטר חסם את האינטרנט, אבל אנחנו עדיין מקבלים חדשות ומידע מאיראן מכיוון שמאות מכשירי סטארלינק הוברחו למדינה, כך אישר מנהיג האופוזיציה האיראנית רזא פהלווי. זאת הדרך היחידה כרגע של איראנים לתקשר עם העולם. למעטים יש גישה לסטארלינק, אבל הם עדיין משתפים מסרים".

לפני שנותק האינטרנט, היא מספרת כי איראנים במדינה "הביעו תקווה רבה שהמשטר ייפול, אבל כמובן שכולם קצת מפחדים כי מדובר במשטר מרושע במיוחד. בכל פעם שהאיראנים קמו להפגין, המשטר הביא את קבוצות הטרור שלו לרצוח איראנים, בדומה לחמאס ולחיזבאללה. ראינו גם סימנים לטבח הזה, שבו הטרוריסטים האלה רוצחים איראנים. היו יותר מאלף איראנים שנרצחו על ידי המשטר".

לדבריה, "המצב הסלים באופן חסר תקדים. המחאות שאנחנו רואים כעת לא נראו באיראן זה 47 שנה, מאז שהמשטר האסלאמי השתלט על המדינה. מדובר בגל המחאה הרחב ביותר בקנה מידה ארצי, עם הפגנות ביותר מ־120 ערים ועיירות, ובלילה האחרון יצאו לרחובות עשרות מיליוני איראנים. בתיעודים שהופצו נראו גם מסגדים עולים באש. באיראן, כמו בעזה, מסגדים רבים משמשים תשתית לפעילות טרור - אנשי כוחות הבסיג' מגיעים אליהם כדי לקבל ציוד צבאי ולפעול מהם. לכן אזרחים שורפים את המסגדים הללו, הנתפסים בעיניהם כחלק ממנגנון הדיכוי והטרור של המשטר, בדומה לשימוש שעושה חמאס במסגדים ברצועת עזה".

יש איזו אופוזיציה מאורגנת או שאלה עדיין רק אזרחים שמפגינים?

"אלה רק אזרחים, אבל אנחנו מקווים שאנשי צבא ומשטרה יערקו לצד של המפגינים. ראינו כמה סרטונים של קציני משטרה וצבא שעברו לצד של העם. אבל כרגע, זה בעיקר רק אזרחים, העם האיראני".

ראינו בכמה סרטונים שאנשים קוראים "פהלווי חוזר". עד כמה לבן של השאה יש תמיכה והאם יש לו באמת יכולת לגבש אלטרנטיבה למשטר?

לרזא פהלווי יש תמיכה של 80-85% של האיראנים. הם קוראים בשמו בכל רחבי המדינה. יש לו גם תוכנית למעבר של איראן מדיקטטורה לדמוקרטיה שזמינה ברשת. זאת הסיבה שאיראנים קוראים בשמו, כי הוא האדם היחיד שהם סומכים עליו שיוביל את המעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה".

יש חשש שהמשטר ייפול ויתחלף בדיקטטורה אחרת של הצבא?

"יש תמיד חשש כשמשטר קורס, משום שכל שינוי כזה מלווה בחוסר ודאות. אבל במקרה הזה אני לא סבורה שהסיכון גבוה במיוחד. רזא פהלווי פנה לאיראנים במסר ברור - להמשיך להתקומם ולהתארגן - ואף הצהיר כי הוא מתכונן לשוב לאיראן. להבנתי, הוא מקיים מגעים מאחורי הקלעים עם גורמים בצבא, וכבר עכשיו יש קצינים וחיילים שערקו לצד העם. לכן אני מעריכה שחלקים מהצבא כבר אינם מזוהים עם המשטר, אלא עם תהליך המעבר שפהלווי מנסה להוביל".

הנשיא טראמפ איים לתקוף באיראן אם הפגיעה במפגינים תימשך. עד כמה זה יכול להשפיע על מהלך ההפגנות ועל יציבות המשטר?

"גם אחרי שהנשיא טראמפ אמר את זה, המשטר ממשיך לרצוח איראנים, אז אני יכולה רק לקוות שהוא יתקוף את המשטר. איראנים רבים באיראן מבקשים עכשיו מטראמפ לתקוף מפני שזה יחליש את המשטר. כרגע האיראנים נרצחים על ידי המשטר מכיוון שהם לא חמושים. אם טראמפ יתקוף, זאת תהיה עזרה גדולה".

גולדי מוסיפה כי "אחת הסיבות שכל המהפכה הזו מתרחשת כרגע היא למעשה בגלל ישראל - בגלל שישראל הצליחה להחליש את השלטון, זה נתן לעם האיראני הזדמנות להילחם חזרה במשטר הזה. הרבה אנשים באיראן אסירי תודה לישראל ולצה"ל. צה"ל החליש את האויבים שלהם ועכשיו העם האיראני מסוגל להילחם חזרה, ובתקווה להפיל את האויבים שלו".

"אם המשטר ייפול, היחסים עם ישראל יחודשו"

הגולה האיראנית בטוחה גם שאם המשטר ייפול, איראן תחדש את יחסיה עם ישראל: "במאה אחוז זה יקרה. בתוכנית המעבר של השאה הנוכחי, הוא כבר ציין שאחד היעדים המרכזיים שלו אחרי הפלת המשטר הוא נורמליזציה של היחסים שלנו עם ישראל, כבר בשבוע הראשון".

על התחושה בקרב הגולים האיראנים בימים אלה, היא מספרת כי יש פחד מסוים, אך מעולם הם לא היו מלאי תקווה יותר מעכשיו. "אנחנו באמת חושבים שזה הסוף. אנחנו צריכים לעבוד כמה שיותר קשה עכשיו, אלה מאיתנו שנמצאים מחוץ לאיראן, כדי לעורר מודעות. אנחנו חייבים להיות קול עבור האיראנים ולדאוג שהעולם יידע על מה הם נלחמים".

איך את חושבת שמדינות במערב כמו קנדה צריכות לפעול לנוכח ההפגנות?

"הן לגמרי צריכות לתמוך בעם האיראני, אבל מלבד ישראל וארה"ב, מדינות המערב האחרות לא אומרות הרבה. אני חושבת שאחת הסיבות היא בגלל שפוליטיקאים מפחדים ממהגרים ולא רוצים לפגוע בהם. הם הרי הביאו כל מיני ג'יהאדיסטים וטרוריסטים. מה שקורה באיראן הוא שהעם דוחה את האסלאם ואת חוק השריעה - זה גורם להרבה אנשים להרגיש לא בנוח. הם לא רוצים לדבר על זה".